"גאון כדורסל ובנאדם נדיר": פרידה עצובה מליאור ליובין

אבל כבד פקד אתמול את עולם הכדורסל הישראלי עם היוודע הבשורה הכואבת על לכתו של המאמן ושחקן העבר ליאור ליובין בגיל 46 בשל מחלה קשה איתה התמודדות בחודשים האחרונים. ליובין נחשב לאורך השנים לאחד המאמנים המוערכים והאהובים בענף, וכאדם שהיה לקונצנזוס בזכות אופיו והתנהלותו על המגרש ומחוצה לו.

דיברנו עם שחקנים ואנשי מקצוע שהיו צמודים לליובין בשנים האחרונות וקיבלנו תמונה של איש כדורסל מבריק שהנהיג ולימד את שחקניו את רזי הענף, ולא פחות מכך ידע לגעת בהם ולהפוך אותם לאנשים טובים יותר.

"הבשורות על ליאור שוברות לי את הלב", אומר פרנק בארטלי ששיחק תחתיו בעירוני נס ציונה בעונת 2021/22. "שיחקתי בשביל הרבה מאמנים בקריירה, וליאור הוא אחד המאמנים הכי טובים שהיו לי. אהבתי אותו מאוד. יותר מהכל היה אכפת לו ממני כבן אדם. הוא אחד המאמנים הבודדים שדאגו לי גם מחוץ למגרש. הבריאות הנפשית הייתה מאוד חשובה לו אצל ספורטאים והוא דאג להביא לנו פסיכולוג שידבר איתנו. הערכתי את זה, ומערכת היחסים שלנו הייתה קרובה. הרבה מעבר לכדורסל. היו לנו הרבה שיחות לאורך השנה, הוא תמיד דאג ששחקניו ירגישו בנוח וזה היה חשוב לו. כשהייתי בתקופות פחות טובות הוא כבר ידע לבד לזהות את זה והיה ניגש אליי בסוף האימון ולוקח אותי לשיחה על החיים. הוא גרם לי להרגיש בנוח".

אישיותו של ליובין ויחסו לשחקניו עזרה להרבה שחקנים צעירים לפרוח תחת הדרכתו. "כולם אהבו אותו בגלל האישיות", נזכר בארטלי בערגה. "הוא היה כמו דמות אב עבורי ובשביל הרבה מהזרים. הוא לא צעק הרבה ולמרות זאת ידע לגרום לשחקנים ללכת אחריו. האישיות שלו הייתה מיוחדת. ידעתי שהוא היה שחקן נהדר בתקופתו וזה עזר לי להסתכל עליו וללמוד ממנו כי ראו שהוא מביא איתו ניסיון וידע נרחב. לעד אזכור את האופי שלו, הוא גרם לי להסתכל על הכדורסל אחרת. לא הכרתי הרבה אנשים מיוחדים כמוהו".

עבור גיא קפלן, מאמנה של הפועל גלבוע גליל כיום ועוזרו לשעבר של ליובין בקבוצה הצפונית ובהפועל באר שבע בעונה שעברה, היה ליובין דמות מפתח בקריירה ולמנטור. "מאוד קשה לי לדבר על ליאור בלשון עבר, היינו מאוד קרובים. עבדנו שלוש עונות ביחד והוא היה מנטור חשוב עבורי בתחילת הקריירה. מדובר באדם צנוע, מבריק, תמיד עוזר ומסייע מניסיונו. היו לנו המון שיחות על כדורסל ועל החיים, איך מתנהלים בענף הזה ואת הפרופורציות שצריך לקחת. בארבע העונות האחרונות חווינו הרבה דברים ביחד. ליאור היה חבר אמיתי, מאוד קרוב. הוא תמיד היה שם לעזור. היה לו חוש כזה שהוא תמיד ידע מתי לייעץ ולעזור, תמיד שהייתי צריך אותו הוא ידע להתקשר ולהקדים אותי. היה לי העונג להיות שם בשבילו ולעבוד איתו. הדרך שלו הייתה שונה, הוא לא היה מתלהם או צועק, תמיד רגוע ומכבד. אנחנו חיים בעולם מאוד חשוף והוא תמיד ידע לשמור על מרכז ואיזון. היה לו מוח כדורסל מבריק. היה מרשים לראות את השקט הנפשי ואת הצניעות".

"אני זוכר עד היום את המפגש הראשון שלנו כאילו זה היה אתמול. כשהוא התמנה למאמן בגלבוע גליל הוא לא רצה אותי בהתחלה כעוזר מאמן. נפגשנו בבית שלו בתל אביב והייתה פגישה שלא אשכח. אמרתי לו אז שאני אהיה האיש שלו ומשם הכל התחיל, לא הכרנו לפני ומאז זה הפך להיות קשר קרוב ואמיתי. הוא דיבר אליי כמו אל אח, ומעולם לא נתן תחושה של מעמדות. הוא היה אחד המנטורים הכי משמעותיים בקריירה שלי, ליאור היה קלאס אחר, שונה. כמאמן יש לי המון הרגלי עבודה שלמדתי בזכותו".

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

העונה שעברה בהפועל באר שבע הייתה למעשה העונה האחרונה המלאה של ליובין על הקווים, ובמהלכה התגלתה אצלו המחלה הקשה. הפורוורד תומר פורת ששיחק אצלו בשנה שעברה מספר על הקשר המיוחד ביניהם. "ליאור הוא הראשון שהאמין בי ונתן לי את ההזדמנות לשחק בליגת העל. גאון כדורסל ואחד המאמנים הטובים ביותר ששיחקתי עבורם. למדתי ממנו המון. אדם עם רגישות וקלאס, כזה שנעים להיות לידו. באמצע העונה שעברה הוא שיתף אותנו שהוא מתמודד עם מחלה וזה נתן לנו פרופורציות, הוא הכניס בנו מוטיבציה ועזר לנו להבין שיש לנו זכות לשחק כדורסל".