זמן קצר לפני כתיבת הטור קיבלתי הודעה ממכבי תל אביב שהיא מודיעה למנויים על הזכות הראשונה לקנות את הכרטיסים לאירופה. אני ואשתי מנויים כבר הרבה שנים, ובינינו, עם כל הכבוד לליגה הישראלית, המנוי הוא בעיקר ליורוליג. דווקא זה הלחם והחמאה שלנו.
החזרה היא כמו להחזיר את האוהדים לחיים, זה הכדורסל האמיתי. התרגשתי כשקיבלתי את ההודעה ממכבי. בשביל מי שמבין ספורט, לחזור להיכל, לעוצמות ולכוח שעולה ממנו, זה מרגש. הייתי במשחק היורוליג האחרון שהיה לפני המלחמה ב־5 באוקטובר 2023, ועכשיו מחכים לסגירת המעגל.
למרות המלחמה, למכבי עדיין יש עוצמות והערכה רבה בכדורסל האירופי וזה בא לידי ביטוי בהחלטה הזו ובמהירות בה היא התקבלה אחרי הפסקת האש. אילולא הלחץ של מכבי, זה לא היה קורה.
אני נמצא עכשיו במילואים, ואנחנו כמה חברים אוהדי מכבי (וגם אחד אוהד הפועל, אבל לא נורא), וכולם מחכים בקוצר רוח למשחקים. אשתי כבר שלחה לי הודעות שאנחנו נהיה מוכנים למשחק החזרה, ושלא נקבע כלום לאותו ערב.
אני מנוי למכבי גם בכדורגל, ועכשיו אנחנו מקווים שגם המשחקים בליגה האירופית יחזרו לבלומפילד. אני מקווה שההחלטה של היורוליג תהיה הסנונית הראשונה. החזרה של משחקי הספורט לישראל זו סוג של חזרה לשפיות, ואני מקווה שזה יקרה בכל ענפי הספורט.
החזרה הזו תעזור למכבי גם מבחינה מקצועית. למשל, ההפסד האחרון לאולימפיאקוס לא היה קורה אם המשחק היה בהיכל. כל אירופה יודעת שהקהל במנורה זה שחקן שישי עבור הקבוצה בצהוב.
