דייויד פדרמן הלך הבוקר (ראשון) לעולמו בגיל 81, ועם פטירתו הגיעו לקיצן גם למעלה מ־40 שנות מעורבות במותג הספורט הבכיר במדינה - מכבי תל אביב בכדורסל. מבחינת ההילה של מנהלי הספורט בישראל, פדרמן היה שני רק לשמעון מזרחי.
פדרמן נפטר אחרי עשרות שנים של עשייה בחזית של אחד ממועדונים הכדורסל המובילים באירופה, מותג עולמי. הוא היה מנהל מסוג אחר, כריזמטי, ישיא מאוד וממוקד מטרה. תרומתו למועדון הצהוב במשך השנים היא אדירה והיא הרבה מעבר לתמיכה הכלכלית. הוא היה איש הכדורסל של המועדון, אבל במהלך השנים הייתה לו מעורבות גם בקבוצת הכדורגל שלו, מעורבות קצרה מאוד.
דייויד ז"ל נולד בבית של מכבי. אביו יצחק היה כדורסלן במכבי ת"א. כמה שנים אחרי שחזר מלונדון, מתחילת שנות ה־90 דייוויד החל להיות מעורב במחלקת הכדורסל של הצהובים. זה קרה בווריאציות שונות, אבל מיד עם כניסתו הפך לדומיננטי מאוד. היה לו חלק גדול בבניית המותג והוא זה ששאף להתקדם ולשדרג את המועדון.
האיש החזק במכבי
אפשר להגדירו כקול הייחודי במכבי והאיש שראה דברים בצורה יוצאת דופן. פדרמן היה חלק מהבעלות, אבל היה קול שונה ולעתים נהג בפתיחות שלא אפיינה את הקו הנוקשה והסגור של הבעלות במכבי ת"א. הוא נתן מדי פעם להבין מה קורה מתחת למעטה הסודיות של מכבי. הוא לא התראיין הרבה, אבל כשעשה זאת, תמיד סיפק כותרות (חלקן מפתיעות) והיה גלוי מאוד. לא פעם הוא חשף דברים בסיטואציות שבהן להערכתי הבעלים האחרים היו מתכווצים בכיסאותיהם.
חלק מהאמירות שלו נותרו צרובות עד היום. כך למשל, כשאמר "אנחנו שומעים את הקולות" כשידבר על מעמדו המעורער של דייוויד בלאט בתחילת שנות ה־2000. כך היה גם כשתבע במסיבת עיתונאים מיוחדת אותה הוביל את המושג "12 שחקני יורוליג", במהלך המשבר המקצועי הגדול שחווה המועדון באמצע העשור הקודם.
גם כאשר אמר בראיון ש"לא מפתחים את הכדורסל במשחקים מול נס ציונה, אלא מול ריאל מדריד וברצלונה", הוא עורר סערה גדולה. פדרמן היה ישיר, אמר שעל ליבו, וסטה בכך מהקו שהיה נהוג במכבי. פדרמן לא נשא בתפקיד היו"ר, אבל במשך שנים היה האיש החזק והקובע במכבי ת"א. בהרבה סיטואציות הוא לקח פיקוד והיה הקול של מכבי ת"א, ולעתים בחר להוביל מסיבת עיתונאים. הוא היה צהוב בנשמה ומכביסט אמיתי, אבל דגל בפתיחות ובדיאלוג עם יריבותיו.
קשריו ביורוליג
במשך שנים פדרמן היה גם שר החוץ של מכבי ת"א והיה אחראי על הקשרים מול היורוליג. הוא היה שם כחומה בצורה בימים לא פשוטים למועדון. זכור במיוחד המאבק המוצלח של שמעון מזרחי ושלו על השארת פיינל פור 2004 בתל אביב, למרות שזאת היתה תקופה של פיגועים קשים.
בשנים האחרונות עבר השרביט בתחום הזה לבנו דני. את בנו הוא שילב במועדון בתחילת העשור הקודם ודני הפך לדמות דומיננטית מאוד במועדון. בשנים האחרונות החלה מחאה בקרב אוהדי מכבי נגד הבעלים, שהתמקדה בבנו.
כשמדברים על כוחו הרב, אפשר להגיד שהוא היה האיש שעשה פעולות משמעותיות וגם האיש ש"חותך דברים". הייתה לו את היכולת לקבל החלטות מפתיעות ולא פופולריות. פדרמן היה האיש שלמעשה הזיז את מוני פנאן, מנהל אהוד ואהוב במכבי ת"א, בצעד שעורר בזמנו תגובות לא אוהדות. הוא הרבה פעמים חשב מחוץ לקופסה וגם היה מוכן למהלכים לא שגרתיים, כמו המחשבה שהייתה בזמנו על כך שמכבי תשחק בשתי קבוצות.
החיים שלו לא היו סוגים בשושנים. ב־2014 הוא איבד את ביתו שלי שנפטרה עוד לפני גיל 40. פדרמן עשה הכל מהכל כדי להצילה ולקח על עצמו אחריות כשלא הצליח. ב־2019 לקה בליבו במהלך חופשה משפחתית בלונדון ועבר ניתוח בחירום. הוא נשאר להחלמה באנגליה, בשנים האחרונות המשיך לסבול מבעיות רפואיות רבות ובאחרונה כבר לא נראה במשחקי מכבי ת"א. הוא עקב אחרי מכבי מרחוק, עדיין היה מעורב, אבל זה לא התקרב לעבר - אז היה האיש החזק במכבי.
