"20 שנה לא הייתה לי מנוחה, רוצה לחזור לישראל וליהנות"

כבר 20 שנה ננו גינזבורג הישראלי מאמן בחו"ל. בכל מקום שבו דרכה רגלו, הגיעו הצלחות: נימבורק, נבחרת צ'כיה ופרומיטיי האוקראינית - כל קבוצה שבה אימן הפכה לסיפור הצלחה. לאורך שנים הוא השתלב בכל תחנה, הרגיש בבית והגיע לשיאים מקצועיים. אחת הדוגמאות הבולטות לכך הייתה העלאת נבחרת צ'כיה לטורניר הכדורסל באולימפיאדה והצלחה גדולה באליפות העולם.

הפעם, בליגה היפנית, זה היה שונה. בימים אלה גינזבורג בן ה־62 חווה לראשונה את הצד השני של המטבע. המאמן הישראלי פוטר לפני כמה ימים מקבוצתו, קוואסאקי ברייב ת'אנדרס, לאחר פתיחת עונה לא טובה, ולאחר שגם בעונה הקודמת סיים בתחתית.

זו הפעם הראשונה בקריירה הארוכה שלו בחו"ל שהוא מפוטר. גינזבורג עוזב את יפן אחרי קצת יותר משנה - תקופה קצרה בהרבה מהקדנציות הקודמות שלו: כעשור בנימבורק (כולל השנים כעוזר מאמן), עשר שנים בנבחרת צ'כיה ושלוש שנים וחצי בפרומיטיי (בתקופת מלחמה באוקראינה). ההבדל הזה ממחיש את חוסר החיבור ואת הקושי שלו להתאקלם בכדורסל היפני.

בפעם הראשונה בקריירה, גינזבורג מרגיש על בשרו את הצד הפחות נעים של מקצוע האימון. בראיון מיוחד וראשון ל"ישראל היום" הוא מספר על התחושות והנסיבות שהובילו למהלך.

ננו, עד עכשיו הכרת רק הצלחות. איך מתמודדים עם פיטורים?

"אני מאחל לעצמי פיטורים פעם ב־20 שנה. אני מרגיש טוב עם עצמי ולוקח בפרופורציות. זה לא מעיב על מה שעשיתי, זה חלק מהמקצוע. זה קרה לגדולים ממני הרבה יותר פעמים בקריירה. זה לא כיף לעזוב באמצע העונה, אבל זה חלק מהעניין. ניסיתי להתאים את עצמי למערכת, אבל זה לא עבד. ניסיתי להביא את הדרך שלי, זה גם לא עבד. זה מאכזב, אבל לא הכל היה בשליטתי. זה לא כמו פיטורים רגילים. שם זה עובד בשיטה של ה־NBA".

תסביר, מה היה שונה ביפן מבחינתך כמאמן ביחס לאירופה?

"באירופה, כשאתה בונה קבוצה, על פיך יישק דבר. הכל סובב סביבך והאחריות כולה שלך. ביפן מנסים לחקות את ה־NBA - בשיווק, בקהל וגם במבנה הניהולי. יש מנהל מקצועי שקובע את סגל הקבוצה, והמאמן אחראי רק על הצד המקצועי במגרש.

"הקבוצה נבנית עבורך, וזה גורם לכך שהדברים לא ממש בשליטתך. הם הולכים בדרך שלהם. לדוגמה, בקבוצה שלי הוחלט שמביאים רק גבוהים זרים, ושהגארדים יהיו שחקנים מקומיים".

"ניסיתי פעמים רבות, אבל קשה להזיז אותם מהגישה שלהם. זו התרבות שלהם, וההסתכלות שונה. לי היה קשה לבוא לידי ביטוי בצורה הזו. היה לי קשה להסתגל מקצועית. זו השיטה שלהם, ואין לי טענות. הייתה לי חוויה נהדרת ביפן וקוואסקי זה מועדון נהדר".

מהן התוכניות שלך לעתיד הקרוב?

"ננוח, לא היה לי חופש 20 שנה. המטרה היא לחזור לישראל וליהנות קצת".

לאן אתה שואף להגיע?

"עשיתי כבר הכל בכדורסל, נראה מה יהיה. אני לא יכול לחתום לך על שום דבר. נראה מה יהיו האפשרויות, אבל קודם כל - חופש".

אולי עכשיו, אחרי 20 שנה בחו"ל, תחזור לאמן בארץ?

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"הכל פתוח".