"זו קבוצה שהיא הצגה, משהו שונה בכדורסל האירופי. אחת התופעות הכי בולטות ביורוליג", כך אומר דני פרנקו על פריז באסקט, יריבתה של מכבי תל אביב הערב, שמדהימה ומובילה את היורוליג בעונת הבכורה שלה במפעל. בעונה שעברה פרנקו, אז מאמן הפועל תל אביב, פגש פעמיים את הקבוצה הצרפתית ביורוקאפ ונוצח בידי הקבוצה, שהפסידה רק פעם אחת כל העונה. "פריז היא הקבוצה הכי סקסית באירופה", אומר מאמן האדומים לשעבר. "הצורה שבה היא משחקת בשני הצדדים של המגרש מסמנת איפה אנחנו היינו רוצים להיות בכדורסל שלנו".
האבולוציה של הקבוצה שמככבת כיום ביורוליג מדהימה. היא החלה את דרכה בבון שבגרמניה בעונת 2022/23. פרנקו: "בון היתה קבוצה שלא הצליחה בשנים ההן. בקבוצה הזו התקבצו שחקנים שאף אחד לא היה מחתים, שחקנים של 60-70 אלף דולר, אבל היה להם רעב גדול להצליח".
החבורה הזו, עם טי.ג'יי שורטס ותחת המאמן הפיני תומאס איסאלו, הצליחה בגדול. היא הדהימה את אירופה וזכתה בליגת האלופות כשהיא מנצחת בגמר את הפועל ירושלים. בעונה שעברה הועתקה ההצלחה הפנומנלית לפריז, כשהמאמן וחלק גדול מהשחקנים עברו ביחד לבירה הצרפתית. ההצלחה הגדולה שוב הגיעה והיא זכתה ביורוקאפ בצורה מוחצת, מה שהעניק לה את הכרטיס ליורוליג.
בקיץ האחרון, דווקא אחרי הבטחת הכרטיס למפעל הבכיר, המאמן איסאלו עזב לתפקיד עוזר המאמן בממפיס. פרנקו מספר שהפיני אמר לו בשיחה פרטית כי הוא חושב שהקבוצה הגיעה לקצה גבול היכולת שלה. מתברר שהוא טעה. הקסם נשאר גם ביורוליג. נכון להיום, פריז, עם אותו גרעין שחקנים ועם הכוכב הגדול, היא מובילת המפעל (מאזן 3:9, כמו פנרבחצ'ה).
"אף אחד לא חלם שזה יקרה. חשבתי שביורוליג זה לא יהיה אותו דבר, וטעיתי", מודה פרנקו. "עכשיו אני מבין עם מה היינו צריכים להתמודד בעונה שעברה. הסוד של הקבוצה הזו מיוחד מאוד. היא הביאה לכדורסל האירופי בשורה מבחינת סגנון משחק. לא היתה תופעה ייחודית כזו בכדורסל האירופי כבר שנים. זו לא קבוצה רגילה, אלא מודל לחיקוי.
"העניין הוא שחוץ משורטס אין בה כוכבים גדולים. הסיפור הוא שהחיבור שם מדהים, ורמת הביצוע כמעט מושלמת. הם מביאים גביע אחרי גביע. מי יודע - אולי זה יימשך העונה וייגמר בפיינל פור היורוליג".
כשפרנקו מדבר על הסגנון הייחודי, הוא מדבר על האינטנסיביות ההגנתית וההתקפית המדהימה של הקבוצה. "כששיחקנו מולם, הרגשנו שאנחנו משחקים נגד חבורת שחקנים שבאה לנשוך אותנו. הם משחקים ביחד בצורה נהדרת. הביטחון שלהם זה בזה הוא גבוה. הם מקבלים ומשלימים זה את זה. יש שם חיבור נדיר.
"הדבר הגדול שטיאגו ספליטר (שהחליף את איסאלו בקיץ; א"ס) עשה היה לא לשנות כלום, להמשיך באותו סגנון ועם אותם תרגילים. הוא אפילו לא שינה את מספר הסימון של התרגילים. הוא נתן להם לשחק את הכדורסל שלהם".
על החבורה מנצח טי.ג'יי שורטס, שמלבד שני התארים הקבוצתיים בשנתיים האחרונות לקח גם כל תואר אישי אפשרי. פרנקו מסביר את הסוד: "אף שהוא כבר כוכב ביורוליג, שורטס משחק עם תחושה עקבית שהוא כל הזמן צריך להוכיח. כאילו יש לו קוף על הכתף. זה קורה כי הוא בא מלמטה, מליגות קטנות, ובגלל הממדים שלו.
"הסגנון של הקבוצה מתאים לו. הוא מרגיש בה הכי בנוח. זה השחקן שהכי כיף לראות אותו. הקהל באופן טבעי מזדהה עם השחקנים הקטנים, והוא זוכה לאהדה רבה. שורטס יודע למצוא את השחקנים, כל אחד במקום שלו. לדוגמה, טייסון וורד וקולין מלקולם הם לא שחקני אחד־על־אחד, אז הוא מוצא אותם בנקודות שבהן הם יכולים לבוא לסל בתנופה. זה מראה על אינטליגנציית משחק גבוהה.
"הוא מביא איתו קסם גדול, והוא עשה קפיצת מדרגה רצינית. אנשים לא היו בטוחים שהוא יכול להתעלות לרמה הבאה - והוא מוכיח שהשמיים הם הגבול. הוא קולע נהדר את הקליעה מחצי מרחק בנפילה הצידה. כולם יודעים שהוא הולך שמאלה, אבל אף אחד לא מוצא לזה פתרון. המחמאה הכי גדולה שהוא יכול לקבל זה שהוא ממשיך לשחק כפי שהוא שיחק ביורוקאפ - וזה עובד מצוין".
