"ברגע שניקח את התואר אדע שכל רגע שסבלנו היה שווה בשביל זה"

היום, 11 באפריל 2025, היה יכול להיזכר כאחד הימים הגדולים והמאושרים בהיסטוריה של הפועל תל אביב ושל כל מי שהמועדון הזה - על שלל קבוצותיו וענפיו - יקר לליבו. לא פחות מכך.

מוקדם יותר היום (שישי),קבוצת הכדורגלנפרדה ב-0:0 עם הפועל פתח תקווה במשחק העונה של הליגה הלאומית ודחתה את חגיגות האליפות בשבוע. בשעה 22:00 תעלהקבוצת הכדורסללמשחק מספר 2 בגמר היורוקאפ מול גראן קנאריה עם האפשרות לזכות בתואר אירופי היסטורי - ובכך גם להשיג את הכרטיס היוקרתי ליורוליג.המשחק יועבר בשידור ישיר באתר ואפליקציית "ישראל היום" החל מהשעה 21:00.רוצים להתכונן לצפייה במשחק ולא בטוחים איך? למדריך הכתוב לחץ כאן.

עבור רבים מהאוהדים שליוו את קבוצת הכדורסל כל הדרך הארוכה לאיים הקנריים, ההתרגשות והציפייה מתערבבות. הם אולי חולמים כרגע בספרדית, אבל לא שוכחים את קבוצת הכדורגל. וכיאה לאוהדי הפועל, גם הפחד מ"מנחוס" קיים כל הזמן ברקע.

"כאן בשמו של ירון"

אחד מאותם מלווים של קבוצת הכדורסל הוא השר לשעבר יזהר שי, ששכל את בנו ירון ז"ל, לוחם סיירת הנח"ל שנפל בקרבות הגבורה והבלימה ב־7 באוקטובר. את הנסיעות לסמוקוב ולגראן קנאריה עשה עם גיסו, אלון זנד. שי מודה כי החיבור הרגשי להפועל ולקהילה האדומה התחזק עוד יותר אחרי אותה שבת שחורה.

"ירון היה אוהד שרוף, הוא הלך לכל המשחקים, הלך לכל מקום גם כשלא יכול היה ולא הורשה, הוא עשה הכל בשביל להיות במשחקים", מספר יזהר ומוסיף: "היום אנחנו הולכים למשחקים בשמו ולזכרו עם צעיפים לזכרו, הקבוצה זוכרת את אוהדיה שנפלו ומנציחה את כולם. מבחינתנו לכל משחק של הפועל אנחנו באים בשמו של ירון והוא נמצא יחד איתנו בכל המשחקים וההתרגשות.

"יש לי תמונה של ירון עם התואר כשזכינו בדאבל בכדורגל, ואם נזכה ביורוקאפ נעלה אליו לקבר עם התואר החדש. יש לי חלום לקחת את היורוקאפ בשבילו. כמשפחה של ארבעה דורות אדומים אנחנו רוצים להודות לכל מי שהביא את הפועל עד הלום - מהאנשים שהקימו את הפועל בראשית דרכה, קבוצות האוהדים והאולטראס, רמי כהן ואנשי העמותה וכמובן עופר ינאי, שלקח את המושכות ובמידה רבה אחראי לרגע הזה".

יזהר שי ואלון זנד הם אמנם אוהדים ותיקים וככאלה הם כבר ראו הכל מהכל, אבל גם הם מבינים שזה לא עוד יום רגיל בהיסטוריה של המועדון האדום.

"אנחנו לקראת יום היסטורי. צפינו כולנו מגראן קנאריה גם במשחק הכדורגל. אם היינו בארץ היינו הולכים אליו. אבל באנו מסמוקוב לכאן ולכן זה לא אפשרי. קיווינו שהיום הזה אכן יירשם כהיסטוריה כפולה, זה יום מרגש. בתור אוהדי הפועל אסור להגיד שום דבר על התוצאות מראש, אבל אנחנו מקווים לטוב.

"אנחנו שושלת משפחתית של אוהדי הפועל שהתחילה עם אבא של אלון, הוא הוריש לילדיו את האהבה להפועל, לבני ובנות הזוג והיום גם לנכדים ולנינים. הקשר שלנו עם הפועל הולך כבר הרבה שנים, ראינו הרבה עונות יפות של הפועל והרבה עונות פחות יפות. הפועל זורמת אצלנו בדם, זה מעבר למשפחה, הפועל אצלנו היא סוג של דת, היא חלק משמעותי בחיים שלנו ומהזהות שלנו".

"כל חיינו סביב הפועל"

שני אוהדים נוספים שהגיעו לספרד הם האחים לבית אגמי, דניאל (22) ומיכאל (12). "אנחנו אוהדי הקבוצה מהיום שאנחנו זוכרים את עצמנו, כדורגל וכדורסל. הפועל היא הכיף, האושר והאהבה שלנו. כל חיינו סביב הפועל תל אביב", הם מספרים.

"אני מנוי להפועל בכדורסל יותר מ־11 שנים. הפועל עוברת אצלנו במשפחה, סבא שלנו ואבא שלנו שיחקו כדורסל בצעירותם, אנחנו משפחה שאוהבת ספורט וחיה את זה", מוסיף דניאל ומספר על אחיו הקטן: "כשהוא נולד שמתי עליו צעיף אדום".

מיכאל בן ה־12, שגדל גם הוא כמו דורות רבים לפניו לשנים של הגמוניה צהובה בעיר, חולם לראות תואר ראשון לקבוצתו האהובה. "אני אחד מאוהדי הפועל תל אביב היחידים בכיתה שלי ובבית הספר בכלל", הוא אומר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אחיו הגדול מסכם: "אנחנו רואים הפועל תל אביב חדשה, כשהייתי קטן חוויתי קצת תארים בכדורגל, אבל בכדורסל אני לא מכיר את התחושה הזאת. עד עכשיו הכרתי רק את תחושת האכזבה, ואני מחכה כבר 22 שנים לתואר של הפועל. ברגע שניקח את התואר אדע שכל רגע שסבלנו היה שווה בשביל הרגע הזה - אבל אסור לדבר על חגיגות לפני הסוף".