לכתוב שורה ולמחוק, מילה כזו או אחרת פתאום נראית לא מתאימה או לא מספיק עוצמתית כדי לתאר סיטואציה. משחק כדורסל הוא בסך הכל חמישה שחקנים שמשחקים מול חמישה אחרים על איזו קבוצה תכניס כדור כתום יותר פעמים לסל, אז איך זה שאי אפשר למצוא את המילה הנכונה כדי לתאר את מה שאירע במשחק הזה? איך בכלל אפשר לכתוב משהו חוץ מלשחרר צרחת "יששששש!" שתעיר את כל השכונה?
כידוע, כל משחקי הפלייאוף ביורוקאפ משודרים באופן בלעדי ב"ישראל היום". רוצים להתכונן לצפייה במשחק ולא בטוחים איך? למדריך הכתוב לחץ כאן.
גם בסטנדרט הגבוה שהפועל תל אביב הציבה לרכבות הרים בשנים האחרונות ובכלל, המשחק אמש (רביעי) מול ולנסיה אולי התעלה להיות אחד מהגדולים בהיסטוריה. 1:1 בסדרה, משחק חוץ בספרד מול יריבה שהיא ללא ספק הטובה ביורוקאפ וללא השחקן המוביל.
מספיק קשה? לא להפועל. תיקחו את כל זה, תוסיפו פיגור 12 נקודות כבר ברבע השני ובצורת של שלשות. עכשיו זה כבר מאתגר מספיק? אולי נוסיף גם בעיית עבירות לג'ונתן מוטלי, שפתאום מוצא את עצמו לא יעיל במשחק הכי חשוב של העונה. אוקיי, עכשיו אפשר להוציא את הרכבת לדרך.
דימיטריס איטודיס כנראה לא מכיר את האופי של הפועל ת"א ולא שמע על היסטוריית הפסדי המאני טיים המפוארת שלה, אחרת אי אפשר להסביר את מה שאירע במשחק הזה. המאמן היווני, שבסדרה הזו מוכיח למה עופר ינאי שם עליו את כל הז'יטונים, הימר בעצמו על שחקן בשם נועם יעקב.
אותו שחקן שכמעט ונמחק לחלוטין מהרוטציה ושיחק דקות בודדות בלבד בליגה, החזיר לו בענק עם דקות שהשאירו את האדומים בחיים. איטודיס גם ידע איך לשמור את ולנסיה קרובה אליו וידע שאם יהיה בתמונה ברבע הרביעי, זו דווקא הקבוצה הביתית שתיכנס ללחץ ותתחיל לבצע פעולות שהיא לא רגילה אליהם. בקיצור, עשה כל מה שמאמן עם ניסיון אירופאי עשיר יכול וצריך לעשות.
ועכשיו? לא נתפס אבל גמר יורוקאפ! מצד אחד, מעמד שניתן להגדיר אותו ללא ספק בתור אחד מהרגעים הגדולים ב-90 שנות קיום. מצד שני, אף אדם שלובש אדום לא רוצה להתעורר מהחלום. אם בשישי האחרון היו כ-2,000 אוהדים באדום בבולגריה, אין ספק שגם הפעם העיר הקטנה בדרום בולגריה הולכת להיצבע באדום ביום שלישי הבא. הפועל הזו לא רוצה ולא צריכה להסתפק במחמאות על הגעה (אדירה) לגמר, אלא ללכת עד הסוף. Two more Hapoel.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו