ניבו במדי ז'לגיריס. חוזר להיכל | צילום: אי.פי.אי

ג'וש ניבו: "לפני שנה לא ידעתי מה זה יורוליג"

ג'וש ניבו הגיע להפועל אילת ממכללה קטנה והפך ללהיט - עד שברח לארה"ב במבצע שומר החומות: "בישראל רגילים למלחמות, זרים זה מפחיד" • הערב, במדי ז'לגיריס קובנה אותה העדיף על מכבי ת"א, הוא פוגש את הצהובים

ליגת העל בישראל משופעת בצעירים ששיחקו בה במהלך השנים ולאחר מכן התקדמו והגיעו לרמות הגבוהות ביותר. ג'וש ניבו הוא אחד הבולטים שבהם. הסנטר הצעיר והאתלטי (24, 2.06 מ'), שנחת בעונה שעברה בהפועל אילת אחרי ששיחק במכללות צנועות, וגם סבל מכמה פציעות שעיכבו את התפתחותו, הפך עד מהרה לאחד מכוכבי הליגה ולאחד הגבוהים המבוקשים ביותר ביבשת.

באמצע העונה שעברה פרסמנו כי מילאנו רצתה אותו, אבל אנשי אילת דרשו סכום גבוה והעסקה נפלה. בהמשך דלקה אחריו מכבי ת"א, ולפי פרסומים כבר היתה קרובה לסיכום איתו, אך בסופו של דבר הוא בחר בז'לגיריס קובנה.

הקבוצה הליטאית פתחה את העונה בצורה רעה, אבל דווקא ניבו מתאקלם שם נפלא, עם ממוצעים של 10 נקודות ו־7 כדורים חוזרים למשחק ביורוליג. "באופן אישי הולך לי טוב בינתיים", מספר ניבו ל"ישראל היום" בראיון מיוחד לקראת חזרתו לראשונה לארץ והמפגש הערב מול מכבי ת"א. "אני עדיין לוקח הכל לאט ומתרגל לארגון למדינה ולעיר". מבחינה קבוצתית יש לנו הרבה פציעות וגם הגיע מאמן חדש, וזה קשה ככה בפתיחת העונה, אבל אנחנו מנסים להתאים את עצמו ולעלות על הרכבת. הכל מאוד עדין אצלנו ואני מקווה שננצח את מכבי ונשיג ניצחון ראשון העונה. זה יתן לנו הרבה אוויר".

בפעולה מול אולימפיאקוס. היה על הכוונת של מכבי, צילום: אי.פי.אי

לפני שנה, כשהגעת ממכללה קטנה לישראל, אם הייתי אומר לך שבקיץ 2021 תשחק ביורוליג, איך היית מגיב?

"בכנות, לפני שנה לא ממש ידעתי מה זה יורוליג. הגעתי מארה"ב בלי שום הבנה מה זה כדורסל אירופי. זו היתה הפעם הראשונה שיצאתי מעבר לים, כך שבכלל לא ידעתי במה מדובר".

הרבה שחקנים צעירים הגיעו בשנים האחרונות למאמן אריאל בית הלחמי ואחר כך התקדמו לקבוצות גדולות באירופה. מה מיוחד בו?

"יש לו דרך נהדרת לעבוד עם שחקנים צעירים. יש לו סבלנות, אבל באותו זמן הוא גם דוחף את כולם להיות הכי טובים. שנה שעברה לקח לי זמן להתאים את עצמי לכדורסל בישראל ובאירופה, אבל הוא היה סבלני איתי ומצד שני דחף אותי. הוא אמר את הדברים שהייתי צריך לשמוע ואני מאוד מעריך אותו על התמיכה שלו".

ניהלת משא ומתן מתקדם עם מכבי ת"א, אבל בסוף חתמת בז'לגיריס. מה קרה שם?

"זה הכדורסל, ככה זה עם משאים ומתנים - הכל עניין של סוכנים ורצונות של שני הצדדים. אני לא יודע בדיוק למה זה לא עבד מול מכבי, זו שאלה שצריך להפנות לסוכן שלי. אני רק יודע שהקבוצה הכי טובה בשבילי כרגע זו ז'לגיריס, אני שמח שאני פה".

ידעת באותו זמן שהייתה ביקורת בישראל על זה שמכבי מדברים עם הכוכב של קבוצה אחרת שמתחרה איתה בצמרת?

"לא הייתי מודע לזה .למה שיהיו ביקורות? כדורסל זה ביזנס וכולנו צריכים להתנהג כמו מקצוענים".

באמצע העונה שעברה מילאנו רצתה אותך, אבל האנשים של אילת רצו הרבה כסף. התאכזבת או שהבנת אותם שהם לא רוצים לוותר על הכוכב שלהם?

"כמו שאמרתי, כדורסל זה עסק ואם הייתי עושה את הקפיצה למילאנו כבר בעונה הראשונה שלי מחוץ לארה"ב זה היה מדהים, אבל אילת עשו מה שטוב להם ולא לקחתי את זה קשה. נהניתי באילת ואני מרגיש שהתפתחתי שם מאוד מבחינת מקצועית ואישית, אז זה לא היה בעייתי מבחינתי. הם עזרו לי לעשות עונה טובה ולהתקדם משם, אז אני לא כועס על אף אחד".

ניבו במדי אילת, צילום: דני מרון

"החיים חשובים מאליפויות"

הדבר שהעיב יותר מכל על העונה המוצלחת של ניבו באילת היה ה"הברזה" שלו בזמן מבצע שומר החומות. אנשי המועדון רכשו עבורו כרטיס טיסה לקפריסין, ואף סידרו לו מלון עד שהמצב בארץ יירגע, אבל השחקן לא היה מעוניין לשוב לישראל. ללא ידיעתם, הוא טס מקפריסין לארה"ב, ומשם הודיע כי אינו מתכוון לחזור. באילת זעמו מאוד על המהלך.

"כשדברים כאלה קורים, זה מעבר לכדורסל", מסביר ניבו לראשונה את הצד שלו בפרשה. "יש הפצצות במדינה, אנשים מתים, ואתה לא יודע מה יקרה ביום הבא, אז קשה לחשוב על כדורסל. לא היה לי מושג מה יקרה בישראל ולא היה לי נוח להישאר בה, כי לא הצלחתי להתרכז בכדורסל. לא רציתי להיות שם. היו טלפונים מהמשפחה והרבה דאגות, הייתי צריך לקבל את ההחלטה הנכונה בשבילי.

"בשביל ישראלים שרגילים למלחמות זה אולי נורמלי, אבל לנו, כשחקנים זרים, זה ממש מפחיד. זה גורם להרגשה לא טובה ולקושי להתרכז בכדורסל. אי אפשר להאשים אותי או כל זר אחר שעזב את ישראל באותו זמן".

חלק מהפרשנים אומרים שאם היית נשאר היה לאילת סיכוי טוב לזכות באליפות היסטורית.

"אם באותה נקודת זמן הייתי מרוכז בכדורסל, אז בהחלט כן, אני מסכים. היתה לנו קבוצה טובה, וסגל טוב שהיה יכול לעשות דברים יפים. אבל החיים גדולים מכדורסל. קודם צריך להרגיש בטוחים, זה הרבה יותר חשוב מתארים".

בסיום הראיון חזרנו לשוחח על התאקלמותו המהירה יחסית במפעל הבכיר באירופה, וניבו זוקף חלק מכך לזכותו של פאוליוס ינקונאס בן ה-37 שמשחק בקובנה מאז 2002 - עם הפסקה של שנה אחת בחימקי מוסקבה - ונחשב לאגדה מקומית. "פאוליוס הוא אחד המנהיגים הגדולים ששיחקתי איתם. כיף להיות סביבו, הוא מלמד אותי הרבה ועוזר לי המון להתאקלם ברמה הזו של היורוליג. הוא אחד החברים הכי טובים לקבוצה שהיו לי".

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...