פרשיית עומר מאייר חשפה: הבעיה שפוגעת בכדורסל הישראלי

אין דבר שיותר מאחד את העם היושב בציון מגאווה ישראלית. בין אם זה בתרבות או בספורט, הצלחה ישראלית יכולה לאחד קרעים בתוך החברה שלנו ופגיעה בה יכולה לעורר זעם גדול, או תהייה גדולה. אירוע שכזה קרה עם עומר מאייר, שאיגוד הכדורסל המליץ לבטל לו את מעמד הספורטאי עילוי בצבא.

מאייר נחשב בעיניי רבים לשחקן הישראלי הטוב ביותר בגילאי העשרה ולשחקן הישראלי הבא שיכול להיבחר בדראפט ה-NBA. בשנה שעברה, כשהיה בקבוצה הבוגרת של מכבי תל אביב, הוא שירת כספורטאי מצטיין ולאחר מכן, עם מאמצים רבים מצד האיגוד ונציגיו, קיבל מעמד של ספורטאי עילוי. כעת, האיגוד המליץ להפוך אותו לעריק כי רצה להשלים הכנה מלאה לעונה עם קבוצתו, פרדו, על פני להגיע הקיץ לנבחרת העתודה.

הסיפור של מאייר הוא שם קוד לתופעה רחבה יותר. אזרחי ישראל, כמעט בכללותם, מחויבים לעשות שירות צבאי או לאומי בגילאי 18-21, ואולי אף יותר מכך למי שבוחר בזאת. מתוכם יש עשרות אלפי ספורטאים, שחלקם הגדול מוותר על הקריירה שלו בשביל לתרום למדינה. אבל עבור ספורטאים, התרומה למדינה מתבטאת בצורה אחרת.

בכל שנה מתגייסים 850 ספורטאים וספורטאיות לצה"ל במעמד של ספורטאי פעיל/מצטיין. הם מקבלים 90 ימי מיוחדת בשנה ועוד 120 ימי דחיית שירות בהם יכולים להשתמש לבחירתם, אבל אלו הפעילים חייבים לבוא לשש שעות לבסיס בכל יום ומשרתים בתפקידים שאינם תואמים למידותיהם, כמו עובדי רס"ר או עובדי לשכה פשוטים. מתוכם, בכל שנה נבחרים 10 ספורטאי עילוי, שיכולים לדחות את השירות הצבאי שלהם לשלוש שנים על מנת לייצג את המדינה בחו"ל.

בכדורסל, יש מספר קריטריונים. כדי להיות ספורטאי עילוי צריך להיות חלק מסגל נבחרת ישראל העתודה, בנוסף להמלצות מצד האיגוד ואישור לימודים בהשכלה גבוהה המשולבים עם אימונים ותחרותיות או חוזה מקצועני בליגה בכירה באירופה. נכון להיום יש 6 ספורטאי עילוי בצה"ל בכדורסל, 4 נשים ו-2 גברים: עומר מאייר ובן שרף. בכדורסל של היום, זה פשוט לא מספיק.

צו עיכוב יציאה מהארץ

אופציית כדורסל המכללות, שפותחת את האפשרות לחשיפה יותר רחבה וטובה של שחקנים ישראלים לאנשי ה-NBA ומאפשרת לימוד כדורסל בצורה שונה, חסומה בפני השחקנים הצעירים שצריכים לחכות עד גיל 21 על מנת לצאת, כשבזמן הזה רובם נמצאים בקבוצות ליגה לאומית או מבלים על הספסל בליגת העל. בודדים מהם, שמצליחים למצות את הפוטנציאל, יכולים גם להתקדם למעמד של ספורטאי מצטיין ומעלה.

הקריטריונים לכדורסל שנקבעו על ידי מינהל הספורט, נכון להיום, אינם מתאימים לעידן בו הענף נמצא. יש 18 תקנים לגברים ולנשים למעמד ספורטאי, שהולכים בעיקר לשחקני נבחרת הנוער והנערות וחלק גם לשחקנים שנמצאים באגודות הספורט המובילות בישראל. אותם תקנים עבור הכדורסל ירדו מאז מלחמת חרבות ברזל לפי דרישת הצבא. הם נחקקו בדצמבר 2023, שנה לפני פרוץ ה-NIL ושנתיים לפני הפריצה הגדולה של הישראלים לשוק המכללות.

לפי איגוד הכדורסל, לא נעשה שיח מול מינהל הספורט להגדלת התקנים, אך כן נעשו ניסיונות לשינוי הקריטריונים בבקשה שהוגשה בנובמבר 2025 ונמצאת בבחינה של מינהל הספורט, שלא החזירה עדיין תשובה. כשהתבקשו להציג אותם לצורך הכתבה, הוחלט שלא לעשות זאת בעקבות הסיטואציה עם מאייר, שקיבל עזרה רבה מהאיגוד בהפיכתו מספורטאי מצטיין לעילוי בזמן שירותו הצבאי.

אבל מאייר הוא רק היוצא מן הכלל, כשמאחוריו יש רשימה ארוכה של כדורסלנים וכדורסלניות שאינם יכולים למצות את הפוטנציאל שלהם בעקבות שירות צבאי, אותו הם נאבקים לדחות או לקצר על מנת להיות אדונים לקריירה של עצמם. שחקנים רבים ומבטיחים ששיחקו בנבחרות ישראל הצעירות וסיכמו באוניברסיטאות צריכים להיאבק מול הצבא לבדם כדי לגדול ולייצג את המדינה בעתיד בנבחרת או בקבוצותיהם השונות – במסגרת שגם תתאים את כישוריהם.

ואיפה האיגוד? על פי עדויות שהגיעו ל"היום", השנה אין מענה. לפי גורמים באיגוד, כל בקשה לדחיית שירות נענית בשלילה על ידי הצבא וידיהם כבולות, מה ששולח את השחקנים להתמודדות לבד מול הצבא. מנהלי הכדורסל והספורט בישראל עדיין לא הבינו שהמשחק השתנה וצה"ל, שמשווע לחיילים נוספים, מתקשה להתמודד עם הסיטואציה.

תלות בשירות הצבאי

ב-24.6, קבינט ה-NCAA יערוך הצבעה על שינויים בחוקי הזכאות שיעברו לפורמט גילי בין 19-24 ועם החרגות רק במקרה של הריון, שליחות דתית או שירות צבאי, אבל עם כוכבית. נכון להודעה האחרונה שיצאה מהישיבה ב-22.5, אם ספורטאי השתתף במסגרת תחרותית במהלך אותה תקופה, הזכאות שלו נספרת משנת סיום התיכון או מהרגע שהגיע לגיל 19 – המוקדם מביניהם.

אם הדבר יאושר בסיטואציה הנוכחית, זה גזר דין מוות לכדורסלן הישראלי במכללות. בתחילה, כשדובר על מעבר לפורמט החדש, סעיף על השתתפות במסגרת תחרותית בזמן שירות הצבאי לא היה על הפרק והמשמעות הייתה עוד שנה לכדורסלן הישראלי, שתאפשר לשחקנים כמו ים מדר ושחקניות מבוגרות שהתחייבו למכללות כתלות בשירות הצבאי. גורמים מעריכים כי הדבר הדליק מספר נורות אדומות והביאה להוספת הסעיף המדובר, אולם טוענים ששירות החובה בצה"ל עשוי לעקוף זאת.

בנוסף, התקיים בשבוע שעבר דיון ראשון בקונגרס האמריקני על קביעת חוקה לספורט המכללות, שם נכתב כי שחקנים שקיבלו כסף מקבוצתם על לשחק כדורסל או פוטבול, אינם יהיו רשאים לשחק במכללות. יש עוד המון שלבים עד לאישורו, שאולי עשוי להיות בתקופת נשיא אחר ועם חברי קונגרס שונים, אבל אם זה יקרה, זה יסגור לחלוטין את האופציה של יציאה למכללות למי שהשתחרר במועד הלא נכון מהצבא.

אפשר ללמוד מאירופה

רומן סורקין, הישראלי הטוב ביותר בליגת העל לפחות בשנתיים האחרונות, היה עריק. למרות ששיחק בנבחרות הצעירות וקיבל הבטחות מאיגוד הכדורסל, דחיית השירות שלו לא אושרה והוא "נאלץ" להיות 4 שנים באוניברסיטת אורגון, בה לא שיחק יותר מדי, כדי לא להיכנס לכלא צבאי. כששב לארץ וקיבל חנינה לכבוד יום העצמאות ה-70, הוא נאלץ להחמיץ רבע של משחק כדורסל בליגה הלאומית כדי לעלות שמירה. זו לא תרומה למדינה, זו מבוכה.

ישראל היא לא המדינה היחידה בה ספורטאים מתמודדים עם חוק גיוס חובה, אבל היא מתנהלת בצורה הרעה ביותר מבין מדינות אירופה. ביוון ניתן לדחות שירות עד לגיל 45 מטעמי לימודים או קריירה, כשבמקביל ספורטאים מצטיינים עושים שירות מקוצר כדי לצאת לידי חובה. בפינלנד ישנו גדוד ייעודי שמאפשר לשחקנים לפצל את השירות שלהם ולעשותו בזמן הפגרות במשך מספר שנים עד שישלימו את המכסה. גם בשבדיה, אוסטריה ונורווגיה יש מנגנונים דומים.

הסיטואציה החדשה שעשויה לבוא, בה הרוב המוחלט של כדורסלנים ישראלים יצטרכו לבחור בין שירות צבאי לקריירה בארצות הברית, אינה רציונלית. מדינות אחרות, עם זמן שירות נמוך יותר, מצאו את הדרכים להתמודד. בדרום קוריאה, עוד מדינה במלחמה, התמריץ הוא זכייה במשחקי אסיה או מדלייה במשחקים האולימפיים. כאן, באקלים הקיים, לא ברור אם זה אפשרי.

בדיון שנערך בכנסת במאי 2022 ונוהל על ידי ח"כ סימון דוידסון, נטען כי מינהל הספורט עובד בשיתוף פעולה מלא עם יחידת מיט"ב מבחינת אישור הבקשות. גם אז נטען, בעיקר על ידי הכדורסל והכדורגל, כי צריכים עוד תקנים, בעוד ספורטאים אחרים העידו כי הם משרתים בעבודות פיזיות בבסיס שגורמות לאימונים שלהם להיות לא משמעותיים – אפקט רע מאוד עבור ספורטאי צעיר.

האם יש פתרון? באופק הישראלי הנוכחי, אין, ומדובר בתקרת זכוכית חסינת כדורים עבור הכדורסלן המקומי. אם אותם חוקים יעברו (ללא החרגות וללא התערבות בתי משפט), כדורסלנים ישראלים ייאלצו לבחור האם להתגייס ולהסתפק בהתחלת קריירה בליגה הלאומית או במעמקי הספסל בליגת העל, או לצאת למלחמה מול הצבא על דחיית שירות ולזכות בחופש תעסוקתי בקריירה הגם ככה קצרה שלהם. ב-24.6 נהיה יותר חכמים, אבל כשהפערים בין אלו ואלו (ואלו כמו דני אבדיה ושרף שהצליחו לגעת באולימפוס) יגדלו, גם ביחס לשאר מדינות אירופה, אולי רק אז יבינו הקודקודים בארץ את גודל הצרה.

תגובת דובר צה"ל: "צה״ל מצוי במלחמה רב זירתית למעלה משנתיים וחצי, ונדרש בסד״כ רחב לאור משימותיו. בצה״ל קיימים מסלולים שונים עבור ספורטאים ברמות פעילות שונות, המסדירים את מעמדם ומקנים להם הקלות וזכויות בשירות הצבאי, על מנת לאפשר המשך קריירת ספורט לצד השירות. לכל מקרה פרטני הנוגע להפרת זכויות הנ״ל, ניתן להעביר פרטים מזהים והדבר ייבדק בהתאם".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות