בשבוע שעבר יצאה הודעה חגיגית מטעם משרד התרבות והספורט, שבראשו עומדת השרה מירי רגב, ולפיה יקצה המשרד מעתה ואילך 15 מיליון שקלים - שיעברו בין השאר דרך מינהלת הליגה בכדורסל - לחיזוק מעמד השחקן הישראלי כפועל יוצא ממסקנות ועדת שרעבי שנערכה בשנה שעברה.
על פניו נראה כי מדובר בהחלטה חשובה ומשמעותית שמטרתה לקדם את השחקן הישראלי, אך בדיקה יסודית שערך "ישראל היום" מעלה כמה סימני שאלה סביב ההחלטה והעיתוי שבו התקבלה.
מסלול עוקף איגוד. לפי תקנון מינהלת הליגה וההסכמים מול איגוד הכדורסל, למינהלת אין סמכות לטפל בקידום שחקני נוער ובליגות הנוער בכלל, וגם לא להעביר תקציבים לצורך נושאים אלה, אלא רק לנהל את הליגה הבכירה ולדאוג למיתוגה ולשיווקה. כמו כן, לפי הנהוג כל השנים מכוח חוק הספורט, משרד ממשלתי רשאי להעביר תמיכות רק דרך הגוף הרשמי המוגדר בחוק, במקרה הזה איגוד הכדורסל, ולא ישירות למועדונים שחלקם פרטיים.
באיגוד הכדורסל זועמים על ההחלטה ומתכוונים לפנות לבית המשפט, אם זו לא תשתנה. "ההתנהלות שלהם לא מובנת", אומר בזעם גורם באיגוד, "ההחלטה היתה חייבת לעבור דרכנו. אנחנו משקיעים כסף גדול ומשאבים רבים בשנים האחרונות בקידום הנוער בישראל, ולא יכול להיות שמתעלמים מאתנו".
לאן נעלמו אנשי המקצוע? חלק מגורמי המקצוע ומהיועצים המשפטיים במשרד הספורט לא היו מודעים להחלטה. גם ארגון השחקנים, שהיה הגורם המרכזי בישיבות הוועדה וזה שדחף להעלאת התמיכה הכספית לקבוצות שישתפו שחקנים ישראלים, הופתע ולא היה מודע להחלטה שהתקבלה.
עיתוי רגיש. ההודעה יצאה בעיצומו של קמפיין בחירות. עולה השאלה האם ראוי שבתקופה כזו, כשכלל לא ברור מי יעמוד בראש המשרד שלושה חודשים מאוחר יותר, תתקבל החלטה תקציבית בסדר גודל כזה?
נוסף על כך, בדיוק בימים אלה נדון בממשלה ובכנסת הצורך בקיצוץ רוחבי של 1.15 מיליארד שקלים בכל משרדי הממשלה. איך מסתדר הקיצוץ המדובר עם ההחלטה החדשה להגדיל את ההקצבות?
קריטריונים מעורפלים. בהודעה שיצאה לא פורטו מבחני התמיכה שלפיהם יוענקו התמיכות, אלא נמסרו פרטים כלליים.
לידי "ישראל היום" הגיעו המבחנים, ומקריאתם אפשר לראות שחלק מהקריטריונים לא ברורים. לפי אמות המידה שנקבעו, המוסד, במקרה הזה מינהלת הליגה, יקבל ניקוד על פי השקעתו הכספית בתוכנית ייעודית לשילוב ספורטאים בוגרי מחלקת נוער בקבוצת ליגה בכירה, מספר הדקות שיקבלו אותם שחקנים, שיעור הקבוצות המשתתפות בתוכנית, ביצוע מחקרים ועוד.
לדוגמה, על שיעור דקות של 14%-5% מזמן המשחק יקבל המוסד נקודה אחת, ואילו מעבר ל־40% הוא יקבל 15 נקודות. גם לגיל הספורטאי תהיה חשיבות. על ספורטאי בגיל 22-18 יקבל המוסד ניקוד גבוה יותר מאשר על ספורטאים בגילים מתקדמים יותר.
מנכ"ל משרד הספורט יוסי שרעבי. "מנסים להכשיל במקום לברך" // צילום: אורן בן חקון
בסופו של דבר, ישוקלל הניקוד של כלל הקבוצות הנמצאות באותו מוסד, בתנאי ששיעור שיתוף ספורטאים בוגרי מחלקת הנוער בקבוצה לא יפחת מ־25% בממוצע. על פי זה ייקבעו הניקוד של המוסד והיקף התמיכה שיקבל.
סוגיה מהותית ומרכזית שלא מוזכרת בהחלטה היא אם כדי לקבל ניקוד, קבוצה תהיה חייבת לקדם שחקני נוער ממחלקת הנוער שלה, או שמא היא רשאית לקדם שחקנים צעירים מכל מחלקות הנוער בישראל.
תגובת משרד הספורט: "מטרתו של מבחן התמיכה היא לקדם את השחקן הישראלי בוגר מחלקות נוער, לפתח ולחזק את מעמדו בהתאם ליעדים ולמדיניות שהגדירה השרה מירי רגב. צר לנו על טענות חסרות כל ביסוס של גורמים בעלי אינטרסים, שמנסים להכשיל אותו במקום לברך. המבחן אושר על ידי ועדת התמיכה של משרד הספורט, וכמובן על ידי היועצת המשפטית של המשרד, ואף אושר פה אחד על ידי כל חברי המועצה הלאומית לספורט.
"המבחן הוא תוצר של הלמידה וההמלצות שנולדו מהוועדה שבה היו חברים נציגי מינהלת הכדורסל, איגוד הכדורסל וארגון השחקנים. מטרת המבחן היא לדאוג לשחקן הישראלי בשלבי התפתחותו המקצועית ולהביא לשדרוג התנאים המקצועיים ולהוספת יחידות אימון וכוח אדם מקצועי ואיכותי במחלקות הנוער של הקבוצות. קבוצות אלו פועלות תחת מינהלת הליגה, מכאן שהתמיכה באמצעותן היא הדבר הנכון לעשות. כמו כן, המינהלת פועלת על פי מנדט שנתן לה האיגוד".
תגובת מינהלת הליגה: "אנו מברכים את משרד הספורט והשרה על התמיכה בכדורסל הישראלי. כ-40 אחוזים מסך השחקנים הפעילים באיגוד משחקים במחלקות הנוער של קבוצות ליגת העל ומהווים את השורשים והלב של הכדורסל הישראלי, ולכן אנחנו לא מבינים מדוע האיגוד מתנגד למתן כסף לקבוצות שיעזור להן להגדיל, לפתח ולשפר את מחלקות הנוער שלהן.
"הכסף המדובר יעבור במלואו אל הקבוצות, מבלי להשאיר ולו שקל אחד במינהלת וזאת לצורך שיפור וטיפוח השחקנים הישראלים, כך שהיינו מצפים מהאיגוד לתמוך במהלך זה ולמצוא דרך משותפת לעזור לקבוצות ולשחקן הישראלי.
"רק נציין שהרוב המוחלט של הנבחרת הבוגרת וכ-70 אחוזים משחקני שתי נבחרות העתודה האחרונות גדלו במחלקות הנוער של קבוצות ליגת העל. בארבע השנים האחרונות (מאז 2015) זומנו לסגל הרחב של הנבחרת הבוגרת שמונה מתאזרחים, שבעה מהם עדיין משחקים בליגת העל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
