קשה להפריז בהתרגשות אשר מביאה עימה הסדרה הדוקומנטרית החדשה ב־yes, "האגרוף: סדרת הגמר", שתעלה ביום חמישי הקרוב ומציגה בשלושה פרקים את ההיסטוריה של היריבות בין מכבי להפועל תל אביב דרך סדרת הגמר המיתולוגית של שנת 1992.
אותה סדרה שבמרכזה עמדה שערוריית השיפוט שבה חבט לבאן מרסר - אז כבר סמל צהוב - בתומר שטיינהאור מהפועל, חבטה שנעלמה מעיני השופטים ראובן וירובניק ודוד דגן ז"ל. כנהוג בז'אנר, הבמאי אבידע לבני פותח פצעים ישנים בסצנת הכדורסל המקומית ומייצר מעין "ריקוד אחרון" תוצרת המזרח התיכון.
קיץ 1992, היריבות בת 100 השנים בין מכבי להפועל מגיעה לשיאה בסדרת גמר בלתי נשכחת שכללה 5 משחקי כדורסל מרתקים ואגרוף אחד 👊
— yesTV (@yescoil) March 16, 2022
בשבוע הבא כל הרגשות הולכים להתפרץ מחדש, במיני-סדרה מקורית שאסור לכם לפספס.
'האגרוף: סדרת הגמר', מה-24.3 ב-yes דוקו וב-VOD pic.twitter.com/a2jpR1zTo8
לבאן מרסר (63), מהאהובים שבכדורסלנים הזרים בארץ, הרגיש בנוח להתראיין, כי מבחינתו עברו 30 שנה. אבל עבור אנשי הפועל ומכבי, אין ספק שהסדרה תעורר מחדש את האמוציות. מרסר עצמו, בשיחה ארוכה עם "ישראל היום" מביתו שבארה"ב, זוכר הכל לפרטי פרטים.
תאר קצת את התחושות שצפו בך בעקבות הצילומים.
"באותן שנים הפועל ומכבי היו יריבות חמה לאורך כל העונה, וזה היה לוהט וכיף. היה עליך לחץ במכבי שאסור לך להפסיד שום משחק, ובייחוד לא להפועל ולא את האליפות, אבל אין חיים בלי לחץ".
נראה שאז הכל היה לגיטימי ביריבות בין הקבוצות.
"כשהייתי צעיר שיחקתי נגד אולסי פרי, נגד סאבוניס ושחקנים גדולים אחרים. הם שיחקו פיזי ולא שיחקנו כדורסל כמו היום. זה היה קצת מלוכלך לפעמים, כולם רצו לנצח את מכבי, גם כששחקני הפועל ניסו להוציא אותנו משיווי משקל".
את מי אתה זוכר במיוחד מהפועל ביריבויות שלכם?
"מייק לארגי. הוא היה הכי גרוע. הוא היה מדבר מלוכלך לאורך כל המשחק. וכמובן גם חיים זלוטיקמן. הוא מהשחקנים שנכנסים לך מתחת לעור ויודעים שככה הוא יכול לתפוס אותך ולהוציא אותך משלוותך".
ואז מגיע המשחק החמישי בסדרת הגמר, והדברים מגיעים לנקודת רתיחה.
"שמעון אמסלם ואני נהנינו מהדחיפות ההדדיות, ככה גם התאמנו יחד בהפועל, זה היה בסדר גמור. לגבי תומר שטיינהאור, אמרו שנתתי לו אגרוף, אבל לא נתתי לו אגרוף. סטרתי לו. עשיתי את זה כי אמרתי לו שלוש פעמים 'בוא נשחק ונפסיק עם השטויות'. הוא לא הפסיק, אז סטרתי לו.
"הוא ניסה לגרום לי ליפול, להכשיל אותי. אני לא עושה דברים כאלה כי זה יכול לגרום לפציעה. ואם אני אומר לו להפסיק, הוא צריך להפסיק. אני לא יודע מה הוא סיפר בסדרה, אבל הוא לא הפסיק אז נתתי לו סטירה. לא יודע אם פעלתי נכון באותם רגעים, אבל זה מה שקרה. עשיתי מה שהייתי צריך לעשות".
היו שמועות מצד מכבי שהוא אמר לך משהו גזעני, אבל תומר הכחיש את זה.
"מעולם לא אמרתי שהוא היה גזען או אמר משהו כזה. אמרתי שהוא ניסה להכשיל אותי במהלך המשחק, ולא שהוא אמר משהו גזעני. היו אחרים שכן, אבל לא תומר".
"השופטים לא ראו, ולכן לא הרחיקו"
בדיעבד מדובר באחת מהחלטות השיפוט הגורליות בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי.
"היום יש מצלמות וכל הבולשיט, בזמנו לא היתה הטכנולוגיה. היינו משחקים חמש על חמש והרבה פעמים המשחק הפך לפיזי, ועדיין היינו בסדר. היום אם אתה נוגע במישהו זה פאול, לא אם אתה פוגע בו, אם אתה רק נוגע בו. הם ידעו שהיה משחק פיזי אבל השופטים לא ראו מה קרה, ולכן לא הרחיקו".
הפועל אומרים שהשופטים תמיד פוחדים ממכבי.
"שיחקתי בהפועל שבע שנים, ומה שהפריע לי שם זה שתמיד הסיפורים האלה עם מכבי היו תירוץ בשבילם. תמיד הם חשבו שלא ניצחנו בגלל מכבי. בשנים שלי בהפועל ההזדמנות הטובה ביותר שלי היתה עם יהושע רוזין ומייק לארגי, כי לא היה אכפת לנו ממכבי אלא רק מניצחון. רוזין היה יחד עם רלף קליין המאמן הכי טוב שראיתי. לא היה אכפת לו מכלום חוץ מלנצח במשחק.
יהושע, לארגי, מיקי ברקוביץ', דורון ג'מצ'י - לא משנה איזו קבוצה משחקת ממול, הם תמיד רצו לנצח. אם הפסדנו, תמיד היה מישהו בהפועל עם תירוץ. יש אנשים שרוצים את זה יותר מאחרים, ומי שרוצה יותר מנצח. אף אחד לא זוכר את התירוצים".
נשארו לך חברים בישראל?
"עמוס פרישמן הוא חבר טוב שלי, אבל הוא בחור כל כך שקט, הוא האיש הכי שקט שפגשתי בימי חיי. דורון ג'מצ'י בקשר איתי, ווילי סימס, אולסי פרי יוצר קשר, עם ארל וויליאמס אני נוסע לווגאס לפעמים. גם עם מייק קרטר אני בקשר. תגידו לחברים בישראל שכתבתי ספר. אני עושה דברים מעניינים".
"לא דיברתי עם מכבי לפני הגמר"
כשלבאן מרסר עבר מהפועל למכבי ב־1988, המדינה געשה. הסמל האדום עבר לצהוב במהלך שבעיני רבים סימן את המנטליות המכביסטית הדורסנית שפונה לשחקנים תחת חוזה, אל מול ההירדמות של הפועל, שלא הצליחה לשמור על הנכסים שלה.
בוא נדבר על המעבר שלך מהפועל למכבי. בהפועל אומרים שאתה כבר ידעת על המעבר כמה חודשים לפני סיום העונה, ואולי גם בגלל זה היית פחות טוב בסדרת הגמר ב־88'.
"לפני רגע אמרתי שלהפועל תמיד יש תירוץ לכל דבר, לא? הנה הבעיה. להפועל היתה ההזדמנות לבנות קבוצה ולשמור שחקנים כמוני. אהבתי את הקבוצה ורציתי להישאר, אבל בהפועל במשך שבע שנים תמיד נלחמתי לקבל את הכסף שלי. תמיד הסבירו למה לא משלמים לי במקום לשלם. אפילו כשעברתי, הפועל אמרו שמכבי צריכים לשלם לי את החובות שלהם כי עזבתי. הם היו עצבניים כי הם לא קיבלו כסף על המעבר שלי למכבי. נמאס לי מזה. אתה הולך לשוק, מישהו מציע עוף בדולר ומישהו ב־10. הפועל רצו לקחת את ה־10 דולר, אבל לחלק אותם לשניים ולהביא מישהו נוסף באותה עסקה. אם מישהו שווה משהו אתה משלם עליו, והם לא רצו. אחר כך הם עוד מתלוננים?"
אז אתה אומר שלא דיברת עם מכבי עד סוף העונה?
"לא דיברתי עם מכבי עד סוף העונה. דיברתי איתם ודיברתי גם עם קבוצה מפריז. הם הקבוצה הראשונה שהתקשרה, ואז מכבי השוותה את ההצעה שלהם. היה מי שהבין את הערך שלי. רצו אותי בצרפת, מכבי רצו אותי, אתה חושב שבהפועל הציעו משהו? הם רק רצו להרוויח ממני. הם לא באמת רצו אותי, אלא כעסו שלא הרוויחו כמה שרצו".
הפריע לך שהקהל של הפועל קרא לעברך "בוגד"?
"למדתי באולפן את המילה 'בוגד'. זה לא הפריע לי כי אם הייתי באמת בוגד, למה הם רצו שאשאר? עברתי למכבי והיה לי הכי טוב שהיה לי בחיים. מכבי היו נדיבים, התייחסו אלי יפה ורצו אותי. לא היה אחד מהפועל שיצר איתי קשר. אולי אנשים יקראו את זה ויגידו 'האמת, אולי הוא צודק', אולי הפועל היו צריכים לעשות יותר כדי להשאיר אותי. הפועל חזרו, נכון? הם בליגה הראשונה, נכון? אז תגיד לי, כמה שחקני עבר שלהם הם חלק מההנהלה של הקבוצה כרגע? אם נראה לך שאלי התייחסו לא יפה, אתה לא יודע איך התייחסו לישראלים. היה קשה מאוד לראות את זה".
כמה היית שמח אחרי הניצחון והזכייה באליפות?
"אני שמח על זכייה ב־5 דולר, אני שמח אם אני מקבל מכנסיים בחינם; ברור ששמחתי. היתה תקופה אחרת עם כדורסל יפהפה, לא כמו שמשחקים היום. היום אני מסוגל לצפות במשחקים רק בפלייאוף".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו