זה היה דרבי שהמוטו שלו הוא זמן. על הפרקט ראינו את הפועל ת״א של פעם ואת מכבי ת״א של עכשיו. את הדרבי הראשון העונה לפני חודש, הפועל ניצחה בכדורסל טוב. את הדרבי השני עם הלב. זו הייתה תצוגת הקרבה ואנרגיה בטעם של פעם. הפועל שהייתה אתמול על הפרקט בהיכל שלמה הזכירה קבוצות של העבר באולם אוסישקין.
חבורת לוחמים, עם לא מעט שחקנים צעירים, מחויבת כמו שלא נראתה כבר שנים, שמשחקת באנרגיות עצומות, שנדחפת בעוצמה גדולה ע״י הקהל ומוציאה מעצמה את המקסימום. קבוצה שלא נשברת למרות שהיו שני מצבים שזה יכל בקלות לקרות. דני פרנקו נתן בשני הדרבים הופעות גדולות. אם בדרבי הראשון זה היה ג׳יימס יאנג מעל כולם אתמול הייתה הופעה ענקית של ג׳י פי טוקוטו שאין אלמנט של כדורסל שהוא לא תרם בו.
מכבי לא הזכירה שום דבר מפעם. היא הזכירה יותר את הקבוצה של העונה. עד שלא יוכח אחרת התצוגה שלה מול אולימפיאקוס היא בבחינת היוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל. שוב ראינו את האלמנטים שמובילים אותה העונה להיות רק במקום ה-13 ביורוליג ורק במקום השישי בליגה עם מאזן כמעט לא יאומן של שישה הפסדים ב-14 משחקים בזירה המקומית.
ארבע כדורים איבדה מול היוונים בחמישי, אתמול 19 שהפכו ל-26 נקודות של האדומים. שוב ראינו שמכבי לא לומדת או שאולי סקוטי לא לומד. הדקות האחרונות היו כדררת אחת ארוכה של ווילבקין וזריקות שלו בכוח. אנטה ז׳יז׳יץ שהיה מול אולימפיאקוס בלתי ניתן לעצירה, חווה הפעם קשיים גדולים.
נתוני הפתיחה היו נגד הפועל: כמעט שלושה שבועות ללא משחק, בלי השחקן הכי טוב שלה ג׳ייקובן בראון ומכבי בתנופה אחרי הניצחון ביורוליג. מעבר לכך לנצח את מכבי פעמיים בעונה נראה גדול עליה. זה הרי כמעט אירוע היסטורי במושגים של הליגה שלנו - לעשות על מכבי דאבל באותה עונה.
על הפרקט האדומים הוכיחו שהערכות לחוד והפועל של התקופה האחרונה לחוד. הם הוכיחו שהם מבשלים משהו טוב להמשך. אומנם הייתה לקבוצה פגרה בגלל בעיות הקורונה בליגה, אבל לא נשכח שהניצחון אתמול היה כבר החמישי ברציפות. הקבוצה שהתחילה את העונה ב-4:1 מגיבה בהמשך ב-2:7 והיא ניצחון אחד בלבד פחות מהמקום השני ולפני מכבי בטבלה. אם התוספת החדשה איגור קולשוב יראה סוף סוף את הפוטנציאל שלו, זו יכולה להיות העונה האדומה הכי טובה מזה שנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו