ירידה לצורך עלייה: על השמות הגדולים שנראה העונה בליגה הלאומית
יוגב אוחיון מגיע כדי להחזיר את נהריה לליגת העל ("רוצה להוכיח שטעו לגביו") • רביב לימונד בחר ברעננה מתוך "מחשבה על היום שאחרי" • הליגה הלאומית תקבל השנה חיזוק מהצמד הוותיק, אבל לא רק ממנו • אבי סגל עם הסיבות לתופעה
Your browser doesn’t support HTML5 audio
בליגה הלאומית ישחקו בעונה הבאה שלושה שחקנים עם מאה הופעות ומעלה בנבחרת ישראל. זה חלק מהמגמה של שחקנים בכירים שעוברים לשחק בליגה השנייה בשלב האחרון בקריירה. הליגה הלאומית הולכת לקבל דחיפה תדמיתית גדולה.
לפני זמן לא רב היו יוגב אוחיון (בן 34, עובר לעירוני נהריה), רביב לימונד (36, מכבי רעננה) ואלישי כדיר (33, אליצור אשקלון) בצמרת הכדורסל הישראלי. עכשיו הם עוברים לשלב הבא בקריירה. גם אלכס צ'וברביץ' (בן 35, גם הוא בעברו שחקן נבחרת) הולך לנהריה. בנוסף, יהיו שם בעונה הבאה עוד שחקני ליגת על בגילים שונים, כמו יונתן מור וזיו בן צבי, אבל הם לא הסיפור.
הביקוש ירד, האטרקטיביות לא מה שהיתה והשכר המוצע נמוך - זו המציאות שבה פגשו השחקנים שהבינו שצריך לעשות מעשה. מצד שני, הליגה השנייה מחוזקת עם 6-5 קבוצות שרוצות לעלות, וגב כלכלי משודרג. כל אלה, ועוד סיבות שיפורטו בהמשך, גרמו למגמה הזו.
שי סגלוביץ', שיאמן בעונה הבאה ביורדת עירוני נהריה, מסביר את התופעה: "אני חושב שהרבה שחקנים בשלב לפני־אחרון בקריירה מעדיפים להיות על המגרש, ולא על הספסל. הם רוצים למצות את השנתיים-שלוש האחרונות. היום יש לא מעט קבוצות בליגה השנייה שיכולות להציע להם אותו שכר, ואולי יותר, מליגת העל, וגם חוזים לשנתיים, שאת זה לא היו מקבלים בליגת העל בגילם. סיבה נוספת היא שקבוצות ליגת העל מעדיפות, בניגוד לעבר, לתת הזדמנות לצעירים. היום יש בסגלים שלהן שלושה, ארבעה ואפילו חמישה צעירים".
סגירת מעגל
אחד מהסיפורים המרכזיים של הקיץ היה מעברו של יוגב אוחיון בגיל 34 לנהריה. אוחיון מגיע עם רזומה של שש שנים במכבי ת"א, שעימה זכה ביורוליג ב־2014, וארבע עונות בהפועל ירושלים.
"זה לא היה פשוט", מסביר סגלוביץ' כיצד שכנע שחקן בדרגה שלו לרדת לליגה השנייה.
"השחקנים האלה עוברים תהליך של הבנה איפה הם נמצאים בקריירה, ומה נשאר להם. אני חושב שגם יוגב וגם צ'וברביץ' הם יותר ריאליים. מה שדיבר אל יוגב זה האתגר הגדול להעלות את הקבוצה לליגת העל, ובדרך זו גם לחזור לליגה הראשונה, כי יש לו חוזה לשנתיים. הוא בא אלי ואמר שהוא לא בא רק לקחת את הכסף אלא לתת הכל להצלחת המועדון. יש לו רצון להוכיח שמה שאמרו עליו - שהוא פציע ושגמר את הקריירה - רחוק מלהיות נכון. אני חושב שהוא התרשם שהסטנדרטים של הניהול שלנו הם של ליגת העל. מעבר לכך, ליוגב היו גם שיקולים משפחתיים וגם סגירת מעגל אחרי ששיחק בנהריה בעבר".
"אאמן נערים במקביל"
אם לאוחיון בוער לחזור לליגת העל, אצל רביב לימונד הסיפור שונה. הוא כבר עושה צעד שמתחיל את הקריירה שלאחר הקריירה. הוא הלך לרעננה עם מטרה כפולה - להמשיך לשחק, ובמקביל להתחיל בקריירת אימון.
"המטרה שלי היתה להמשיך לשחק, אבל מצד שני לבנות את עצמי ליום שאחרי", מודה לימונד.
"במקביל למשחק אני אאמן קבוצת נערים במועדון, וגם אאמן באופן אישי. הדרך הכי טובה היתה ללכת ללאומית כדי להוריד מתח ולחץ. זו ליגה תחרותית, אבל לא בעוצמות של ליגת העל. זו ליגה מצוינת שכיף לשחק בה, עם המון עניין ותחרות, ואני מקווה שהגעת הוותיקים מליגת העל תיתן לה דחיפה ואטרקטיביות. המטרה צריכה להיות ליגה ברמה של ליגות המשנה באיטליה ובספרד. הלאומית צריכה להיות ברמה שלא מביישת ליגות ראשונות".

