את מדיניות הרכש הבלתי רשמית של מכבי תל אביב והמנהל המקצועי החדש שלה, קלאודיו קולדבלה, אפשר להבין מהדיווחים שמסתובבים בחודש האחרון באתרי הספורט בארץ ובאירופה בהקשר של הצהובים. את היורוקאפ ואת ליגת האלופות של פיב"א החליפו ה-NBA וליגת הפיתוח (ה-G League).
אל תחמיצו: הדיווחים, הניתוחים והסיפורים - הכל מחכה לכם עכשיו בעמוד הספורט של "ישראל היום" - לחצו כאן
מכבי, גם אחרי הגדלת התקציב, לא יכולה (ובעיקר פספסה) את ההזדמנות להתחרות באריות של היורוליג על השמות הגדולים ביבשת. לכן, היא שוב מחפשת "מציאות". אלא שהפעם, ואולי בהכוונתו של ה-GM האיטלקי, היא עושה זאת במחוזות אחרים. המשימה היא למצוא שחקנים שנמצאים על התפר שבין ה-NBA לבין ליגת הפיתוח, ולשכנע אותם שביורוליג הם יהפכו למלכים בשכר נמוך יותר.
רק הזמן יגיד אם ההימורים של מכבי על אושיי בריסט וג'ף דאוטין ג'וניור, שחתם היום בקבוצה, היו מוצלחים. אבל דבר אחד בטוח: אם מכבי וקולדבלה פגעו, ייתכן שנראה פה תופעה שתשנה לגמרי את שוק ההעברות ביורוליג. קודם כל, כי מדובר בשוק הרבה יותר גדול ומגוון מזה האירופי (גם מבחינה כספית), וכי התקרה במקרים האלו גבוהה הרבה יותר.
יודע לייצר נקודות
דבר אחד אפשר לומר כמעט בבירור על דאוטין ג'וניור בן ה-28: אם הרכז החדש יקבל במכבי דקות משמעותיות, הוא הולך לקלוע הרבה נקודות במדים הצהובים – גם ביורוליג. מדובר בשחקן שכבר הוכיח לאורך הקריירה, גם ברמת ה-NBA, שהוא יודע לשים את הכדור בטבעת. במרץ האחרון, כשפילדלפיה הייתה בעיצומו של "טנקינג", הרכז רשם בליגה הטובה בעולם רצף של 11 משחקים שבהם קלע בספרות כפולות. אז נכון, המשחקים לא היו בעצימות גבוהה, ואין סיכוי שבקבוצה תחרותית הוא היה מקבל כל כך הרבה אשראי, אבל השחקנים ששמרו עליו עושים הגנה לא פחות טוב מביורוליג. לכו לראות סרטונים.
דאוטין ג'וניור יודע לעשות סלים במגוון דרכים. קודם כל, מדובר בקלע שלשות מצוין (38% בארבע עונות ב-NBA). הזריקה שלו קצת מוזרה, והשחרור מאוד איטי (קצת מזכיר את רוקאס יוקובאיטיס), אבל האחוזים לאורך קריירה שלמה לא משקרים. גם מחצי מרחק הרכז החדש של מכבי מרגיש טוב מאוד. הוא יודע לעלות יפה לג'אמפ שוט מכדרור, לקלוע זריקות קשות עם הגב לסל ובסיבוב, ומסיים גם עם פלוטר נקי ויעיל כשצריך. כמו הליטאי שיחליף, דאוטין ג'וניור מעדיף את הזריקה מרחוק – אבל יודע גם להגיע עד לטבעת ולסיים עם מגע.
אי אפשר להתעלם מהדמיון בין דאוטין ג'וניור ליוקובאיטיס, בעיקר בכל הקשור לקבלת ההחלטות והזריקה, אך ישנם כמה הבדלים. הראשון – הרכז שמגיע מפילדלפיה הוא מוסר הרבה פחות טוב מהליטאי, וכאן נשאלת השאלה: האם מכבי באמת בונה עליו כמנהל משחק? כיוון שהוא לא הוכיח בארה"ב שהוא באמת פלור ג'נרל, אלא יותר רכז סקורר. ההבדל השני הוא באתלטיות ובאקספלוסיביות. דאוטין ג'וניור (1.91 מ') הרבה יותר אתלטי ונייד מיוקובאיטיס, ומזכיר מאוד בתנועה אקס אחר של מכבי ת"א – לורנזו בראון.
מדוע עזב את ה-NBA?
בדומה ללורנזו, גם דאוטין ג'וניור הוא שחקן של "זון", וכשהוא מתחיל לקלוע – קשה מאוד לעצור אותו. במשחק נגד וושינגטון העונה, אז סיים עם שיא קריירה ב-NBA של 30 נקודות, הוא קלע 12 מהן בפרק זמן של 85 שניות. אז למה שחקן כל כך מוכשר, שגם הצליח לבלוט לפרקים, מחליט לעזוב את הליגה הטובה בעולם?
דאוטין ג'וניור, שגדל במכללת רוד איילנד, לא נבחר בדראפט 2020, ומאז לבש את המדים של ארבע קבוצות NBA שונות. תחילה גולדן סטייט (במדיה שיחק רק 4 משחקים), ואז מילווקי, טורונטו ופילדלפיה. בארבע עונות הוא שיחק רק 87 משחקים (41 מתוכם העונה), וגם עכשיו, אחרי עונת שיא מבחינה אישית עם ממוצע של 7 נקודות למשחק וכמעט שני אסיסטים – הוא מגלה שהוא עדיין רחוק מלהשיג חוזה מובטח. על חוזה דו-כיווני הוא כבר לא יכול לחתום שוב, כיוון שהגיע לארבע שנות ניסיון בליגה.
"בכל פעם שיש לך הזדמנות לשחק ב-NBA, אתה חייב להיות מוכן", סיפר השחקן החדש של מכבי ת"א על החיים שבין ליגת הפיתוח לבין הליגה הטובה בעולם. "לפעמים זה לא יקרה בזמן שאתה רוצה שזה יקרה, אבל אתה חייב להיות בשיא שלך".
העונה, דאוטין ג'וניור סוף סוף נכנס לקצב, סיפק את הכדורסל הטוב בקריירה שלו – ואז נעצר. לא בגלל יכולת, אלא בגלל מגבלה טכנית: כחלק מחוזה דו-כיווני, הותר לו להירשם ל-50 משחקים בלבד בעונה. כשהגיע לתקרה הזו, הוא פשוט לא יכול היה לעלות שוב לפרקט. "זו כנראה הייתה התקופה הכי טובה בקריירה שלי", הוא סיפר, "ואז להבין שהמשחקים שלך מוגבלים – זה בהחלט קשה". את הקושי הזה הוא החליט להשאיר מאחור. במכבי ת"א, כך נטען, הבטיחו לרכז שלא תהיה לו אף תקרה. עכשיו המבחן הוא שלו.
