במהלך המחצית השנייה אתמול (חמישי), כשיתרון 13 של מכבי ת"א מול פנאתינייקוס ירד מ-13 ל-3 נקודות, החל המבחן האמיתי של הצהובים כאשר תסריטי הבלהות של התקופה האחרונה חזרו. המפולות המנטליות של הזמן האחרון צפו ועלו, ולשמחתם ההבדל הוא שהפעם לא היה שחזור ומכבי עצרה את הקאמבק היווני בזמן ועוד ידעה לסיים את המשחק ב-15 הפרש.
זה היה משחק של צומת דרכים אולי לעונה כולה ביורוליג. אחרי 2 הפסדים רצופים ולפני שבוע כפול בספרד מול ריאל מדריד ובסקוניה היה ברור שהפסד לפנא פירושו מבוא לכדור שלג שלא ידוע מתי ייעצר. זה ניצחון שגרם לכך שהגשם לא יהפוך למבול. הסתיים המשבר, לפחות בינתיים.
מכבי הגיעה עם שלושה הפסדים מארבעת המשחקים האחרונים ביורוליג ואל זה הצטרפו שני הפסדי ליגה (דרבי וקריית אתא) במסעה האחרון לישראל. התקופה הגרועה ביותר שלה העונה וערפל גדול ריחף מעל העונה של מכבי, שידעה להגיב.
מכבי ידעה לעצור את ההידרדרות. זה קרה לא לפני שהתקשתה 35 דקות מול קבוצה קצרה ומוגבלת. היריבה היוונית חסרה ארבעה שחקנים ואיבדה במהלך המשחק את קנדריק נאן. יותר מכל זה היא שיחקה ללא רכז - קוסטאס סלוקאס ולוקה וילדוזה הפצועים, שנשארו ביוון. את המשחק ניהל 35 דקות ג׳ריאן גראנט שהוא לא רכז והוא קרס תחת העומס. כדורסל אי אפשר לשחק בלי רכז ומכבי ניצלה את היטב.
מכבי לא התחשבה בבעיות של פנא. הזדמנויות צריך לדעת לנצל ומכבי הייתה שם. יתרון העומק של מכבי בלט ובעוד היריבה שיחקה ללא מנהל משחק אמיתי, למכבי היו שניים כאלה ועוד בכושר טוב. הצמד לורנזו בראון ו-וויד בולדווין כשהם מספקים יחד 15 אסיסטים, הכמות שכל שחקני האורחת סיפקו יחד.
חשוב מכל - מכבי שיחקה בתחושת דחיפות. ראו עליה שהיא מודעת למצב. בניגוד למשחקים קודמים היא הגיעה מוכנה מנטלית. ראו עליה שהיא יודעת שאסור לה להפסיד. עם זאת אין סרט ולא משנה מי היריבה ממול שייקחו עליך 20 ריבאונדים בהתקפה. זה מה שקרה אתמול למכבי, קבוצה אחרת בהרכב אחר הייתה עושה מזה משחק אחר לגמרי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו