יום אחד בא אדם, העלה קבוצה מהליגה השנייה, בנה סגל שהוא אחד הטובים שנראו כאן, לקח אליפות כבעלים וכמאמן - ואז פשוט המשיך הלאה. כמה מקרים כאלה, כמו זה של מיקי דורסמן, אתם מכירים בכדורסל ובספורט בכלל?
זה קרה בעונת 2007/08, כאשר הקבוצה המופלאה של הפועל חולון זכתה באליפות אחרי שניצחה בגמר הפיינל פור את מכבי תל אביב וקטעה רצף של 14 אליפויות רצופות. על הקווים ועל ניהול הפרויקט הייחודי הזה עמד מיקי דורסמן.
העניין הוא שדורסמן, כיום בן 61, בדיוק כפי שהחליט לקחת אליפות, החליט גם שלא ייקח יותר על עצמו פרויקטים כאלה כשכל הנטל הכלכלי מונח על כתפיו. זה נראה כאילו הוא בא, הראה לכולם איך עושים את זה נכון - ואז המשיך בדרכו. דורסמן נכנס להיסטוריה של הכדורסל הישראלי ויצא ממנה בלי לבקש דבר מאיש, כשהלך לעסוק בתחום האהוב עליו – מחלקת הנוער. כבר שנים ארוכות הוא משמש כיו"ר והמנהל המקצועי של מחלקת הנוער של הפועל חולון.
18 שנה מאז אותו סל
נדמה שעדיין לא הייתה בכדורסל הישראלי תופעה כמו מיקי דורסמן. איש לא שגרתי שעשה מעשה לא שגרתי והותיר חותם גדול, אך ללא המשכיות. דורסמן, איש נדל"ן במקצועו, אינו תלוי בכדורסל לפרנסתו. מצד שני, הוא אומר בראיון מיוחד ל"היום": "אני אוהב לעשות את כולם מאושרים, אבל לא על חשבוני. ציפיתי שבעקבות ההישג יבוא מישהו, אבל זה לא קרה".
18 שנה חלפו מאז סל הניצחון על הבאזר של מאליק דיקסון, שלאחריו יצא דורסמן בריקוד על הפרקט. אנשים שוכחים שזו הייתה אליפות של קבוצה שרק עלתה ליגה. למעשה, זו הייתה האליפות השלישית ברציפות שלו - שתיים בליגה הלאומית (את הראשונה הקבוצה לא מימשה כדי לעלות ליגה) ואחת מדהימה וחד-פעמית בליגת העל.
יותר מכל, הוא הוכיח בפרויקט הזה שאין בו פחד: "חולון זה אחד מארבעת המועדונים המובילים בארץ. עד אז חולון הייתה מועדון גדול עם תקציב קטן. הקבוצה ההיא הוכיחה שהיא לא אנדרדוג, שמי שהוא אנדרדוג זו מכבי. אני חושב שמאז חולון הפסיקה לחשוב שהיא אנדרדוג. זו המורשת שהשארתי".
על רגעי הקסם בעקבות האליפות הוא אומר: "אמרתי לשחקנים אחרי הזכייה, אם אתם רואים רחוק – זה יגיע. חלומות מתגשמים". הוא מספר שראה את זה עוד לפני תחילת העונה: "אמרתי לשני חברים שנזכה באליפות. היינו יוצאי דופן. זו אחת הקבוצות הכי גדולות שהיו כאן, בטח במושגי התקציב שהיו לנו. היינו 10 אחוז מהתקציב של מכבי".
היית גם בעלים וגם מאמן. איך עשית את זה?
"הייתה הפרדה מוחלטת. יש לי חבר, טומי שוורץ, שלקח על עצמו את הצד הניהולי והייתה חומה סינית. אני עסקתי רק בכדורסל".
מה היה הסוד שלך כמאמן?
"כדורסל כולם יודעים. העניין הוא לנהל שחקנים. הדבר החשוב ביותר הוא שהשחקן ירגיש שאתה רואה אותו. אסור להיות אטום כלפי שחקנים. חייבים להיות רגישים לשחקנים. אני מאמין גדול בלראות את הבן אדם. לנהל שחקן זה לנהל נכס ששווה 200 אלף דולר. לא כולם יודעים לעשות את זה. ניהול אנשים זה פסיכולוגיה. זה לדעת על השחקן יותר ממה שהוא יודע על עצמו.
"אלמנט חשוב מאוד היה לדעת לחבר את האנשים. להגיע למצב שהם יהיו אחד עבור השני. אני לא בא לשחקנים כדי ללמד כדורסל, אלא אומר להם שאנחנו הולכים לחוויה ושחשוב שנהיה ביחד. במפגש הראשון איתם לקחתי נייר, כתבתי עליו 'אגו' וזרקתי את הנייר מהחדר, מחוץ לדלת".
ואז אתה בא ולוקח את האליפות מהאלופה הכמעט בלתי מנוצחת, מכבי תל אביב.
"אמרתי: אני אבוא ואראה לכם איך לוקחים אליפות, ונגמר הסיפור. השיטה הייתה שבגלל החוק הרוסי היה חשוב מאוד שיהיו לי שחקנים ישראלים בעמדות מנהלי המשחק, כשהזרים יהיו המבצעים. הכי חשוב היה שכל שחקן בסגל יוכל לשחק ביותר מעמדה אחת. בנינו סגל עמוק ומתוחכם.
"אני הלכתי בתור ילד לראות את חולון נגד מכבי באולם הפחים. אחר כך, כשחקן צעיר, ישבתי על הספסל במשחקים נגדם. אתה מפתח עם השנים יחסי אהבה-שנאה עם מכבי. יותר נכון לקרוא לזה הערכה-שנאה. אתה רואה מולך מועדון שיודע לנהל את עצמו ועושה את העבודה הכי טוב במשך שנים".
כמה זמן לקח לך לעכל את האליפות?
"10 שנים, אבל זה עבר לי. אף אחד לא האמין בעונה הזו חוץ מעוזר המאמן עופר חירותי, שידע שאני אגיע לאן שאני רוצה".
למה עזבת אחרי האליפות?
"שתי סיבות: הראשונה היא שהייתי לבד. לא מצאתי אף אחד שיתמוך כלכלית. אנשים לא הבינו את גודל האירוע. יש אנשים שמביאים הרבה כסף לכדורסל הישראלי לטווח ארוך וצריך לחבק אותם. אותי לא חיבקו. לי אף אחד לא אמר כלום.
"השנייה: כדורסל אצלי זה אהבה, לא מקצוע. היה לי יעד של כבוד ועשיתי את זה. כבר לא היה לי אתגר. לאמן עבורי זה לא מאסט. זה לא הפריע לי כי יש לי דברים אחרים לעשות. אני עוסק בנדל"ן וכדורסל זה אהבה ונשמה. מעבר לכך, אתה לוקח אליפות ולא יכול להגיע ליורוליג - זה דבר מעוות בכדורסל האירופי".
כבר הרבה שנים אתה מתרכז בנוער.
"עבור הילדים, קבוצת כדורסל היא כמו תנועת נוער. זה בונה עמוד שדרה לילדים ועוזר להם מאוד להתפתח. אני עושה את זה באהבה והמטרה שלי היא להשביח את המאמנים שמאמנים אצלי. אני אוהד הפועל חולון, ומה שטוב לבוגרים טוב גם למחלקת הנוער".
תרצה לחזור בעתיד לכדורסל בוגרים?
"לפעמים זה אוכל אותי למה אני לא מאמן, ואז קופצת לי הג'ננה של לרצות לחזור. אם תהיה לי הזדמנות לעזור, אני אהיה שם. אני מאוד מעריך את הענף. אם מועדון יקרא לי לאמן וייתן לי את כל התנאים להצליח, אז בשמחה. בשביל זה צריך מועדון ראוי ואנשים רציניים. אני אחד שאם תעיר אותו בלילה ותגיד לי מה לעשות במשחק, אני כבר אגיד לך".
אתה מרגיש שאתה מסוגל היום לאמן בליגת העל?
"אם אני צריך לחזור, אני צריך איזה חודשיים כדי לחזור לעצמי ולחדד את עצמי. נכון שכדורסל זה כמו אופניים, לא שוכחים לאמן, אבל צריך קצת זמן".
ובתקופה שלקחת אליפות, באילו רמות יכולת לאמן?
"רציתי להיות עוזר מאמן ביורוליג. אתה לא יכול להיות ישר הטבח הראשי, אתה צריך להיות קודם סו-שף. רציתי להיות עוזר מאמן ביורוליג ואז לדעת אם אני יכול להפוך למאמן ראשי".
פעלת כדי לממש את זה?
"ניסיתי במכבי תל אביב, אבל זה לא התקבל. אמרו לי שכל מאמן יש לו את צוות העוזרים שהוא בוחר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו