אחרי פסק זמן ארוך של תשע שנים מורן רוט חזר העונה לכדורסל. במשך פרק הזמן הזה הוא התרכז בעסק הנדל"ן המשפחתי ולקח מרחק מהמשחק האהוב עליו, עד שבחודשים האחרונים חזר לעסוק בו. כנראה שאי אפשר להתנתק לחלוטין ממה שאתה כל כך אוהב.
בראיון מיוחד ל"היום" מספר רכז העבר: "בתחילת העונה דני פרנקו שאימן בהפועל חולון פנה אליי כדי שאצטרף לצוות האימון שלו. התלבטתי כי הייתי תקופה ארוכה מחוץ לכדורסל, אבל החלטתי לבוא והיה נחמד וכיף. עשיתי עבודה אישית עם השחקנים ועזרתי לדני בצוות. כשדני עזב את חולון הלכתי איתו, אבל בעקבות החזרה הבנתי כמה אני אוהב את זה.
"החלטתי לפתוח מקום משלי - מרכז לפיתוח שחקנים בתל אביב. אימונים אישיים לילדים כדי לפתח יכולות ולהביא אותם לרמה הבאה. רוצה להביא לילדים מהדרך שעברתי מהמקומות הכי נמוכים למקומות הכי גבוהים. על המעברים מקבוצות קטנות לקבוצות גדולות. יש לי הרבה מה לתת להם".
"הייתי צריך פסק זמן"
רוט, היום בן 43, הוא אחד שהתחיל את הקריירה מלמטה. הוא החל את דרכו בהפועל בארי והגיע לראשונה לליגה הבכירה בגיל 22 לא.ס רמת השרון. מכאן בנה קריירה מצוינת שבה הפך לאחד הרכזים המובילים בתקופתו ושיחק בקבוצות המובילות בארץ כולל מכבי ת"א, הפועל ירושלים והפועל חולון.
במהלך הקריירה נבחר רוט פעמיים לחמישיית העונה, היה מלך האסיסטים של הליגה, שיחק בנבחרת ישראל והשיא היה כמובן האליפות בהפועל חולון ב-2008. התואר הנוסף שלו הוא גביע עם מכבי ת"א אותה אימן דייוויד בלאט ב-2013. קבוצתו האחרונה בקריירה הייתה בני הרצליה, אחריה פרש בגיל 35, לפני שהגיח לחצי עונה באליצור גבעתיים וסייע לה לעלות לליגה הארצית.
למה לקחת פסק זמן ארוך מהכדורסל אחרי הפרישה?
"הייתי צריך פסק זמן. רציתי להתנתק ולהתחזק מנטלית, להכיר את עצמי מחוץ למשחק. רגע הפרישה הוא לא קל. יש מה שנקרא זהות ספורטיבית ואצלי זה היה חזק מאוד, הייתי תלוי בכדורסל. אם הייתי טוב, יש ביטחון. אם לא, אני מרגיש פחות טוב. הייתי צריך זמן לעצמי. פרישה זה לא דבר פשוט, אבל יש לי משפחה חזקה וזה הדבר הכי משמעותי בחיים שלי".
למה לא הלכת לאמן בסיום הקריירה?
"כל כך אהבתי את המשחק, באתי מהמקום הכי נקי, אני אחד בלי מסכות, ידעתי שאני לא רוצה להיכנס לעולם האימון שהוא פחות נקי וטהור. מעבר לזה, קריירה של שחקן היא תובענית וקריירה של מאמן עוד יותר תובענית. אצלי המשפחה, אשתי והילדים זה גדול מהכל והכי חשוב מהכל ולא רציתי לוותר על זה".
הספורט נשאר חלק ממנו גם שנים אחרי שעזב את הפרקט ורוט מספר: "גם עכשיו אני בכושר טוב. חשוב לי לשמור על כושר, אני נמצא לא מעט בחדר כושר וגם עושה יוגה. חשוב לי מאוד לשמור על עצמי".
השיא של הקריירה היה כמובן הזכייה באליפות עם חולון ב-2008.
"זו הייתה קבוצת חלומות, קבוצה חד פעמית. אני חושב שגם בכדורסל של היום הקבוצה הייתה יודעת להתמודד. הגעתי לחולון דווקא אחרי עונה בה הפועל גליל עליון שחררה אותי אחרי 8 משחקים. מיקי דורסמן המאמן מאוד רצה אותי. זו הייתה עונה וואו, שיחקנו כדורסל חדשני, הקצב המהיר, האתלטיות. זו קבוצה שהקדימה את זמנה. עשינו את הבלתי ייאמן ולקחנו את האליפות ממכבי ת"א אחרי 15 שנה ברציפות שהיא זכתה. החיבור היה מעולה, התחרותיות ברמה הגבוהה ביותר. זו הייתה קבוצה ברמות הכי גבוהות".
"חוויתי אושר גדול"
ההגעה למכבי ת"א ב-2012 הייתה אחת מפסגות הקריירה.
"דייוויד פדרמן ז"ל הגשים לי חלום. זוכר את הפגישה איתו בה הוא אמר לי שהוא מחתים אותי במכבי, חוויתי אושר גדול ברגע הזה. אני ילד מאשדוד שאף אחד לא ספר אותו והנה אני מגיע לפסגה של אירופה. ההגעה למכבי הייתה דבר גדול למרות שהיה לי קשה בהתחלה, בסוף כן ידעתי להשתלב".
התאמנת שם אצל אחד הגדולים דייוויד בלאט.
"זו הרמה הגבוהה ביותר. הדרישות, הקצב. לא היה קל. זה היה אתגר מנטלי גדול. דייוויד הוא מעורר השראה ואני מאחל שיהיה בריא ושאלוהים ישמור עליו".
ומה הסיכום שלך לקריירה?
"הגעתי מהליגה הארצית. כל הזמן הייתי צריך להוכיח את עצמי, לא האמינו בי, ניפו אותי מהנבחרות הצעירות. לא הייתי נסיך, לא סימנו אותי. היה לי דרייב בקריירה כל הזמן להוכיח את עצמי, כל הזמן רציתי להתקדם ולשאוף. הייתי בהרבה קבוצות ותמיד התחברתי. ברור שהיו עליות וירידות, אבל הגשמתי את מה שחלמתי עליו ואני מאוד שלם עם הקריירה שלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו