עד לאחרונה, לוטן אמסלם היה בעיקר הבן של שמעון. אך בעונה האחרונה הזאת זה השתנה. אמסלם ג׳וניור הוא מהישראלים הבולטים בליגה ומוביל את הפועל גליל עליון להצלחות בניגוד לכל הציפיות.
גליל היא קבוצה באזור מלחמה. הקבוצה כולה הועברה לקיבוץ איילת השחר, מתאמנת בכפר בלום ואת משחקיה הביתיים היא משחקת בצפת. בראיון עם "ישראל היום" אמסלם מספר על שיגרת החיים: ״המצב לא ייאמן, אנחנו הולכים לישון עם פיצוצים, קמים עם פיצוצים, הכל רועד, המטוסים כל הזמן באוויר. זו השגרה שלנו״.
ספסל נבחרת ישראל במשחק הטעון נגד אירלנד // איגוד הכדורסל
ולמרות הכל, הקבוצה עושה עבודה טובה עם 5 ניצחונות עד עכשו. זאת למרות ששיחקה עד כה רק משחק אחד בכפר בלום ומשחק אחד בביתה החדש שבצפת, ואת הזר השלישי של הקבוצה, אלפונסו אנדרסון, צירפה רק לאחרונה.
לוטן מסביר: ״למקום הזה יש אופי מיוחד. כל הקבוצה נמצאת באיילת השחר והכוח שלנו הוא שעברנו כל כך הרבה ביחד מאז תחילת המלחמה. אנחנו למעשה קבוצה מפונה ולכן כל הקבוצה ביחד כל הזמן ולכן התחברנו. ג׳יימס פלדין שהיה הזר הראשון שהגיע לכאן, הוא מזמן חלק חשוב מאתנו. אנחנו קבוצה שיוצאת לקרב, זה מה שאנחנו. אמרו עלינו שנרד ליגה ואני בכלל מאמין שנגיע לפלייאוף. יש לי אמונה בעצמי ואמונה בקבוצה. לא חשבנו לרגע להיות מועמדים לירידה. יש לנו מאמן (ברק פלג, א"ס) שמאמין בנו מאוד״.
המשפחה של אבא משדרות, הוא נולד שם.
״המשפחה הקרובה כבר לא בדרום, אבל הקשר נשאר חזק. עם פרוץ המלחמה אבא התגייס לפעילות ואני הייתי איתו. הוא נסע לדרום כדי לעזור, אחר כך הלכנו למלונות של מפונים. ניסינו למצוא דירות למפונים ועשינו כל מה שאפשר. כשאבא שלי בא לבקר את המפונים מהדרום כולם מכירים אותו כי הם יודעים שהוא אחד מהם והוא בעצמו נותן לכל אחד את היחס המיוחד שלו. התחושות קשות ואנחנו מקווים שהכל יסתיים במהרה״.
למרות משחק לא טוב אתמול (שישי) בהפסד לעירוני רמת גן, אמסלם הוא אחד הישראלים הבולטים בליגה העונה. קפיצת המדרגה של הפורוורד בן ה-22 גדולה מאוד והוא כבר לגמרי לא רק הבן שלו. הוא שחקן חמישייה קבוע, משחק 28 דקות במשחק, קולע 11 נקודות ולוקח 6.5 ריבאונדים. על הסיבות לפריחה הוא אומר: ״גיליתי פה בגליל אנשים מדהימים, שתומכים ונותנים ביטחון וכמו שאמרתי זה אזור מיוחד. הצוות המקצועי דוחף אותי לקחת על עצמי, ואני עובד קשה מאוד. במקום הזה יש אווירה של עבודה והכל סביב הכדורסל"
"היתרון והחיסרון שלי הוא שאני רוצה יותר מדי". ממשיך אמסלם: "זה עוזר מצד אחד, אבל מפריע מצד שני. אני לומד לשלוט בזה. לפני שנתיים היה מי שאמר לי לפרוש. היום אני שחקן אחר לגמרי. עשיתי דרך. אני עובד קשה בלי להקשיב לרעשי רקע ויש לי הרבה שיחות עם אבא. אני מאמין ודוחף את עצמי. המטרה היא להגיע הכי רחוק. השאיפה הגדולה זה לשחק באירופה. נבחרת? זה החלום הכי גדול״.
שמעון, אביו של לוטן, הוא סמל גדול של הפועל תל אביב ומזוהה מאוד עם הקבוצה ועם הצבע האדום. לוטן עצמו בוגר מחלקת הנוער של המועדון ואף שיחק שתי עונות בקבוצה הבוגרת. בעונה שעברה הוא החליט לעשות מעשה כשעבר לגליל כדי לקבל מעמד ודקות משחק. העונה הוא ממשיך שם לעונה שניה.
תרצה לחזור להפועל תא?
אני מאוד מחובר למועדון ולאנשים. אני לא חושב יותר מדי. אם זה יגיע, זה יגיע. כל דבר קורה בזמנו״.
להיות הבן של זו מעמסה גדולה?
״זה לא פשוט. אבא עשה קריירה ענקית. אני כל הזמן אומר לו שאני מנסה לעבור אותו. אבא לא מתערב יותר מדי. הוא בעיקר תומך. נותן לי להתפתח לבד ולא לוחץ. אם מחר הייתי בא אליו ואומר שאני פורש, הוא היה אומר לי אין בעיה תפרוש, העיקר שיהיה לי טוב. הוא תמיד הולך איתי בכל מה שאני אחליט. חשוב לי לציין לגבי ההתפתחות של הקריירה את עופר רון המאמן האישי שלי כבר 6 שנים. האיש הזה שינה אותי לגמרי״.
אתה ממשיך עם מספר 8 כמו אבא.
״המספר לא ישתנה. הוא ילך איתי לכל מקום״.
