יונתן אלון עשוי לשלם את המחיר: תוכנית היורוליג של הפועל ירושלים

כשמדברים עם אנשי הפועל ירושלים על העתיד, השאלה שעולה היא לא אם הם יגיעו ליורוליג, אלא מתי. לרגע הזה בדיוק הקבוצה מכינה את עצמה בשנה האחרונה. גם הכישלון השנתי ביורוקאפ לא מסיט את קו המחשבה של המערכת שאומר: אנחנו ראויים לליגה הטובה באירופה ואם ג'ארד הארפר ויונתן אלון לא הביאו אותנו לשם, אז יעשו את זה מתן אדלסון וגל מקל עם השגת רישיון.

שום כישלון לא מרעיד את המועדון מהבירה יתר על המידה, למרות שמה שקרה שם לא היה עובר ברוגע כזה בשום מערכת אחרת, וצריך לכבד את היציבות הזו.

היורוליג אמור לגדול בעונה הבאה ל־24 קבוצות. וילרבאן עוזבת, וכך יש לפחות חמישה מקומות פנויים. אחד ילך לאלופת היורוקאפ, שניים לנציגות רוסיות אם יחזרו, ובירושלים מאמינים שאחד משני הכרטיסים הנותרים יהיה שלהם. ביורוליג יודעים בדיוק מי זה אדלסון, מה יכולותיו הכספיות ועד כמה גבוהה רמת האמינות שלו, ושקריסה של אימפריה כמו מונאקו לא תקרה בירושלים.

אגב, תמיד יש אלטרנטיבה וקוראים לה NBA אירופה. גם איתם ירושלים מדברת, אבל זה ייקח עוד שנה לפחות ושם רב הנסתר על הגלוי. בקבוצה מבינים שהם צריכים לברוח מהיורוקאפ שהולך ונחלש, ובעיקר מעייף את הקהל שלהם שרואה את שתי התל־אביביות מכבי והפועל בבימה המרכזית, ולא מבין למה הם לא שם.

בהפועל ירושלים משדרים "אנחנו עושים את הדברים נכון". הגושפנקה לכך היא הארפר. השחקן הכי דומיננטי בליגת העל בשנתיים האחרונות וה־MVP של היורוקאפ בחר באדום מהבירה וחתם על חוזה לשלוש שנים נוספות, בזמן שעל השולחן חיכו לו הצעות מקבוצות יורוליג בכירות.

זה מחזק את התחושה הכנראה מוצדקת של ירושלים. אגב, ברור שזה קרה כי אדלסון הכניס את היד עמוק לכיס, והארפר אמור להרוויח יותר ממיליון דולר לעונה לפני בונוסים, ובהשוואה לנעשה בהפועל ת"א מדובר בסכום מציאה.

הכל באישור של מתן אדלסון

חשוב לציין - אדלסון הוא איש מאוד עשיר. הרבה יותר מעופר ינאי וכנראה מבעלי מכבי ת"א, אבל אין לו שום כוונה לשלם סכומים כמו שינאי משלם לווסיליה מיציץ', וגם לא כאלו שמכבי משלמת ללוני ווקר. למרות שמדובר במיליארדר, ירושלים עובדת לפי תקציב מסודר, ללא יותר מדי שליפות. ועדיין, השנה הוא נפרץ קלות, עם החתמת אייזיאה מובלי ויותם חנוכי, אבל רק אחרי אישור של אדלסון.

הפועל ירושלים החדשה בנויה כשתי חטיבות: חטיבת הכדורסל שמונה כ־20 אנשים והיא תחת ה־GM דן שמיר, וחטיבת הניהול, שתחת המנכ"ל החדש אורן אריאלי והיא עדיין בבנייה. ההחתמה של אריאלי לא הגיעה במקרה.

בירושלים הרגישו שהצד החלש שלהם הוא השיווק והדיגיטל, ולאריאלי יש 20 שנות ניסיון בתחומים אלה. הוא מנהל את כל מערכי הקבוצה שאינם כדורסל: מינויים, כרטיסים, ספונסרים, וגם דוברת חדשה תהיה בקרוב. בקבוצה מבינים שהקשר עם התקשורת היום רעוע ולא מתכתב עם רוח המועדון, ושהדובר הקודם, רועי כהן, ששימש כמנהל הקבוצה, לא התאים לתפקיד.

אחרי כחצי שנה של אריאלי בתפקיד, שתי החטיבות עובדות יחד, אבל לכולם ברור שהכדורסל מקדים את המנהלה והפער הזה צריך להיסגר לפני ההגעה ליורוליג. בירושלים ינסו להפוך ליותר פתוחים עם התקשורת ועם הקהילה. זו הדרך שמתווה אדלסון, ולכן גם היה צ'ט פתוח עם שמיר ואריאלי דווקא אחרי ההדחה הכואבת מהיורוקאפ.

שמיר, כאמור, ממונה על חטיבת הכדורסל. הוא כבר עבד עם מנהלי כדורסל גדולים כמו דיוויד בלאט ובעיקר עם אטורה מסינה במילאנו, ומביא איתו ניסיון עצום. מעבר לצד המקצועי, שמיר עסק בשנתו הראשונה בתפקיד בסידור המערכת, שלדעת רבים היתה לא יעילה.

תחתיו נמצאים המאמן יונתן אלון, עוזריו וסקאוט. כך גם מערך הכושר בראשות גיא גפני – ראש מחלקת ביצועים, שנחשב אוטוריטה בתחומו.

טיפול ברמה גבוהה

במידה שירושלים תשחק בעונה הבאה ביורוליג, יהיו שני שינויים מקצועיים וזה עוד לפני שמגיעים לצד הפרסונלי. יצורף עוזר מאמן נוסף, והסגל יגדל ל־15 שחקנים בכירים, כמו שנהוג בקבוצות הגדולות באירופה, כך ששום עומס או פציעה לא אמורים לפגוע קשה בקבוצה ברמה המקצועית.

בירושלים מתגאים בדרך שבה מטפלים בשחקנים, ומספרים כי מובלי, שהגיע ממקומות טובים, היה מופתע מהרמה הגבוהה. וזה עוד לפני שפרצה פה המלחמה אשר הצריכה שינוי בצורת הטיפול, וגם בזה ירושלים תעלה מדרגה.

יונתן אלון לא בטוח יאמן

השאלה הבאה אמורה להיות מי יאמן את הקבוצה בעונה הבאה. אלון הוא לא עוד מאמן, הוא חלק מהמערכת, אבל קשה לראות אותו ממשיך כמאמן הראשי, לאור הכישלון ביורוקאפ שמצטרף לקריסה בחצי גמר הגביע נגד מכבי ת"א.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אם אלון יזכה באליפות דברים עשויים להשתנות, אבל אחרת, כמו שזה נראה, ירושלים תחתים מאמן זר והוא לא יהיה אנונימי, אלא אחד שמגיע מהרמות הכי גבוהות שיש. אלון בכל מקרה צפוי להישאר במערכת, אלא אם יבחר אחרת.