הטור הזה בא להאיר נורת אזהרה לנבחרת ישראל. הוא מבוסס מה שקרה לה בעבר אחרי שני ניצחות גדולים ביורובאסקט. אחרי הניצחון המדהים על צרפת כדאי לישראל להיות מאוד מרוכזת לקראת המשחק עם בלגיה מחר (שלישי, 15:00). לאור מה שקרה בעבר כדאי להיזהר מהיום שאחרי הניצחון הגדול.
באליפות אירופה 1993 שנערכה בגרמניה, ישראל הדהימה בשלב המוקדם עם ניצחון על יוון עם הצגה של עדי גורדון. המשחק הבא מול לטביה היה אמור להיות הדרך הקלה לשלב הבא, אלא שבמקום להשיג את הניצחון ישראל הובסה 101:84 והודחה מהטורניר בבושת פנים.
ביורובאסקט 2007 היו לישראל שני ניצחונות גדולים מול סרביה וקרואטיה. הקרואטים אז (שלא כמו היום) היו נבחרת מהמובילות באירופה. יום אחרי הניצחון עליהם פגשה ישראל את פורטוגל הצנועה, ניצחון מבטיח מקום ברבע הגמר והיריבה לא נראתה מאיימת בכלל. בפועל, באה פשלה גדולה עם הפסד 94:85 שגמר לישראל את הטורניר.
שני המקרים האלה מראים שבאליפויות האלה הכל אפשרי ואין לעיתים קשר בין משחק למשחק. זה מה שמכונה דינמיקה של אליפות. הרי ישראל באה אחרי הפסד לפולין וצרפת נראתה משייטת ללא הפסד. בפועל ישראל הדהימה ואחת הסיבות היא שהצרפתים היו בטוחים מדי.
זה דבר שאסור שיקרה לנבחרת ישראל. לפגוש את בלגיה, שהגיעה לאליפות בהרכב חסר, אחרי הניצחון הענק על צרפת הוא מתכון להסתבכות אם אתה רגוע מדי או בטוח מדי. באופן טבעי תהיה ירידת מתח, באופן טבעי אי אפשר לייצר את אותה יכולת. האתגר המנטלי כאן גדול מהאתגר המקצועי. המשחק עם בלגיה הוא - זהירות, מוקש. המשחק שאחרי ההישג הגדול הוא קשה ביותר בטח אם מולך יריבה נחותה.
יש גם מקרה אחר לחלוטין. גם אחרי הניצחון הגדול על צרפת נשאר הניצחון על יוגוסלביה ב-1979 כגדול ביותר בכל הזמנים. אחרי הניצחון ההוא לא היו תקלות. להיפך: הנבחרת המשיכה עד להישג הגדול ביותר בתולדותיה - זכייה במקום השני באליפות שנערכה בטורינו. נקווה שהנבחרת של היום תלך במסלול הזה.
