"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הישראלים בליגת העל יכולים למחות - אבל זו האמת הכואבת

הכדורסלן הישראלי מתלונן על מעמדו, אך מבט על מדינות אירופה המובילות מראה שמצבו מבחינת חוקי הזרים הוא הטוב ביותר, כאשר הוא המוגן ביותר ולפי ההשוואה הזו החוקים עבורו הם הנוחים ביותר • תמונת מצב

,עודכן
0השמעה
גור לביא, תמיר בלאט ורומן סורקין. צילום: מאור אלקסלסי

בישראל עסוקים בשביתה, בעוד שבאירופה עסוקים בנהירה למכללות ובדאגה לליגות בעקבות המעבר של שחקנים צעירים לכסף הגדול בארה״ב, ולכן לטענת הגורמים שם בשום מדינה לא ישקלו אפילו הקלה בחוקי הזרים שלהן, ואם כבר - המגמה היא בכיוון ההפוך.

מבט על מדינות אירופה המובילות מראה שמצבו של השחקן הישראלי מבחינת חוקי הזרים הוא הטוב ביותר, כאשר הכדורסלן הישראלי הוא המוגן ביותר ולפי ההשוואה הזו החוקים עבורו הם הנוחים ביותר.

בישראל המצב הוא חמישה זרים בטופס המשחק ושחקן ישראלי אחד בכל רגע נתון על המגרש, ואין אף מדינה מהמובילות שבה משחקים רק חמישה זרים, כאשר המכסה עומדת על שישה ומעלה וברוב המדינות מדובר על שישה זרים. ישנן גם מדינות שבהן זר ששיחק במחלקות הנוער נחשב מקומי בבוגרים, ואין אף מדינה שמחייבת שיהיה שחקן מקומי על המגרש.

דייויד בסן וארי שטינברג,צילום: אלן שיבר

ביוון כל קבוצה יכולה לרשום שמונה זרים ולבחור שישה שיהיו בטופס בכל משחק נתון, בטורקיה עלה מספר הזרים שכל קבוצה יכולה לרשום למשחק מחמישה לשישה לפני שנתיים, ובגרמניה התקנות עומדות על שישה זרים ושישה מקומיים בטופס בכל משחק נתון.

טיילר דורסי מול ליאנדרו בולמארו,צילום: EPA

בספרד התמונה מורכבת

בספרד התקנות מורכבות יותר: כל קבוצה מחויבת לארבעה שחקנים מקומיים בטופס המשחק, כאשר מקומיים נחשבים גם זרים שגדלו במחלקות הנוער של המועדון, ולכל קבוצה מותר לשתף שני שחקנים אמריקנים, בעוד ששאר השחקנים שנרשמים יכולים להיות אירופיים או שחקני ״קוטונו״ ממדינות אפריקה והקריביים.

באיטליה התקיים לאחרונה דיון על העלאת כמות הזרים בעקבות נהירה של שחקנים צעירים למכללות, אך בסופו של דבר לא בוצע שינוי והמצב יישאר כפי שהיה בעונות האחרונות, כלומר שישה זרים ושישה מקומיים, כאשר שחקנים מקומיים נחשבים גם מי ששיחקו ארבע עונות במחלקות הנוער, כך למשל רכז מילאנו קווין אליס לא נחשב העונה כזר בליגה.

בצרפת מותר לשתף שישה זרים, ובליגה האדריאטית אין מגבלת זרים כלל.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
ג'ימי קלארק מול קווין אליס,צילום: אלעד גולדשטיין, מכבי Rapyd תל אביב
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אבי סגל

פרשן כדורסל

מסקר את תחום הכדורסל ב"ישראל היום" מאז 2007. מתמחה בליגת העל, ביורוליג וביורוקאפ. נשוי ואב לשניים. "הסקופ הראשון שלי היה בשנות ה-90 בעיתון 'חדשות'. זה היה ראיון בלעדי שעשה המון רעש, עם דורון ג׳מצ׳י בזמן שהיה במו״מ להארכת חוזה עם מכבי תל אביב".

כדאילהכיר