"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ישפיע על הפועל ירושלים: השינויים הגדולים שצפויים ביורוקאפ

המפעל השני בחשיבותו צפוי לשנות את פניו בעונה הבאה • לא פחות מ-40 קבוצות הגישו בקשות הצטרפות, כולל היענות גבוהה מצד ספרדיות, איטלקיות וצרפתיות • כעת נבחנות מספר אופציות לשדרוג המפעל, כולל הרחבה אפשרית ל-32 קבוצות

,עודכן
0השמעה
ג'ארד הארפר. צילום: אלן שיבר

היורוקאפ עשוי לעבור את השינוי הגדול ביותר שלו מזה שנים. לפי דיווח שלBasketNews, במפעל שוקלים לבצע מהפכה מקיפה החל מעונת 2026/27 – גם במבנה התחרות וגם במספר הקבוצות המשתתפות, כשהמטרה המרכזית היא ליצור יציבות ארוכת טווח למועדונים ולבסס את המפעל כליגה חזקה ומשמעותית יותר באירופה.

על פי הדיווח, לא פחות מ־40 קבוצות הגישו מועמדות להשתתפות בעונה הבאה – זינוק דרמטי לעומת השנים האחרונות, בהן התקבלו בדרך כלל כ־22 עד 24 בקשות בלבד. העלייה החדה בהתעניינות הובילה לדיונים פנימיים על הרחבת המפעל ל־22, 24 ואפילו 32 קבוצות.

אחד התרחישים שעל הפרק הוא פורמט של ארבעה בתים בני שמונה קבוצות כל אחד. אפשרות נוספת היא מבנה של 24 קבוצות בארבעה בתים של שש קבוצות, בדומה למתכונת הנוכחית אך עם התאמות שונות. בשלב זה טרם התקבלה החלטה סופית.

שחקני הפועל ירושלים מודים לקהל,צילום: אלן שיבר

המהלך שישנה את היורוקאפ

לצד שינוי הפורמט, ביורוקאפ עובדים גם על מודל רישיונות חדש בשם “3+2”, שאמור להעניק למועדונים יציבות גדולה בהרבה מזו שהייתה קיימת עד היום.

הרעיון הוא להעניק לחלק מהקבוצות רישיונות רב־שנתיים, כך שלא יצטרכו להסתמך רק על העפלה ספורטיבית עונתית. מבחינת המועדונים, מדובר במהלך קריטי: הוא מאפשר תכנון פיננסי ארוך טווח, יציבות מול ספונסרים, ודאות בנוגע להכנסות מכרטיסים והבטחת מספר משחקי בית לאורך כמה עונות.

בין הקבוצות שאמורות להישאר בפרויקט נמצאותהפועל ירושלים,באחצ'שהיר,אריס סלוניקיובשיקטאש. בנוסף,פאוק סלוניקיצפויה להצטרף למפעל כאחד הפרויקטים השאפתניים ביותר לקראת השנים הקרובות. לפי גורמים בשוק האירופי, חלק מהמועדונים הללו נתפסים גם כמועמדים עתידיים ליורוליג.

חגיגות הזכייה ביורוקאפ של בורג,צילום: EuroCup

הספרדים חוזרים ובגדול

אחת ההתפתחויות הבולטות היא החזרה האפשרית של נציגות ספרדית משמעותית. בעונה האחרונה רקמנרסהשיחקה ביורוקאפ, אך כעת מספר מועדונים מה־ACB בוחנים הצטרפות.

בין השמות שעלו:גראן קאנריה(זוכת היורוקאפ ב־2023) לצדבילבאו באסקטוג'ירונה. גם בצרפת יש עניין גובר במפעל, כאשרלה מאן,שולהושטרסבורגבוחנות מעבר אפשרי מה־BCL ליורוקאפ.

באיטליה, קבוצות כמונאפולי באסקט,דרתונהוטרנטומועמדות להצטרף למפעל. עם זאת, הפרויקט שמעורר את הסקרנות הגדולה ביותר הוא זה שנבנה ברומא. לפי הדיווח, המועדון החדש בעיר בוחן במקביל גם אפשרות להשתלב בעתיד ביוזמת NBA אירופה, אך צפוי להגיש מועמדות גם ליורוקאפ.

ים מדר עם גביע היורוקאפ,צילום: Getty Images

למה פתאום כולם רוצים להגיע?

העניין הגובר במפעל נובע מכמה סיבות מרכזיות. הראשונה היא כמובן מודל הרישיונות החדש, שמעניק ודאות כלכלית נדירה בכדורסל האירופי.

בנוסף, ביורוקאפ מאמינים שהפורמט הנוכחי מספק פוטנציאל הכנסות גבוה יותר מה־BCL, בעיקר בזכות כמות המשחקים הגדולה יותר והאפשרות להכנסות נוספות מכרטיסים, ספונסרים ומשחקי פלייאוף.

ג'ארד הארפר,צילום: אלן שיבר

גם העובדה שהיורוקאפ נחשב למסלול הישיר היחיד ליורוליג משחקת תפקיד משמעותי. ארבע מתוך שש זוכות היורוקאפ האחרונות הצליחו להישאר ביורוליג גם מעבר לעונת הבכורה שלהן – בין אם בזכות הישגים מקצועיים ובין אם משום שהפכו למועדונים אטרקטיביים מבחינה עסקית.

ועדיין, לא הכול ורוד. העומס בלוחות הזמנים ממשיך להדאיג בעיקר קבוצות ספרדיות, שנאלצות לשלב בין הליגה המקומית לטיסות מרובות ברחבי אירופה. לכן נשקלת אפשרות לקצר מעט את העונה הסדירה, תוך שמירה על שלבי הכרעה ופלייאוף משמעותיים.

שחקני הפועל ירושלים,צילום: לירון מולדובן

ומה עם ה-NBA?

בחודשים האחרונים עלו טענות שלפיהן ההתעניינות המחודשת ביורוקאפ קשורה לחוסר הוודאות סביב פרויקט NBA אירופה. חלק מהמועדונים האירופיים קיוו בעבר להתקרב לליגה עתידית בחסות ה־NBA דרך מעבר ל־BCL, אך לפי הדיווח – לא בטוח שזה באמת הסיפור.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

גורמים המעורים בנושא טוענים כי מועדונים רבים פשוט רואים ביורוקאפ אופציה עדיפה משמעותית על פני מוקדמות ה־BCL או השתתפות ביורופקאפ, בעיקר בגלל הוודאות הספורטיבית והפיננסית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר