שחקניה החדשים של אלבה ברלין, יובל זוסמן ותמיר בלאט, עדיין לא יודעים מי יהיה המאמן שלהם בעונה הקרובה, אף שמתקרבים לתחילת ההכנות. אאיטו רנסס מתלבט אם בגיל 74 יוכל להיכנס לעונה נוספת. ההחלטה שלו תתקבל בקרוב.
השניים לא יודעים אם רנסס יהיה על הקווים, אבל יודעים מי יהיה אם הוא לא יהיה שם - עוזרו ומי שכונה כבר העונה מאמן שותף - ישראל גונזלס. אז אולי לא יודעים מי יאמן, אבל יודעים איך הקבוצה תשחק ובאיזה סגנון, מכיוון שגונזלס, שגם הוא ספרדי, ילך בדיוק בקו של אאיטו.
בלאט וזוסמן מגיעים לאכסניה אידיאלית: מלבד סגנון המשחק שמתאים להם (מגרש פתוח, הנעת כדור, הרבה שלשות), המועדון ידוע ביכולתו הגבוהה לפתח שחקנים, ומד הלחץ הרבה פחות גבוה מבמקומות שהגיעו מהם.
מקפצה לקריירה. מרטין הרמאנסון הוא היום שחקן ולנסיה, מריוס גריגוניס בצסק"א מוסקבה. רוקאס גידראיטיס וסימונה פונטקיו (הקיץ) הגיעו מאלבה לבסקוניה ולליגה הספרדית. האחים מו ופרנץ וגנר גדלו אצלה והיום הם שחקני אן.בי.אי, וג'ייסון גריינג'ר, שהגיע בעונה שעברה אחרי פציעות וירידה בולטת בקריירה, התקמבק בשורותיה וחזר לבסקוניה.
בלי לחץ. אלבה היא אלופת גרמניה בשנתיים האחרונות, הישג גדול לנוכח היריבה באיירן מינכן. לעומת זאת, ביורוליג הסיפור שונה. באלבה מכירים ביכולות ובמגבלות התקציביות, ואין להם בלקסיקון מטרה להגיע לפלייאוף, אלא לצבור ניצחונות (מאזן יפה של 12 בעונה שעברה) ולהרשים. מטרת העל היא חוזה ארוך טווח ביורוליג. המטרה הראשונה הושגה - חוזה לשנתיים שיסתיים בתום עונת 2023.
עמדה נוחה. לגבי ההשתלבות, לבלאט ולזוסמן יש סיבה להרגיש בנוח. בעמדות של כל אחד מהם עזבו שני שחקנים בכירים. בעמדת הרכז - פייטון סיבה וגריינג'ר. בעמדות 3-2 - נילס גיפיי ופונטקיו. השחקנים הבולטים שגם יובילו בעמדות החוץ הם מאודו לו (רכז וסקנד גארד) וקלע השלשות מרקוס אריקסון. מעבר להם, המאבק על העמדות פתוח לחלוטין.
כולם יחד. אין באלבה שחקן שנמצא מעל הקבוצה, והקבוצתיות היא המוטיב החזק ביותר - דבר שבהחלט יכול לסייע לשחקנים חדשים. מי שנחשב לדומיננטי ביותר הוא הפורוורד לוק סיקמה, שחקן זר שזו עונתו החמישית בקבוצה וחתום לעוד שנתיים. הליגה הגרמנית היא טובה ומתפתחת, פיזית הרבה יותר מהליגה הישראלית ועם בחירת זרים מעולה. לא מעט זרים ממשיכים ממנה לרמות הגבוהות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו