כבר שנים שגבי צ'אצ'אשווילי הוא אחד השחקנים הכי מפוספסים בכדורסל הישראלי. בגיל 25 בלבד, לפני שנה וחצי, הסנטר התמודד עם קרע ברצועה בפעם השלישית בקריירה. כעת הוא חוזר לעונה חדשה בהפועל ירושלים, אחרי תקופה ארוכה שבה היה רחוק מהמגרשים.
בראיון בלעדי ל"היום" הוא מספר על כמעט שנתיים בלי כדורסל, הרגעים הקשים בדרך, הדברים שלמד על החיים והבריאות, הציפיות מהסגל החדש, המטרות האישיות והקבוצתיות וגם על שביתת השחקנים והביקורת שסביבה.
"עבר המון זמן. אני עוד, בוא נגיד, משתפשף ומתרגל לאט-לאט לחזור לשחק, אבל אני מאוד מאוד מתרגש, מאוד שמח שהגעתי לכאן", מספר צ'אצ'אשווילי על החזרה שלו לפעילות. "זה תהליך סיזיפי. ואתה משתדל להתרכז, יום אחרי יום, שכל יום יהיה יותר טוב מאתמול. ואני שמח שזה קרה ככה ועברנו את זה".
יש בהפועל ירושלים המון פרצופים חדשים.
"כן, התחלה חדשה-ישנה. תשמע, אני מכיר את כולם, אני אוהב את כולם, כולם מכירים ואוהבים אותי, אז אתה יודע, מרגש לחזור לירושלים. כיף להיות חלק בגדול. אני חושב שיש פה המון פוטנציאל, ומהחודש הקצר שאנחנו מתאמנים נראה לי שיהיו לנו דברים יפים בשנה".
גם על הקווים, שינויים משמעותיים, מאמן מהטופ של הטופ.
"כיף, כיף. לומדים ממנו הרבה, כולנו. יש לו הרבה מה לתת, אנחנו צמאים".
איך זה מרגיש שאתה לא יכול לעשות מה שאתה הכי אוהב בעולם?
"קשה. קשה. היה כמעט שנתיים שלא שיחקתי כדורסל, ואני לא יכול להעביר במילים את התחושות שאתה חווה, שאתה באמת רחוק מהדבר שאתה הכי אוהב לעשות בעולם, כמו שאתה אומר. קשה לי להסביר את זה. אני רק יכול להגיד שאני מאוד שמח שזה נגמר ושחזרתי לשחק.
"אתה יכול לראות משחקים ולהגיד, 'יואו, איך אתה עושה ככה', ואני רוצה לעשות ככה וזה, ולהשתגע בבית. אבל אין מה לעשות, אתה הולך לישון ואתה זוכר שזה תהליך, ובסוף אתה חוזר לשחק, בעזרת השם".
מה למדת בעצמך בתקופה הזאת?
"מצחיק אולי לשמוע את זה, אבל שום דבר לא מובן מאליו. שום דבר בחיים האלה לא מובן מאליו. ברמת היחסים, ברמת הכדורסל שפתאום נלקח ממני, ברמת הבריאות. אתה יודע שבן אדם בריא לא שם לב לזה, רק כשאין לך את זה אתה פתאום מבין כמה חשוב זה שהיה לך את זה".
מה הסגל הזה של הפועל ירושלים יכול לעשות?
"אני חושב שהסגל הזה מאוד מוכשר, ויכול לדעתי ללכת עד הסוף. אתה צודק שתהיה תחרות, כולנו פה נתאמן מאוד חזק ונשחק עוד יותר חזק בשביל לעמוד ביעדים שלנו".
אתם מרגישים ציפיות מכם?
"אני חושב שכולם יודעים שזה שם, אבל אף אחד לא מרגיש את זה ברמה של לחץ או משהו כזה. אנחנו פשוט, אנחנו יודעים שאנחנו באים לעבוד ואנחנו לוקחים את זה די בידיים".
"להישאר בריא - קודם כל"
אחרי מה שעבר, צ'אצ'אשווילי לא מכוון רחוק מדי, ומודה שבשלב הראשון מבחינתו הכי חשוב כרגע זה "להישאר בריא קודם כל". הוא מסביר: "אני רוצה לשחק כמה שייתנו לי, כמה שאפשר, וליהנות מכדורסל שוב, לעזור לקבוצה בכל דרך שאני יכול, לנצח ולראות את הקהל, את האולם מלא".
היו רגעים שבהם שאלת האם תוכל לחזור?
"יש רגעים כאלה. אפשר לקרוא לזה רגעי משבר. יש נקודות כאלה שאתה פתאום, דברים אולי טיפה פחות הולכים, כמו שאתה חושב שהם אמורים, וזה מאוד מלחיץ. אבל גם מהניסיון שהיה לי מהפציעה הקודמת, הדברים האלה הם חלק טבעי מהתהליך. שום תהליך לעולם לא יהיה רק בגרף עלייה, וצריך לקחת אותם בפרופורציות, להכיל את הרגעים האלה ולזכור שזה עובר. לדעת להסתכל על החיובי, להסתכל על זה שאתה לומד שיעור בפרופורציות, או על זה שאתה יכול לפתח תחביב אחר, או על זה שאם אני מסתכל על חודש ולא על היום, אז כן, הברך השתפרה, או הניתוח השתפר וכולי וכולי. להסתכל, להשתדל להסתכל על החיובים".
"יודע שלא הסברנו את השביתה טוב"
בתקופה שבה לא שיחק, צ'אצ'אשווילי עלה לכותרות העונה דווקא בזמן שביתת השחקנים. הסנטר היה אחד ממנהיגיה של המחאה, לצד תומר אסייג. הוא מספר: "אני יודע להגיד לך שכל השחקנים באמת ובתמים מאמינים שעשינו את זה למען מטרה מסוימת שתעשה טוב לכל הליגה, לכל הכדורסל הישראלי".
איפה זה עומד?
"אנחנו מאוד מקווים שהמשא ומתן עם המנהלת ייסגר בקרוב, ומעבר לזה אני מתרכז בעכשיו".
זה פגע בך שסימנו אותך כמנהיג?
"לא, לא פגע בי. אני יודע שלא עשינו את העבודה הכי טובה בלהסביר, אני מודע לזה. אני יודע שכל השחקנים בסופו של דבר שפטו ולקחו חלק והיו אחד עם השני בהכול. וכולם הסכימו, בוא נגיד, על הדברים. אז לא העליב אותי, אבל לא יודע, זה פשוט משהו שלא כל כך התייחסתי אליו, אם לומר את האמת".
