יכול להיות שזה השבוע ששינה את העונה של מכבי תל אביב ביורוליג. ביום שלישי הגיעה ההודעה על חזרת המשחקים לישראל, ואתמול (רביעי) ניצחון גדול על ריאל מדריד. אם מכבי תצליח לעשות משהו משמעותי העונה, תיזכרו את היומיים האלה.
המטרה של מכבי היא להישאר רלוונטית ביורוליג עד הגעת החיזוק ובעיקר עד חזרת המשחקים לישראל. עד שנראה אותה במשחק ביתי במפעל יעברו עוד שמונה משחקים (ה-11 בדצמבר מול וילרבאן), והיא חייבת לשמור על מאזן מאוזן לפחות עד אז.
אז אולי מכבי תל אביב לא כל כך רעה כפי שחשבנו. במשחק הקודם היא אמנם שמטה ניצחון מול אולימפיאקוס, אך הציגה דקות רבות של כדורסל איכותי מול אחת הקבוצות הבכירות באירופה. השבוע היא כבר ניצחה את ריאל מדריד, שוב עם דקות טובות מאוד ובעיקר רבע שני מדהים עם 40 נקודות. מכבי מתחילה להוכיח שהיא שייכת. הניצחון הזה לא פתר את כל הבעיות, אבל בהחלט יש אור בקצה המנהרה.
דז'ה וו? לא הפעם
בדקות הסיום התחיל להיווצר דז’ה וו: שוב מכבי מאבדת יתרון דו-ספרתי, שוב נראה שהיא הולכת להפסיד למרות עדיפות ברורה לאורך המשחק. אלא שהפעם נראתה למידה, הפקת לקחים וביצוע מושלם במהלך האחרון. שאפו לרומן סורקין, שקיבל את הכדור עם הגב למגרש, שמר עליו היטב עד שהצליח להעביר אותו לתמיר בלאט, שהימם את ריאל.
לאורך הקיץ היו דיונים רבים בתקשורת סביב נבחרת ישראל ביורובאסקט: תמיר בלאט כן או לא? מאמן הנבחרת, אריאל בית הלחמי, החליט שלא לזמן אותו. דבר אחד בטוח, מבחינה מקצועית, מקומו של בלאט בנבחרת הוא באנקר. במבט לאחור, הוא היה חייב להיות שם, וייתכן שעם בלאט היינו מגיעים רחוק יותר. דבר נוסף שברור: לקראת מוקדמות אליפות העולם חייבים להחזיר אותו.
יש רכז?
בלאט שומע כל הזמן שמכבי רוצה להביא רכז, ומנסה להוכיח שכבר יש למכבי רכז. אתמול הייתי נותן לו את תואר המצטיין של מכבי עוד לפני השלשה, וזה למרות ההצגה של לוני ווקר במחצית הראשונה.
בלאט נתן הצגת ניהול משחק. מעבר לתשעת האסיסטים, הוא הפגין קבלת החלטות מצוינת, שליטה בקבוצה ובקצב המשחק. איזה אומץ, איזה קור רוח, איזה ביטחון ואיזו נחישות בסל הניצחון המדהים.
אגב, אני עדיין חושב שמכבי צריכה עוד רכז – זה רק יעזור לבלאט, כי אי אפשר לשחק 40 דקות באותה אינטנסיביות. בנוסף, צריך גם סנטר, יעידו על כך 17 הריבאונדים בהתקפה שריאל מדריד לקחה.
