תשעה חודשים פחות יומיים עברו מאותו ערב ספורטיבי קשה ברבע גמר היורוקאפ באולם בווילנה. הפועל תל אביב הייתה נראית בדרך הבטוחה לחצי הגמר אחרי יתרון 21 נקודות מול בשיקטאש. מחצית שנייה נוראית על גבול ההזויה שלחה את האדומים הביתה המומים ומתוסכלים ואת כלל המערכת לסחרור שנגמר בפיטוריו של מאמן הקבוצה דאז, דני פרנקו.
קופצים קדימה לאותו אולם ושוב למשחק כדורסל שכל תיאור שלילי לגביו יהיה לגיטימי ואף עדין כאשר המסקנה העיקרית היא ששחקניו של דימיטריס איטודיס עדיין לא מבינים מה המאמן היווני רוצה מהם כאשר גם הוא לא בדיוק יודע מה הוא רוצה מהקבוצה.
לא מעט טלטלות עברו על הקבוצה בארבעת החודשים האחרונים. מרכוס פוסטר כמעט שוחרר אבל בסוף נשאר, בן בנטיל עזב והותיר חלל גדול, ג'ונתן מוטלי נטש (וכבר הספיק לחזור), ג'ו רגלנד לא נרשם, ים מדר הגיע, סטפנוס דדאס פוטר אבל נשאר כעוזר ופטריק בברלי נפצע. תאמינו או לא, מדובר ברשימת שינויים חלקית בלבד כאשר אירועי מעבר האולם וחוסר השקט בין העמותה, הקהל והבעלים אפילו לא נכנסים לרשימה זו.
קבוצת ספורט צריכה שקט וזמן כדי להתחבר ולהבין את שיטת המשחק. הפועל של העונה לא מקבלת לא את הזמן ובעיקר לא את השקט הדרוש לה. אפילו אתמול (שלישי) מספר שעות לפני תחילת המשחק ועוד כתבה שעלתה ב-"ישראל היום" על רצונה של הקבוצה להתחזק בעוד שחקן בעקבות פציעתו של פטריק בברלי, כל זאת בזמן שג'ו רגלנד עדיין לא נרשם באיגוד הכדורסל למשחקי הליגה, לא בדיוק השקט שצריכה קבוצה שרק עכשיו החליפה מאמן ומוצאת את עצמה בתחילת דצמבר, איפשהו בחודש אוגוסט.
נכון, תארים לא מחולקים בחודש דצמבר ואפילו לא בחודש ינואר כאשר יש עוד זמן רב כדי לסכם ולחשב את הצלחת הפרויקט הבומבסטי של עופר ינאי. אך אם לשפוט על פי חמשת החודשים שעברו מאז יולי נראה שה"גלאקטיקוס באדום" בעיקר דוגלים בצעד אחד קדימה אבל שני צעדים אחורה. אם במשחק מול בדאלונה אפשר היה לראות איזו מחשבה או אפילו משחק קבוצתי, הגיעו ההפסדים בדרבי ובמשחק מול וולבס והחזירו את הקבוצה לקרקע, אולי קצת מתחת לקרקע.
ולמרות הסיטואציה הלא קלה, הדבר האחרון שהקבוצה צריכה כרגע הוא שינוי. אם כבר, את חודש דצמבר אולי כדאי לנצל כדי להתחבר יותר בין השחקנים לבין המאמן ולמצוא שיטה. לנסות לגרד כמה שיותר ניצחונות בזמן שמגבשים איזושהי תוכנית שתעזור להגיע מוכנים יותר לרגעים המתקדמים של העונה. נכון לחודש דצמבר, הפועל ת"א מודל 24/25 בעיקר נראית כמו מי שמחפשת את הדרך ולומדת איך ללכת בזמן שיריבותיה כבר רצות ומתחילות לברוח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו