בנבחרת הנוער של ישראל, שתפתח את דרכה באליפות אירופה מחר (שבת, 14:00) באיטליה, קשה שלא לשים לב לדיויד מוזס. השחקן שרק חגג את יום הולדתו ה-18 לפני שלושה ימים צופה על כולם מלמעלה בגובה 2.10 מ' והם קוראים לו "GOAT" – הטוב בכל הזמנים. בהתחשב במבנה הגוף ובכישורים, הוא מסומן להיות אחד השחקנים הבכירים של ישראל בשנים הבאות.
"אני מתרגש כמו בכל שנה לקראת הקמפיין", אומר מוזס בראיון מיוחד ל"היום", "מצפה לנו אליפות קשה, לא פשוטה, אבל אנחנו באים בטוב ומתכוננים כמו שצריך. כולם פה עובדים קשה, כל השחקנים, גם בצד הטקטי. אני חושב שיהיה טוב".
מוזס החל לשחק כדורסל בצורה רצינית רק לפני ארבע שנים, בעקבות בעיות רפואיות שעבר במהלך גיל ההתבגרות. כבר בשלב ראשון זיהו את הפוטנציאל, אבל הוא שימש בנבחרות הצעירות בעיקר כסנטר שני לליאור הרשקו בקדטים ולגבריאל ארטמנקו בנוער. השנה הוא התפוצץ עם זכייה ב-MVP של ליגת העל לנוער, בנוסף לדקות משחק משמעותיות בליגה הלאומית עם א.ס רמת השרון.
"אני חושב שהשילוב של הבוגרים הביא לקפיצה ביכולת", הוא אומר על השיפור המטאורי, "אני מתאמן כל יום עם מאמן הכושר שלי, קובי פליבה, קם מוקדם והולך להתאמן לפני כולם. אחרי זה נוסע לבית הספר ואז חוזר לאולם. שלושה אימונים בכל יום. לאט לאט אתה משתפר. אני עובד ממש קשה והדרך עוד לפניי. אני לא קרוב למה שאני רוצה להיות".
מוזס הוא גבוה מודרני. מעבר לנקודות בצבע ולריבאונדים (מעל 11 בממוצע בנוער), הוא גם קלע 38.5% לשלוש בכל המסגרות, כולל משחקים של 4 ו-5 שלשות למשחק. באופן לא מפתיע, המודל לחיקוי שלו הוא קווין דוראנט, ובהתחשב בנתונים הפיזיים וביכולות, זה לא מפתיע. הגבוה הישראלי הבכיר בישראל הוא רומן סורקין, שגם משמש כסנטר שיכול לרווח את המשחק במכבי תל אביב ובנבחרות ישראל.
אתה מרגיש לחץ מסוים להיות הדבר הגדול הבא בדור הגבוהים של ישראל?
"אני מרגיש מוכן. אני אולי גבוה, אבל אני יכול גם לקלוע ולזוז עם הכדור ובלעדיו. אני לא באמת עמדה 5 שרק חופר בפוסט אפ וחי בצבע. אני יכול להיות הרבה דברים, גם מחוץ לקשת. זה מה שמייחד אותי ואני חושב שאם אעבוד קשה ויעבדו איתי נכון, אני יכול להגיע רחוק".
"אפילו מהיורוליג באים למכללות"
את השנה הבאה הוא יעשה במכללות, לאחר שקיבל את מעמד ספורטאי העילוי וחתם על טופס המחייב אותו להגיע לכל חלון נבחרת שיידרש בקיצים הבאים. הוא קיבל עניין מאוניברסיטאות ענק כמו פלורידה, קונטיקט ודיוק, שנתנו עליו פידבק חיובי ורצו אותו אצלן בסגל.
"אני ממש צעיר, בקושי בן 18, וכולם שם שחקנים בני 22-23, כבר מוכנים. אפילו מהיורוליג באים לשם. ראו ילד שיש מה לעבוד איתו ויש לו עוד הרבה מקום לשיפור, בין אם מבחינה גופנית, הגנה, הכל".
בסופו של דבר, הוא התחייב לפלורידה אטלנטיק וכבר הספיק לערוך ביקור רשמי: "המתקנים שם מטורפים, לא ראיתי דבר כזה בחיים שלי. רק הקמפוס שלהם הוא בגודל של עיר בישראל". מעבר לכך שגם שם הוא יצטרך להתמודד עם בעיות הגיית השם, שכן באנגלית שם משפחתו נכתב Musis, הוא מרגיש מוכן לאתגר הגדול.
מה אתה מצפה להשיג שם?
"קודם כל דקות משחק. זה חשוב בגיל צעיר לצבור ניסיון במעבר לכדורסל אמריקני, זה שונה מאוד מהכדורסל שאנחנו מכירים פה. כולם שם מאוד אתלטיים ופיזיים. זה לא צעד פשוט לעשות, זה ללכת רחוק מהבית, במיוחד בגיל שלנו ובמצב, אבל אני מצפה לעבוד קשה ולהשתפר".
במסלול בן שרף?
הצלחה בנבחרת הנוער מקפיצה מניות. רק לפני שנתיים ראינו את בן שרף זוכה ב-MVP של אליפות אירופה עם טורניר חלומי, שהקפיץ מחדש את המניות שלו בליגה הטובה בעולם והפך את הדיבור סביבו לשחקן שמועמד להיבחר גבוה בדראפט ה-NBA. השנה מוזס יעמוד באור הזרקורים, לצד שחקנים כמו אביב ארונוב, שישחק באוניברסיטת איסטרן מישיגן בעונה הבאה ולצד עומרי אורלנד, הרכז של הפועל עמק חפר, שנחשב לכישרון גדול מאוד.
"החלום הגדול שלי זה ה-NBA, אבל זה הפך כבר יותר למטרה. ככל שאני גדל אני מתקרב ללוח הזמנים של ה-NBA".
אתה רואה את עצמך כבחירת הסיבוב הראשון הבאה של ישראל?
"כן. כשדיברנו עם דיוק ועם שאר האוניברסיטאות, הם אמרו שאני יכול להגיע לשם. אנשים מאמינים בי ואני חושב שאני יכול לעשות את זה, אבל אני מאמין בעצמי וזה הכי חשוב".
עוד לפני המחשבות על החלום האמריקני, מוזס קיבל גם הצעות להישאר בישראל ולשחק עבור המועדונים הגדולים כאן. א.ס רמת השרון, בה שיחק, עובדת בשיתוף פעולה צמוד עם הפועל ירושלים, הן בקבוצה הבוגרת והן במחלקת הנוער. "הקבוצות הגדולות רצו שאני אבוא, אבל אמרתי להן שאני מכוון למקום אחר. אולי אחזור לרמת השרון כדי לפרוש שם בגיל 40 ומשהו".
לא סיקרן אותך לשחק לצד רומן סורקין או תומר גינת וללמוד מהישראלים המובילים?
"זה כן מעניין, אבל החלום והמטרה שלי הם במקום אחר. הייתי גם שמח לשחק עם שחקנים גדולים יותר, אלה שאתה רואה בטלוויזיה ושאתה משחק איתם ב-2K".
