מה שהיה להוכיח: המסקנות החשובות מהניצחון של מכבי על אלבה ברלין

ברלין כמשל

אלבה ברלין היא לא הקבוצה שמכבי היתה צריכה אחרי הנפילה של הדרבי. אלבה היא לא קבוצה שמוציאה ממך את הכי טוב, הכי חזק, הכי עצבני שלך. היא קבוצה מרדימה, שנדמה שלא ממש משחקת בשביל לנצח, אלא יותר כדי כדי לבחון את היכולות המגוונות של כל השחקנים שלה. ומכבי לא טובה נגד קבוצה כאלה. תנו לה ברצלונה, תנו לה צסק"א, ריאל. אבל משחקים כאלה הם מוקש גדול למכבי. שקט, מרדימים. וכל המשחק, למרות שמכבי הובילה, מדד האיכות היה לטובת אלבה. בעיקר בגלל השליטה בריבאונד. אבל זה היה וירטואלי בלבד. הריח של הסערה הספיק רק עד צמצום ההפרש לשלוש. רק אז מכבי נזכרה להתעצבן קצת, רצה פעמיים וגמרה את המשחק. זו תופעה פסיכולוגית ידועה, לשחק בדיוק ברמה שמספיקה לנצח את היריב, אבל מכבי חייבת להשתפר בה.

יובל כמשל

בשנות הזוהר שלה, התבנית הקבועה של סגל מכבי תל אביב היתה: נביא את הישראלים הטובים ביותר, ונחתים כמה זרים מצוינים בעמדות הקריטיות בלבד. ויובל זוסמן הוא סמל בוהק של התופעה הרעה בעשור האחרון, בה מכבי מעדיפה עשרה זרים בינוניים גם על פני הישראלים הטובים, ושולחת אותם לרעות בשדות זרים, מכבי הפסידה בדרבי לשניים וחצי זרים וישראלים שלא היתה מביאה אליה. והנה, שריקות הבוז לכל פעולה של יובל זוסמן מצד לפחות חצי מהקהל, ממחישים את השפל המוסרי אליו הגיע הקהל השבוי של מכבי. במקום לשרוק בוז למקבלי ההחלטות שהביאו עשרה זרים, כולל שלושה על העמדה שלו, שורקים לו בוז כי העז לחפש מקום שבו יתייחסו אליו כשחקן חשוב ולא כממלא מקום. מצידו של יובל, אם זה לא מעמד של שחקן חמישיה, תמיד עדיף לצאת מכלוב הזהב ולבדוק את עצמך כשחקן חיזוק במקום אחר. כאן אתה שחקן בית, שם אתה שחקן זר. וכשהבית לא מסביר פנים, זו חובתך למצוא מקום אחר. הבוז לכם.

טיילור כמשל

עכשיו נזכרים להשאיל את טיילור? בשביל מה להביא אותו בכלל? ואם הוא כל כך טוב ל-23 דקות, בשביל מה משחררים אותו ומביאים את קיירי תומאס? בכל עונה יש לפחות זר אחד, או לרוב שניים מיותרים שפוגעים בישראלים. אבל ליאניס יש קלאס. כשידוע ששחקן עוזב, לרוב המאמן כבר לא ישתמש בו, כי הוא לא יעזור לו בעתיד הנראה לעין. אבל יאניס נתן לו הרבה דקות, לקבוע שיא נקודות ביורוליג, להגיע לקבוצה החדשה כשחקן עם ספרות כפולות ביורוליג, ואולי גם עם לב כבד, כי הוא מרגיש שהיה יכול להישאר ולתרום. ושוב, זו לא אשמת טיילור, ולא אשמת יאניס, אלא בניית הקבוצה הקלוקלת שמעמיסה סגל ארוך מדי ובינוני מדי שפוגע ביכולת ניהול הקבוצה של המאמן, ובשחקנים עצמם. והנה שוב יפתח זיו ורומן סורקין שיחקו DNP דקות.

הפועל תל אביב כמשל

ההבדלים ברמת הריכוז והדריכות של מכבי בין הליגה המקומית לאירופה, מתבטאת באופן משמעותי בקטגוריית האיבודים. 4 בכל המשחק נגד אולימפיאקוס, 15 בחצי הראשון בדרבי, 3 כל המשחק נגד אלבה. הטעות ההיסטורית של מכבי היא ההתייחסות השונה בין המסגרות. החוק הרוסי המרוכך (רק ישראלי אחד חייב להיות על המגרש) וריבוי הישראלים המספיק טובים במכבי מוציאים את העוקץ מהטיעון של מסגרות עם חוקים שונים. אז מה נשאר? שמותר להלביש רק 5 זרים? תחתימו חמישה זרים מצוינים במקום שמונה בינוניים, ואז תשחק אותה קבוצה בכל המסגרות. והיה מה ללמוד מהדרבי: חמישים (50!) הדקות המשותפות של ג'ון די וטיילור, כאילו התכתבו עם ההגנה של גיל בני ורז אדם בדרבי. על מה ולמה? כי אלה גארדים שעוברים בכח בחסימות ולא דורשים חילוף. אין סיבה לייצר מיס מצ' כשלא צריך. חילוף זה לא פיתרון קסמים, זה תוצאה רעה שגורמת לבעיה מתחת לסל ובריבאונד. וכך מכבי התגברה הפעם על קומאדג'י וסיקמה.  

סקוטי כמשל

ציר ווילבקין-יאניס היה בשפל אחרי הפסק זמן האחרון בדרבי. סקוטי עשה ליאניס את מה שעדי גורדון עשה לפיני בירושלים, דרש לבטל את התרגיל ולעשות OPEN. בפעם ההיא עדי הביא את גביע המדינה. בינתיים סקוטי מביא רק גביעי אשל. ויש כבוד לאשל. אולי היה אפשר היה לוותר עליו בכלל במשחק הזה, אבל נאנלי הפצוע שבר את המזימה (שלא באמת היתה). בכל מקרה, לרוב חמישיה בלי ווילבקין משחקת כדורסל טוב יותר (חוץ מהחמישיה המוזרה בתחילת הרבע הרביעי), מוסרת בממוצע פי 2 מסירות בכל התקפה, חדוות המשחק של השחקנים משופרת, והם חולקים את הכדור טוב יותר. יאניס לא צריך לפחד. הוא כבר לא יוחלף, ואין לו מה להפסיד. סקוטי בעצמו גם מבין את זה, והפעם כשהוא שיחק דרך שטף ההתקפה, כידרר רק פעמיים שלוש ואז הבין שחייב למסור, וחילק שישה אסיסטים כי השחקנים סביבו מתחילים להאמין לו שישחרר, הכל נראה פשוט יותר ונכון יותר. למשל עשרים אסיסטים על שלושה איבודים. רק צריך מאמן חזק שיכריח אותו. אלמנטרי, יאניס.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות