בין הכדורסלנים הפורשים, יש מי שבוחרים להישאר בתחום. לאמן, להפוך לסקאוטים או להיות סוכני שחקנים. ריצ׳רד הנדריקס, שחקן העבר של מכבי תל אביב, בחר לעבור לתקשורת. כיום הוא פרשן מכללות ברשת ESPN הענקית.
הנדריקס סיים את הקריירה בגיל 34 אחרי ששיחק ביפן. מאז, כבר שלוש שנים, הוא מתרגל לתפקיד החדש: "זה מה שמתאים לי. זו הזדמנות טובה. אני אוהב לדבר על כדורסל ולנתח משחקים", הוא מספר ל"ישראל היום" בראיון מיוחד. להנדריקס אין שאיפות לפרשן את ה-NBA, הוא אוהב בעיקר את כדורסל המכללות. את דני וולף, ששיחק העונה עם ייל והגיע לטורניר הגמר, הוא מספר שראה מעט מאוד, אבל מצהיר שהוא "שחקן טוב מאוד".
הנדריקס היה חבר באחת מהקבוצות הטובות של מכבי שלא זכו ביורוליג. בעונה הראשונה שלו, 2010/11, הקבוצה הגיעה לגמר היורוליג והפסידה לפנאתינייקוס. בעונה השנייה הפסידה הקבוצה במשחק החמישי בסדרת הפלייאוף על העלייה לפיינל פור, שוב נגד היוונים.
על המאמן שלו אז במכבי, דייוויד בלאט, הנדריקס מספר: "אחד הגדולים שאימנו אותי. מה שמרשים אצלו זה דרך החשיבה, היכולת להוביל קבוצה. הוא תמיד יצירתי. הוא מאמן של שחקנים. למדתי ממנו הרבה גם על מנטליות, איך להיות ווינר. אנחנו בקשרים טובים עד היום".
הנדריקס נזכר בקבוצה הגדולה של אז: "בעונה הראשונה הגענו לגמר ואם דורון פרקינס לא היה נפצע בפלייאוף מול קאחה לבוראל היינו זוכים בתואר. היינו קבוצה מאוד דומיננטית, לדעתי אחת הטובות שהיו למכבי. החיסרון של פרקינס בגמר נגד פנאתינייקוס היה גדול מאוד. הוא זה שהיה יכול לעצור את דימטריס דיאמנטידיס".
הנדריקס ממשיך ומספר: "גם בעונה השנייה היינו חזקים מאוד. הפסדנו בנקודה את המשחק החמישי בפלייאוף נגד פנאתינייקוס במשחק גדול עם אווירה מדהימה שסיים סדרה גדולה שבה היתרון עבר מצד לצד. ייתכן שעם החלטת שיפוט אחרת בסיום גם היינו יכולים לנצח ולעלות לפיינל פור".
הנדריקס מספר: "שאלו אותי הרבה פעמים מה המקום הכי טוב בו שיחקתי ואני עונה - ישראל. נהניתי לשחק שם מקצועית וגם אהבתי את החיים במדינה . אהבתי מאוד את האנשים, את מזג האוויר ואת האווירה בישראל. היה לי טוב שם".
במהלך הקריירה הוא שיחק כמתאזרח בנבחרת צפון מקדוניה. המאמן שלו היה אלכסנדר דזיקיץ׳. להנדריקס יש המון מחמאות והערכה גדולה למאמן הסרבי שאימן בהפועל ירושלים: "הוא מאמן גדול. זו היתה חוויה גדולה להתאמן אצלו".
הקדנציה השנייה של השחקן במכבי כבר היתה סיפור אחר. הוא הגיע לישראל שוב במרץ 2016 אחרי ששיחק במלאגה. "לפני שהגעתי ניצחתי את מכבי פעמיים בספרד", הוא מספר. "עם הגעתי נפצעתי וזה הפריע לי לגלות את יכולותיי. היה לי חוזה לעונה נוספת במכבי, אבל מכבי העדיפה לשחרר אותי. זה החלק שפחות אהבתי אבל זה כניראה חלק מהעסק".
עם זאת, הוא נשאר עם רגשות חיוביים למועדון הצהוב: "מכבי זה מקום מיוחד עבורי שתמיד יישאר בלב שלי. אהבתי לשחק בישראל ואני מקווה שמתישהו בקרוב אגיע לבקר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
