"חולם להגיע לנבחרת ישראל, מתכוון להמשיך במכללות"

לא מעט שחקנים ישראלים יצאו למכללות בשנה האחרונה וחוו בפעם הראשונה כדורסל אחר ממה שהכירו. בעוד בנשים הקונספט יחסית זהה מבחינת תבנית המשחק, בגברים זה סיפור אחר לגמרי שלא כולם תופסים בהתחלה, גם עבור כאלו שהתחנכו על הכדורסל האמריקני.

מי שתפס את המכללות בצורה המהירה ביותר הוא אלון מיכאלי, שעבר מבני הרצליה לקולורדו. הוא רושם בקבוצה מליגת הביג 12 החזקה ממוצעים של 10.4 נקודות למשחק לצד 4.8 ריבאונדים ו-1.1 אסיסטים ונחשב לאחד הבולטים ביותר בקבוצתו, שמחזיקה במאזן מרשים של 2:10.

"באמצע השנה שעברה התחלתי להתעניין בכדורסל המכללות", מספר מיכאלי בראיון מיוחד ל"היום" על המחשבות לעבור לאמריקה, "ראיתי יותר משחקים והתחלתי לחקור ולהבין את הרמה ואיפה אני ביחס לזה. קולורדו פנו אליי בקיץ ומאוד עניין אותי ללכת לשם. זו הייתה העדיפות הראשונה שלי ושמח שזה מה שיצא".

מיכאלי, או כמו שכולם קוראים לו שם, 'אלון מיקיילי' ("זו בדיחה שכבר רצה במשפחה, אחד מעוזרי המאמן מנסה להגיד 'מיכאלי', אבל אף פעם לא מצליח"), התברג יחסית מהר ברוטציה למרות שהגיע מאוחר. "כולם הגיעו לשם חודשיים לפניי והיו במחנה אימון באוסטרליה" הוא מספר, "דיברתי לפני כן עם עומר מאייר והוא הסביר לי הרבה אז הייתי מוכן, אבל הכל פה מאוד שונה – העבודה, האימונים, החדר כושר, פתאום צריך לחזור ללמוד. זה שונה".

כמה זה שונה מהכדורסל בארץ?

"יש פה המון שחקנים אתלטיים בצורה חריגה. המשחק פה מאוד פיזי ומאוד מהיר, אולי יותר מהיר מהמשחק האירופי, והמשחק האירופי הוא עם שחקנים יותר בשלים, אז אולי יוצא שהמשחק יותר טקטי בגלל זה. מרגיש שהרמה פה מאוד גבוהה, השחקנים טובים, פיזיים, אתלטיים, פשוט צעירים".

"שואפים לטופ"

בסמסטר האחרון, מיכאלי היה קם כל בוקר לאימון שמתחיל ב-7:30 בבוקר ובדרך כלל נמשך בין שעתיים וחצי לשלוש, אבל הוא קם ב-5:30 כדי לקחת את הזמן בנחת. לאחר מכן היה עושה עבודה אינדיבידואלית נוספת, הולך לאכול בחדר אוכל של הספורטאים ("התנאים מאוד טובים"), ממשיך ללימודים ואז חוזר לעוד עבודה אישית עד 16:00. אחר כך אפשר לשוב להתאמן, לעשות שיעורי בית ולהתרכז בזמן החופשי. "בגדול, סדר היום זה לימודים ואימונים".

זה לא שוחק?

"זה מעייף, אבל בסוף זה קושי שהוא טוב. זה לעבוד הכי קשה שיש. בסוף באתי לפה כדי להשתפר בכדורסל ולהתקדם כמה שיותר, אז זה משהו שצריך לעשות".

קולורדו, כאמור, משחק בביג 12, מהקונפרנסים החזקים במכללות, וגם הישראלי ביותר. גם עמנואל שארפ (יוסטון), שון אבייב (סינסינטי) ודניאל גואטה (אוקלהומה סטייט) משחקים שם, יחד עם עוד מספר קבוצות ששמו לעצמן מטרה להגיע לטורניר המכללות במרץ הקרוב. מיכאלי וחבריו, לפחות בתחילת העונה, לא היו באותו שיח.

"הביג 12 זו ליגה עם קולג'ים עצומים ומאוד חזקה" מספר מיכאלי, "האמריקנים אוהבים את התחזיות ובתחילת העונה דורגנו במקום ה-15 מתוך 16, אבל אני חושב שנסיים הרבה יותר גבוה. הקבוצה גם מאוד מפתיעה אנשים, אני לא חושב שציפו שנהיה במקום שאנחנו בו. ניצחנו קבוצות שנחשבות חזקות ושדורגו יותר גבוה מאיתנו.

למרות שאתה עולה מהספסל, אתה אחד השחקנים היציבים ביותר בקולורדו דווקא אחרי עונה קשוחה מבחינת דקות משחק. איך זה מרגיש לך?

"זה כיף לשחק יותר, גם בקבוצה שהיא מצליחה. אני מרגיש מאוד שסומכים עליי כאן ופשוט נהנה מזה, לבוא כל כמה ימים ולשחק כדורסל. הרבה שחקנים היו מעדיפים לפתוח בחמישייה, אני גם ככה. אני תמיד רוצה לפתוח ולשחק כמה שיותר, אבל חובת ההוכחה היא עליי. אני צריך לבוא כל יום ולהוכיח באימונים ובמשחקים ומקווה שגם זה יבוא. בסופו של דבר, ברגע שהמשחק מתחיל, אני פשוט מתרכז בהווה ומשחק את המשחק שלי".

היית ממליץ לשחקנים לעבור למכללות?

"כן, זה מתחיל להיות יותר פופולרי, גם בישראל וגם באירופה. יש פה את התנאים ברמה הכי גבוהה שיש, כל מה שצריך כדי להשתפר ולקחת את המשחק שלך קדימה. התחרות היא ברמה גבוהה, עושים תואר, שחקנים גם מרוויחים כסף עכשיו. יש פה כל מה שצריך כדי להפוך לשחקן טוב יותר".

חולם על המדים הלאומיים

הפריצה של מיכאלי בתודעת הכדורסל הישראלי הגיעה עם הנבחרות הצעירות. עם הנוער והעתודה הוא הצליח להגיע פעמיים למקום השישי, כשהשיא הגיע בקיץ האחרון עם 17.3 נק', 7.6 ריב' ו-17.6 מדד – המקום החמישי ביורובאסקט כולו.

אם ימשיך ביכולת הזו, הוא עשוי לקבל זימון לחלון הקרוב שיתקיים בחודש יוני, עם משחק אחד לפחות שייערך בישראל. "החלום שלי זה לשחק בנבחרת ישראל הבוגרת", הוא אומר, "האם זה יקרה הקיץ? זה נשמע מטורף עבורי, מרגיש מאוד רחוק. מה שיקרה יקרה והלוואי שזה יקרה".

כרגע, ההחלטה הגדולה ביותר עבורו היא בכלל איזה תואר הוא ירצה ללמוד. "אני כרגע לא בחרתי מייג'ור, אז אני בלימודים כלליים", הוא אומר, "בשנה הבאה אצטרך להחליט".

אז מבחינתך, אתה שם גם בשנה הבאה.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"נראה לי שכן, אני מקווה לפחות. אני לא יכול לדעת בוודאות מה יקרה, יכולים לקרות אלף ואחת דברים. בסופו של דבר השאיפה היא להתחיל פה תהליך ארוך ולמצות אותו כמה שיותר".