בתחילת יום המשחקים הרביעי של אליפות העולם לנוער, שוחחתי עם האדם שעשה את דירוגי העוצמה באתר הטורניר בפיב"א. הוא הציב את ישראל במקום ה-13, מעל כל יריבות בית ג', ואת קמרון שמינית, מתחת לכל קבוצות בית ד'. הוא סיפר שבראיונות שעשה לאחר מכן שאלו אותו מישראל למה הוא שם אותם כל כך נמוך ובקמרון תהו למה הם הוצבו גבוה.
"זה מעלה ומוריד את הציפיות", הוא הסביר, "גם הצרפתים תהו למה הם כל כך גבוהים. זה התפקיד של המאמן ושל הצוות לחשוב שהם הכי טובים, לא ככה?". אחרי כמה שעות, במשחק החמישי של היום, ראיתי את שרון אברהמי, עוזרו יואב שנקמן ואת שחקני נבחרת ישראל אומרים לעצמם, שוב ושוב, שהם טובים יותר.
"שמו אותנו 13, אתה מבין?!" אמרו בסביבת הנבחרת לאחר הניצחון 82:86 על קמרון בשמינית הגמר, שגרם לשנתון 2006-07 להירשם פעם נוספת בדפי ההיסטוריה של הכדורסל הישראלי. "בשנה שעברה ניצחנו את ספרד וצרפת למרות שאף אחד לא נתן לנו סיכוי. ביום נתון, כל קבוצה כאן יכולה לנצח כל קבוצה".
ההתחלה הרעה ומזעור הנזקים שביצעו עומר מאייר וחבריו במחצית הראשונה נתנה, גם בקרב הקהל, תחושה של תקווה. "השד לא נורא" הם אמרו בהפסקה, ולשחקנים לקח המון זמן לצאת מחדר ההלבשה. גם לפני העלייה למגרש, הם התאספו באזור המיקס זון, הכניסו את עצמם לפוקוס ואחרי פתיחה נהדרת של מאייר, גם אלון דניאלי, אורן סהר ואריאל סלע (בעיקר הגנתית) נכנסו לעניינים בדרך למהפך.
"אני לא השחקן המרכזי" הצטנע הרכז החדש של אוניברסיטת פרדו, שקלע 33 נקודות וחילק 7 אסיסטים, "במשחק הקודם אלו היו רני בלגה ואריאל. מי שחם משחקים עליו. זו נבחרת, זו נבחרת ישראל, זה עם ישראל, זה האופי שלנו. השארנו הכל על המגרש".
בניגוד לנבחרות אחרות, שמפנות את הפרקט יחסית מהר אחרי חגיגות ניצחון, הישראלים לקחו את הזמן. השחקנים הלכו להגיד תודה למשפחות, שהרעישו ביציעים ונתנו אווירה תומכת וביתית. אברהמי התהלך ארוכות הלוך חזור ליד כיסאות העיתונאים ושוחח בטלפון. שנקמן, שעליו התלבש נציג מהטורניר שביקש לשים תג מזהה עם כל האדרנלין, נתן אנחת רווחה וסיכם בשתי מילים: "איזה מטורף".
מעבר לשחקנים ה"רגילים", איש השעה היה ירון גולדמן. עונה קשה באליצור שומרון לא מנעה ממנו לקבל את המקום בנבחרת הנוער, אבל יכולת לא טובה הביאה אותו כמעט עד לקצה הספסל של אברהמי. ברבע האחרון הוא עלה לשחק וכמעט לא נגע בכדור, אבל חמש נקודות רצופות שלו 12 שניות לסיום - עם שלשה קריטית מהפינה ושתי קליעות עונשין, הבטיחו את הניצחון.
"זה משהו לא נורמלי. העידוד, האווירה של ישראל זה וואו, אין דברים כאלה" סיכם הגארד בהתרגשות רבה, "האם האמנתי שהכדור ייכנס? המאמן סומך עליי, עומר סומך עליי כשהוא נתן לי את הכדור, אז למה שזה לא ייכנס? הייתי לוקח את הזריקה הזאת עוד 1,000 פעמים בביטחון מלא. שמח שזה נכנס".
הנבחרת הישראלית לא מעניינת כאן הרבה אנשים. במשחק הראשון בטורניר, נגד שווייץ, נרשמה כמות האנשים הנמוכה ביותר למשחק של הנבחרת הביתית. בשניים האחרים לא נספר קהל וכמות הסקאוטים שבאו לצפות הייתה יחסית נמוכה. אמש (חמישי), הגיעו שישה מה-NBA, מאמן נבחרת צרפת לשעבר (ונסן קולה), מנכ"ל פיב"א אירופה חורחה גארבחוסה ועוד מספר כמעט דו ספרתי של נציגים מהמכללות. קשה לדעת האם באו לצפות בפוטנציאל ובכישרון של הקמרונים, אבל כעת אפשר לומר בוודאות שגם החבורה בכחול לבן עלתה על הרדאר של הדוד סם.
ואם כבר הדוד סם, אז נבחרת ארצות הברית היא מוקד המשיכה הגדול ביותר אחרי הנבחרת המקומית. האולמות מתמלאים כדי לראות את כוכבי העתיד של הכדורסל העולמי רוקדים על הפרקט ועוד לפני שישראל הצליחה לנצח את קמרון, הם הצליחו להשפיל את ירדן 67:140. דניאל ג'ייקובסן, הסנטר האמריקני של פרדו, הספיק להגיע לברך את מאייר כשהשניים נפגשו ליד חדרי ההלבשה. המפגש הבא שלהם, אם בכלל, יהיה בקרב על מדליה מזהב או מארד.
החשבון הפתוח עם היריבה הבאה
הבאה בתור היא סלובניה, שהייתה הראשונה לעלות לרבע הגמר בזכות 80:81 על ארגנטינה, אולי יריבה שדווקא עדיפה מקצועית לישראל. מדובר על אותו הסגל שניצח 70:84 את ישראל בקרב על המקום השלישי ביורובאסקט האחרון. הם יזכו לכמעט יומיים שלמים של מנוחה ונציג שלהם הגיע לצפות מספר פעמים בנבחרת.
גולדמן, שלא קלע ב-14:37 דקות במפגש הקודם נגדם, כבר מוכן לנקמה. "הציפייה היא לנצח", הוא הצהיר, "אנחנו מכירים אותם קצת משנה שעברה, נתכונן אליהם. נבוא טריים אחרי החופש". גם מאייר הצטרף לדברים: "אנחנו באים להשאיר הכל על המגרש ויהיה בסדר".
הבוקר הנבחרת תעלה לאימון לקראת המשחק מחר (שישי, 12:45) אחרי שהיא כבר הספיקה לשכוח מהניצחון על קמרון. היא תשחק באולם הגדול, Vaudoise Arena, שהאקוסטיקה בו גורמת ל-300 אנשים להישמע כמו 1,000 פנאטיים מהאולטראס הרועש ביותר.
גם הפעם הסיכויים יהיו נגדה והיא תהיה אנדרדוג, אבל גם עם החסרונות באתלטיות ובגובה, המחסור במשחקים, המלחמה והחום בחדרים ללא מיזוג, יש דבר אחד שמאפיין את כל הנבחרות הצעירות של ישראל - אף פעם אסור להספיד אותן. ולכו תגידו להם שהם רק במקום ה-13 באליפות.
