המנהל הוותיק בליגה: "אני לא אוהב פוליטיקה בספורט, שונא עסקנות"

40 שנה בניהול כדורסל וניסיון של יותר מ־25 שנה כמנהל קבוצה בליגת העל מציבים את זאב ברעם בעמדה של אחד האנשים החשובים בענף, שחלק מאוהדי הכדורסל לא מכירים.

ברעם (65), מנהל הקבוצה של בני הרצליה, הוא המנהל הוותיק בליגה. האהבה לכדורסל החלה בעיר הולדתו חיפה, שם שיחק בצעירותו במכבי חיפה. אחרי שירותו הצבאי, כשעבר לאזור השרון, הקים את הפועל הרצליה ובתחילת הדרך גם אימן בה. בשנות ה־90 עבר למכבי רעננה, שבה הוא מנהל (עד היום) את בית הספר לכדורסל, ובהמשך עבר להיות מנהל מכבי רעננה.

כשהתרחש האיחוד והוקמה בני השרון הוא המשיך בתפקידו, וכשהאיחוד פורק הוא המשיך בבני הרצליה. ברעם הוא הרבה מעבר למנהל שעוסק באדמיניסטרציה. הוא שותף מלא להחלטות המקצועיות והשיווקיות של המועדון. הוא סבא לשתי נכדות וחתנו הוא ניב רסקין, שדר הספורט ומגיש תוכנית הבוקר בקשת. "ניב הוא כמו הבן שלי", מספר ברעם, "תתפלא, אבל בארוחות שישי מדברים מעט על כדורסל".

• עם כזה רזומה, איך לא יודעים עליך יותר? למה אתה לא בפרונט התקשורתי?

"היו לי הצעות להיות מנהל נבחרות, לעבוד באיגוד ועוד תפקידים. אני לא אוהב פוליטיקה בספורט ושונא עסקנות. אני מתרחק מזה ומתמקד בכדורסל נטו. בנושא התקשורתי, בתחילת הדרך היה אצלי חמ"ל תקשורתי בבית, בהמשך הבנתי שזה לא מה שחשוב בחיים. הורדתי פרופיל. מי שצריך לדעת מי אני - יודע".

• 22 שנה אתה עובד עם היו"ר אלדד אקוניס.

"אנחנו זוג מוצלח, חיבור מצוין. הוא חבר אמיתי, לעולם לא יתקע לך סכין בגב. פרטנר לא נורמלי. יש בינינו הסכם בנושא המאמנים: חייב להיות בינינו קונצנזוס, לא ימונה מאמן שאחד מאיתנו לא רוצה".

• זה נכון שהוא מתערב למאמנים?

"כשצריך הוא מתערב, אבל הוא התמתן והתבגר".

• מי הזר הכי גדול ששיחק אצלך?

"פי.ג'יי טאקר. הוא היה קלאסה על המגרש ומחוץ לו. הלארג'יות שלו היתה יוצאת דופן. זר ענק נוסף הוא לי ניילון, שחקן בדרגה של שאראס ופארקר. ווינר. כשהוא היה זורק מחצי מרחק, אפשר היה לרדת להגנה".

• מי השחקנים שהשפיעו עליך יותר מכל?

"למדתי המון מתומר שטיינהאור. איתו ברשימה מאיר טפירו, ברק פלג וגיא קנטור. כשגיא פניני הגיע לשחק אצלנו, מייד ידעתי שהוא יגיע למכבי ת"א. מה שיש לו בקצות האצבעות אין להרבה אחרים".

• מה סוד ההצלחה?

"המקצוע שלי זה אנשים, אני מבין בבני אדם. אני יודע לקרוא את חדר ההלבשה. אני סוג של קואוצ'ר של השחקנים. כל שחקן צריך טיפול והתייחסות שונים. אני מודה גם להרבה שחקנים שעזרו לי להיות מנהל טוב. אני מביא את השחקן שהגיע לארץ משדה התעופה, וכבר בדרך אני יודע עם מי יש לי עסק. גם אם יהיו לך הכוכבים הכי גדולים, אם הם לא יהיו בני אדם יהיה קשה להצליח".

• ומחוץ לכדורסל?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"הכדורסל הוא לא כל עולמי. אני הולך לתערוכות ולסרטים, מנוי בקאמרי, הרבה תרבות וגם שיט בקיאק".