"המאמן הכי טוב היה במכבי תל אביב – אז לשם הלכנו, אם הוא היה בהפועל היינו שם"

בבית משפחת גודס משחק הכדורסל עובר מדור לדור. האב יצחק ז"ל שיחק במכבי קריית מוצקין, את הקריירה המפוארת של בנו גיא לא באמת צריך להציג, ועכשיו עולה ובא בנו של גיא, שגיא בן ה־18, שממשיך את המסורת במשפחה.

גודס ג'וניור הוא שחקן מבטיח מאוד. רק בשבוע שעבר הוביל את קבוצת הנוער של מכבי תל אביב לזכייה בגביע המדינה, כשקלע 30 נקודות במשחק הגמר מול הפועל תל אביב (86:95 לצהובים). הוא הרכז הראשון של הקבוצה, שאותה מאמן יותם הלפרין, ושחקן הסגל המורחב של נבחרת ישראל שתשחק בקיץ באליפות העולם עד גיל 19.

אבא יצחק היה ידוע מאוד בדומיננטיות, בקולניות ובדרך שבה דחף את גיא, שבגיל 16 כבר היה שחקן בוגרים ועוד לפני גיל 20 הגיע למכבי ת"א - שאיתה זכה בשבע אליפויות ובשלושה גביעים כשחקן. כעת גיא אמנם נמצא בנעליים של אביו ז"ל, אבל הדרך שלו היא שונה: הוא הרבה פחות מעורב בקריירה של שגיא ונמצא יותר מאחורי הקלעים.

לרגל חג הפסח, וכחלק מפרויקט מיוחד של "ישראל היום" - "והגדת לבנך", הושבנו את גיא ושגיא גודס לראיון חגיגי משותף.

בפתיחת השיחה גיא מספר על תחילת הדרך של בנו בכדורסל, ואם חשבתם שהבחירה במכבי תל אביב היא טבעית - הרי לכם הפתעה. "שגיא התחיל לשחק בגיל 9 בקט־סל. למה מכבי? הסיבה היא שהמאמן הכי טוב בגילים האלה, לארי טיזלר, היה שם. אם הוא היה מאמן בהפועל - שגיא היה בהפועל. הבסיס הוא הדבר הכי חשוב".

"בא מבית של כדורסל"

גודס האב ממשיך ומרחיב על ההבדלים בינו לבין אבא שלו: "שגיא בא מבית של כדורסל והוא נשאב לתוך הדבר הזה. אם אתה מבית כזה, סביר שתישאר במקצוע. אני חוויתי אבא מאוד מעורב ודומיננטי. לאן שהגעתי זה היה בזכותו, אבל זה לא היה קל. בכל מקום שהייתי היו שומעים את הקול שלו. הוא היה אומר לי: 'אתה תתעסק בכדורסל. אני בכל היתר'.

"אני נוהג אחרת. לא תשמע אותי צועק במשחקים. אני לא מההורים שבאים להוציא את התסכול שלהם על המגרש. אני לוקח את הדברים פחות אישי. בבית אני עובד איתו על מהלכים ותיקונים. עם זאת, הוא שם בזכות עצמו והולך בדרך שלו. הוא יגיע למקומות שהוא ייקח את עצמו אליהם. אני זז הצידה.

"אני לא מאלה שפונים למאמן בשאלה 'למה הילד שלי לא משחק?'. אני יכול לדבר עם המאמן אם הילד בתקופה לא טובה ולשאול אותו מה הוא צריך לשפר".

בשלב הזה גודס הבן מצטרף לשיחה ומיישר קו עם אביו: "נולדתי וגדלתי לתוך בית של כדורסל. ראיתי את אבא בטלוויזיה. נשאבתי לכדור מהר מאוד. עבודה קשה וצניעות זה המוטו שלי. אני רוצה להיות הגרסה הכי טובה של עצמי. לשאוף הכי גבוה ולא לוותר".

השם גודס הוא שם מחייב.

"זה לא מלחיץ אותי. אני הולך בדרך שלי. יש לי את הזכות לקבל השראה מאבא שלי. עם זאת, אני רוצה להגיע לדברים בזכות עצמי. אבא לא לחץ ולא הלחיץ. הוא נותן עצות ונותן הערות ואומר את כל האמת בפנים גם אם זה לא נעים לשמוע. אני בר מזל לקבל עצות והכוונה ממישהו כמוהו. אבא הוא סוג של מודל. הוא מהרכזים הראשונים שגם ניהלו את המשחק וגם קלעו, וזה מה שאני יודע לעשות.

"אני עובד קשה, לכן קראו לי 'הסרבי'. יש לי מוסר עבודה גבוה ואני תמיד אצא אחרון מחדר הכושר. בקיץ אני אעשה בחירה חשובה מאוד לגבי המשך הקריירה. הכי חשוב שזה יהיה מקום שייתן לי הרבה דקות משחק ומקום לטעות ולצבור ניסיון".

"הוא לא 'רע' מספיק"

ב־20 השנים האחרונות מנהל גיא גודס גם קריירת אימון מוצלחת, כשרגע השיא הגיע לפני שלוש שנים, אז הוביל את הפועל חולון לזכייה באליפות. גיא, אם כן, לא עזב את הכדורסל מעולם, מכיר את המשחק על כל רבדיו ויודע להצביע בבירור על היתרונות והחסרונות במשחק של שגיא.

"היתרונות שלו הם קליעה מצוינת והבנת המשחק", אומר האב ומוסיף: "יש לו מסירה מצוינת וחושים טובים למשחק. יש לו מוסר עבודה גבוה. החבר'ה שלו קוראים לו 'הסרבי' כי הוא עובד קשה, חי חיים ספורטיביים והוא חדור מטרה. יש הרבה פיתויים מסביב, אבל שום דבר לא מזיז אותו מהדרך שלו".

ומה הוא צריך לשפר?
"אתלטיות. קפיצת מדרגה פיזית ואת אלמנט הכוח. לי באופן אישי חסר שהוא יהיה יותר רע במובן הטוב של המילה. לפעמים הוא לא זורק מספיק, לפעמים הוא אובר־קבוצתי".

איפה הוא יהיה בעונה הבאה?
"זה יהיה צומת דרכים, מכיוון שהוא מסיים גיל נוער. נצטרך להחליט אם להמשיך בליגה הראשונה, בליגה השנייה, אולי לצאת לחו"ל או לקולג'".

שגיא, מה החלום הכי גדול שלך?
"יורוליג. אני מת לעלות על המגרש ולשחק שם".

מי מודל החיקוי שלך?
"כל הרכזים הגדולים. אם לציין שמות - אז ואסיליס ספאנוליס וסרחיו רודריגס. בארץ זה תמיר בלאט. הרבה אמרו לי שאנחנו דומים מאוד בסגנון המשחק".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות