חלם להיות השחקן הטוב בליגת העל - ורוצה להקים ליגה לנכים בארה"ב

עשר שנים עברו מאז שבן רייס פרש מכדורסל בגלל סדרת פציעות. עד שנאלץ להפסיק לשחק, הוא מיקם את עצמו בין הישראלים הבולטים בליגה - אחד שעוד יכול היה להגיע למקומות גבוהים. אחרי שנים בהן חיפש את דרכו, הוא מצא אותה. רייס לקח את כל הכישרון שלו ואת האהבה שלו לספורט בכלל ולכדורסל בפרט, למקום מאוד מפתיע.

נחזור אחורה. רייס, בנו של שחקן העבר משה רייס, גדל במכבי תל אביב ושיחק בנבחרות הצעירות. כשהגיע לבוגרים עבר לבני השרון, ודי מהר בלט בכישרונו. הוא שיחק בעמדת הפורוורד והרשים עם קליעה מצוינת מבחוץ. הוא היה בשרון חמש שנים, וההמשך היה שנתיים במכבי חיפה.

העניין הוא שבגיל 25, הקריירה המבטיחה הסתיימה. בתקופת ההכנה לעונה, בה עבר להפועל חולון, רייס קרע את הרצועה בפעם השלישית בקריירה: "היה לי חלום להיות השחקן הטוב בארץ והוא נגדע בצורה מאוד טרגית עבורי", אמר רייס בראיון מיוחד ל"היום" ממיאמי, שם הוא לומד כיום.

מה הוא עושה בארה״ב? הוא לומד במכללת Barry, שם הוא עושה תואר שני בניהול ספורט. במקביל, הוא משחק בליגה הכלל-ארצית בכדורסל בכיסאות גלגלים.

"הייתי בדיכאון, ואז נשאבתי לכדורסל הנכים"

הקשר של רייס לכדורסל הנכים החל עם הפרישה, לפני כעשור: "כשנפצעתי הייתי בדיכאון רציני, והפסיכולוגית שלי המליצה לי ללכת לכדורסל נכים כדי לקבל פרופורציות ולמלא את יצר התחרותיות שלי. נשאבתי לזה והפכתי לשחקן בבית הלוחם בתל אביב, ובהמשך גם אימנתי שם".

עד כמה היה קשה להתנתק מהכדורסל?

"קשה מאוד להיפרד מהריגוש הזה, וכדורסל הנכים ממלא את הצורך הזה לנצח. נקשרתי לזה והפכתי לטוב במקצוע הזה".

למה לא ניסית לחזור אחרי הפציעה השלישית?

"כשזה קרה הבנתי שסיימתי את הקריירה. ידעתי שאני לא יכול לעבור את זה שוב, עם כל התהליך של שנה בחוץ, הניתוחים, הפחדים והאימונים הסיזיפיים. מעבר לכך, לא מצאתי רופא אחד שאמר לי שאם אעבור את הניתוח יהיה בסדר. חששתי מנזק שיהיה לי לכל החיים. זה היה הלם גדול, אבל גם הקלה. רוב הקריירה שלי חייתי בכאבים, באי-נוחות, בלחץ, בחששות ובחוסר ודאות מה יהיה מצב הפציעה כשאקום בבוקר".

המעבר הזה לכדורסל הנכים נותן פרופורציות?

"ממעוף הציפור כן. בסופו של משחק אני קם מהכיסא והשחקנים האחרים לא, זה בהחלט נותן פרופורציות. מצד שני, על המגרש אני לא מסתכל על המתחרים שלי כנכים. עבורי הם או יריבים על המגרש או חברים שלי לקבוצה".

המעבר לארה"ב

בהמשך, החל לעסוק בנדל״ן: "העסק לא התפתח והחלטתי לצאת ללמוד בארה״ב, אני מסיים את התואר במאי. המטרה שלי היא לשלב בין ספורט לעולם ההיי-טק, בדגש על ספורט נכים וגם על הקשר לישראל. כרגע השאיפה היא להישאר בארה״ב ולהיות מעורב בספורט הנכים בארה״ב".

בנוסף, רייס מספר על קשר מיוחד שנוצר וכיוון לו את הקריירה: "כשהגעתי לארה״ב חשבתי שסיימתי עם פרק כדורסל הנכים בחיים. העניין הוא שמרצה בכיר באוניברסיטה הוא ממנהלי ליגת ה-NWBA, ליגת כדורסל הנכים של ארה״ב. הוא קישר אותי למקומות הנכונים. החיבור הזה איתו לא קרה סתם, זה משהו שהראה שאני צריך ללכת עם כדורסל הנכים".

לאחרונה, רייס החל לשחק בפורט לודרדייל שארקס וגם לאמן שם, והוא משתף: "החלום שלי זה ליצור בארה״ב ליגה מקצוענית לכדורסל נכים. זה החלום הגדול שלי. אני רוצה להיות סוג של שגריר ולחבר את כל מה שקשור לספורט ולמדינה שלנו. לדוגמה, בזכות הקשרים שלי עם בית הלוחם ארגנתי באחרונה ערב מיוחד לנכי צה״ל עם הקהילה היהודית".

על הריחוק מהארץ הוא אומר: ״ברור שזה לא קל, אבל אני מאוד שלם עם היציאה מאזור הנוחות והדרך שלי להתפתח ולנסות להצליח בגדול. אני מאוד ממוקד בשאיפות שלי. אני מתגעגע לארץ ועוקב אחרי הכדורסל, ומרגש אותי לראות את הכדורסל שלנו מתעלה בשנים האחרונות״.

האם ומתי תחזור לארץ?

"לא עכשיו, אבל בעתיד אני רואה את עצמי חוזר לארץ ואז ארצה להיות מעורב בדברים שקורים בכדורסל. עם זאת, כמו שאמרתי, זה לא יקרה בזמן הקרוב".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות