אנחנו לא נגד הזרים, רוצים עתיד עבור נבחרת ישראל

ליגת העל מאבדת בהדרגה את אופייה המקומי והישראלי, האוהדים מבקשים לחוש שייכות ורוצים לראות שחקנים שצמחו כאן • ניר אלון, יו"ר ארגון השחקנים, בטור מיוחד בעקבות המאבק על מעמד הכדורסלן הישראלי

תמיר בלאט מול רועי הובר. צילום: אלן שיבר

הכדורסל הישראלי ניצב כיום בפני אתגר עמוק, שאינו נוגע רק להיבט הספורטיבי ותוצאות הסיום של המשחקים, אלא לזהות של הענף כולו. במשך עשרות שנים ליגת העל הייתה הרבה מעבר למסגרת מקצוענית. היא הייתה זירה שבה שחקנים ישראלים צמחו, הנהיגו, והפכו לדמויות שהקהל המקומי יכול היה להזדהות עמן. כיום, יותר ויותר קבוצות בונות את עצמן סביב תחלופה בלתי פוסקת של שחקנים זרים והליגה מאבדת בהדרגה את אופייה המקומי והישראלי.

חשוב להבהיר: ארגון השחקנים אינו נאבק בשחקנים הזרים, אולם בכל מערכת בריאה חייב להתקיים איזון. פועל יוצא של מודל המיסוי המתמרץ הבאת זרים, גורם לכך ששחקן ישראלי צעיר מתקשה לקבל דקות משחק משמעותיות ובכך נפגעת לא רק הקריירה האישית שלו, אלא גם היכולת של הכדורסל הישראלי לייצר המשכיות מקצועית ולבנות עתיד יציב לנבחרות ישראל.

המשמעות רחבה אף יותר. אוהדי ספורט מבקשים לחוש שייכות. הם רוצים לראות על הפרקט שחקנים שצמחו כאן, שמכירים את התרבות המקומית ושנושאים עמם את הסיפור הישראלי. ליגה שאינה מעניקה מקום מרכזי לשחקן הישראלי מסתכנת באובדן הקשר הרגשי עם הקהל, ובסופו של דבר גם בפגיעה במעמדה הציבורי.

ים מדר מול ניב משגב, צילום: דני מרון

בעשור האחרון מדינת ישראל השקיעה משאבים רבים בפיתוח תשתיות כדורסל חדשות ומתקדמות. בירושלים הוקמה הארנה שהפכה לסמל ספורט לאומי, בחולון ותל אביב נבנו היכלים חדשים וגם בנתניה וחדרה וערים נוספות. זו הוכחה לכך שהכדורסל הישראלי ממשיך להיות ענף מרכזי שהקהל הישראלי רוצה להתחבר אליו ולהתרגש ממנו.

אבל לצד ההשקעה בתשתיות, חייבת להישאל גם השאלה המרכזית: עבור מי נבנים האולמות הללו? איזה כדורסל אנחנו רוצים לראות בהם בעוד חמש או עשר שנים? האם אלו יהיו אולמות שמייצגים תרבות ספורט ישראלית אמיתית, עם שחקנים מקומיים שהקהל גדל עליהם ומזדהה איתם, או שמא נהפוך לליגה שמבוססת כמעט לחלוטין על תחלופה בלתי פוסקת של שחקנים זרים? 

היכלי ספורט אינם רק מבנים של בטון ויציעים. הם אמורים להיות הבית של הכדורסל הישראלי, המקום שבו ילדים ישראלים חולמים לעלות יום אחד לפרקט כשחקנים מובילים. אם לא נדע לשמור מקום מרכזי לשחקן הישראלי, נאבד בסופו של דבר לא רק דור של שחקנים, אלא גם את המשמעות האמיתית של ההשקעה האדירה שנעשית בענף כולו.

נתנאל ארצי מול יהל מלמד, צילום: אלן שיבר

המאבק שאנחנו מובילים אינו מאבק של מגזר כזה או אחר. הוא  מאבק על דמותו העתידית של הכדורסל הישראלי. בסופו של דבר, המשוואה ברורה: שחקנים זרים באים והולכים. השחקנים הישראלים נשארים. ליגה חזקה נמדדת גם ביכולתה להצמיח שחקנים מקומיים מובילים, לחזק את הנבחרת הלאומית ולשמר את הזהות שמבדילה את הכדורסל הישראלי מכל ליגה אחרת בעולם.

הכותב הוא יו"ר ארגון שחקני הכדורסל

ניר אלון, יו"ר ארגון השחקנים, צילום: יוסי זליגר
israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר