אין תחליף לקתרזיס של זכייה בתואר. העבודה הקשה שנמשכת במשך חודשים ארוכים, העליות והירידות שעוברות על כל קבוצה וכמובן המשברים והדרך שבה נחלצים מאלו. כל הסיבות הללו מתנקזות לשנייה שבה הן שוליות ולא חשובות בכלל, הן נדחפות הצידה ואת מקומן תופסת השמחה הבלתי נשלטת הזו שאף אדם לא יודע לומר למה היא משתווה, פשוט כי אין עוד דבר כזה. במיוחד שזה תואר שנחגג אחרי 32 שנים ארוכות ומורטות עצבים.
הפועל תל אביב של 24/25 היא הכל חוץ מסיפור לא מעניין. החל מאוגוסט 2024 ועד אפריל 2025 עבר על הקבוצה האדומה כל מה שיכול לעבור וכנראה שעדיין יעבור, אבל ללילה אחד אתמול (שישי) כל דברים הללו נשכחו כאשר שחקניו של דימיטריס איטודיס גברו על גראן קנאריה, השלימו ניצחון 0:2 בסדרת הגמר והניפו תואר ראשון לראשונה מאז 1993 ונתנו את האות לפרץ החגיגות מהאיים הקנאריים ועד לתל אביב.
לאי הסימפטי הזה שנחשב קצת יותר אפריקה מאשר אירופה הגיעו מעל 300 אוהדים בטיסת בוקר של שבע שעות כאשר החזרה של אותה הטיסה הייתה באותו היום. גם העובדה שהקבוצה הביתית סיפקה 100 כרטיסים בלבד לא הרתיעה את כלל יושבי המטוס שחיפשו בכל דרך אפשרית להיכנס לתוך האולם. בסופו של עניין, 80 אוהדים לפחות ראו את המשחק בבר הסמוך לאולם והתרגשו לא פחות מאלו שישבו בתוך האולם.
אמנם היו התקפי לב כי אפשר בלי כמה כאלו, גם כאשר ברבע הרביעי כבר הפועל עלתה ליתרון 19 והיה נראה שהמשחק מוכרע הצליחו הספרדים לחזור להפרש קטן ולסדר עוד קוצר נשימה אחרון עבור האדומים אבל כאשר נשמע הבאזר האחרון נאמר בכל ברור - הפועל תל אביב מחזיקת גביע היורוקאפ.
ונכון זה תואר אירופי ראשון בהיסטוריה ותואר בכללי מאז 1992 אבל זה גם הרבה מעבר. מדובר בשינוי לוחות טקטוניים שאת עוצמתו נוכל למדוד בשנים הקרובות. המועדון האדום נכנס ללב ליבה של ההגמוניה הצהובה, אל המקום בו אף קבוצה ישראלית לא הצליחה להגיע - היורוליג. עכשיו התקווה הגדולה ביותר היא לחזור לארח בישראל כדי לייצר חוויה אירופאית אמיתית ולקחת את המועדון הזה עוד צד קטן.
בנימה אישית, מדובר בטור אוהד אחרון לעונה ואין דבר שיותר מרגש מזה שלא צריך לכתוב עוד אחד על משחק מספר 3. העונה הזאת הייתה קשה, ארוכה, מורכבת וכל שם אחר אבל שווה כל רגש. תודה לך הפועל על מסע נפלא ואמן ויחזרו כל החטופים הביתה בהקדם האפשרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו