"חשבתי שלהיות חלק מהיורוליג זה נכס, טעיתי"

אלייז'ה בראיינט מגיע אחרי אחת העונות הטובות בקריירה שלו, במהלכה נבחר לחמישיית העונה של היורוליג והוביל את הפועל תל אביב להופעת בכורה מרשימה במפעל. אלא שבימים האחרונים בחר הגארד האמריקני לעסוק דווקא בנושא אחר: עתיד הכדורסל האירופי, מעמדן של הקבוצות הגדולות והכניסה האפשרית של ה-NBA ליבשת.

בבלוג אישי ארוך שפרסם בפלטפורמת Substack, הקדיש בראיינט מאות מילים לניתוח הכדורסל האירופי מנקודת מבטו כשחקן של הפועל תל אביב. בין היתר, הוא התייחס למעמדן של הקבוצות הישראליות, לאווירה בבלגרד, למבנה הכלכלי של היורוליג ולתוכניות של ה-NBA להקים ליגה באירופה.

"הייתי בשני הצדדים", כתב בראיינט. "שיחקתי במכבי תל אביב, אחת הקבוצות המייסדות ובעלות המניות ביורוליג. היום אני בהפועל תל אביב, מועדון שמשחק ביורוליג אבל אינו בעל מניות. ראיתי את הליגה מבפנים משני צדי המתרס". האמריקני חשף כי לפני שהעמיק בנושא, היה בטוח שהקבוצות המצליחות ביותר הן גם המרוויחות ביותר.

"חשבתי שהקבוצות הטובות ביותר מרוויחות הכי הרבה כסף. חשבתי שכל המועדונים נמצאים באותה סירה - אותה תחרות, אותה חשיפה טלוויזיונית ואותן הזדמנויות מסחריות. וחשבתי שלהיות חלק מהיורוליג זה הנכס עצמו. טעיתי בכל שלושת הדברים".

"הפועל תל אביב שילמה כמעט מיליון יורו ליורוליג"

בהמשך התייחס ישירות להפועל תל אביב ולמחיר שהמועדון משלם כדי להתחרות בצמרת האירופית. "אני משחק בהפועל. בעונה שעברה המועדון שלי שילם כמעט מיליון יורו במס יוקרה ליורוליג. השקענו כדי להתחרות ושילמנו על כך".

לדבריו, במשך זמן רב הוא חשב שהמבנה הקיים פוגע במועדונים שאינם בעלי מניות. "במשך תקופה ארוכה הסתכלתי על זה וחשבתי שזה לא הוגן. אתה משלם כדי להיות בליגה, משקיע כדי להתחרות, ממלא אולמות ומייצר עניין, אבל הערך הכלכלי של הליגה שייך לבעלי המניות ולא לך".

אלא שבהמשך שינה את דעתו. "חשבתי שקבוצות כמו פרטיזן מקבלות עסקה גרועה. הן נותנות לליגה את האווירה והקהל שלהן בלי לקבל חלק בבעלות. היום אני חושב אחרת. פרטיזן לא מפסידה משהו - היא מחליפה משהו. היא משתמשת בבמה של היורוליג כדי להעצים מותג שכבר קיים. המותג עצמו הוא הנכס".

בראיינט התעכב רבות על פרטיזן והכוכב האדום בלגרד, אותן הגדיר כתופעה ייחודית. "להיכנס לאולם עוין בבלגרד זה משהו שאין לו מקבילה בכדורסל. כשחקן, אני לא לוקח ערבים כאלה כמובן מאליו".

"מה הכוכב ופרטיזן מקבלות מהיורוליג?"

עוד כתב: "הכוכב האדום ופרטיזן לא מחזיקות במניות ביורוליג. אין להן מושב קבוע בליגה והן לא מחזיקות בחלק ממה שהן עוזרות לבנות. אז מה בדיוק הן מקבלות בתמורה? והאם זה בכלל משתלם כלכלית? זו שאלה שהעסיקה אותי כל העונה".

הוא התרשם במיוחד מהקהל הסרבי ומהמשמעות התרבותית של המועדונים. "בסרביה אתה לא בוחר קבוצה. אתה נולד אליה. אתה אוהד פרטיזן או הכוכב האדום, בדרך כלל עוד לפני שלמדת ללכת".

ואז הגיע גם החיבור לישראל: "בישראל זה הפועל או מכבי. אני לבשתי את החולצה של שני הצדדים". בהמשך הסביר עד כמה היריבויות הללו עמוקות: "ביוון זה פנאתינייקוס או אולימפיאקוס. היריבות הזאת יכולה להרגיש כאילו המדינה כולה נחלקת לשניים. זה קרוב יותר לדת מאשר לספורט. אתה יורש את זה מהמשפחה שלך, בדיוק כמו שאתה יורש אמונה".

"ה-NBA טובה יותר בכל הקשור לעסקים"

לצד המחמאות לאירופה, בראיינט התייחס גם לניסיון של ה-NBA להיכנס לשוק האירופי. "ה-NBA טובה יותר בכל הקשור לעסקים, אבל אין לה את זה. אי אפשר לקנות מאה שנים של שנאה ספורטיבית בין סבא של מישהו לקבוצה היריבה".

לדבריו, אירופה כלל אינה זקוקה ל-NBA מבחינה מקצועית: "למען האמת, אירופה לא צריכה את ה-NBA בשביל הכדורסל. אירופה כבר עשתה את החלק הקשה, היריבויות, האולמות, המשמעות והתרבות. אי אפשר לקנות את זה, וה-NBA יודעת את זה".

עם זאת, הוא מאמין שהאמריקנים יכולים לסייע בפיתוח הכלכלי של הענף: "מה שאירופה אולי צריכה הוא עזרה בהפיכת תחרות גדולה לעסק גדול. וזה הדבר היחיד שה-NBA טובה בו יותר מכל אחד אחר בעולם".

בסיום סיכם את התובנה המרכזית שלו מהמסע כולו: "במשך תקופה זה הרגיש כאילו אני משלם כדי להפוך מישהו אחר לעשיר. אבל זה לא באמת מה שקורה. אני קונה במה. הבמה הגדולה ביותר בכדורסל האירופי. שחקנים טובים יותר רוצים להיות עליה, ספונסרים בינלאומיים שמים לב אליה ואוהדים שלא היו נחשפים למועדון שלי פתאום מכירים אותו. זה ערך אמיתי, גם אם זו לא בעלות.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"הליגה מקבלת לגיטימציה ואווירה שהיא לעולם לא הייתה יכולה לייצר בעצמה. המועדון מקבל במה שהוא לעולם לא היה יכול לבנות לבד. שני הצדדים מרוויחים מאותו מוצר".