הסיבוב הראשון של היורוליג יסתיים עם משחקי היום ומחר, כשהערב (חמישי) תפגוש מכבי תל אביב את ז'לגיריס קובנה. גם אם הצהובים יפסידו ליריבה הליטאית, הם יסגרו את את הסיבוב עם מאזן חיובי, למרות שלמעט משחק אחד, מכבי אירחה את כל משחקיה בבלגרד.
סיכום מחצית הרך לפיינל פור מגלה מספר דברים: דו קוטביות סטטיסטית בין ההגנה להתקפה שלש מכבי, נסיגה ביכולת ובדומיננטיות של הצמד המוביל, אבל גם שהקבוצה עשתה יותר מהמצופה ממנה בתנאים הנוכחיים נטולי הבית. עם זאת, מבט לחצי השני מביא איתו לא מעט סיבות לדאגה.
מכבי שיחקה בסיבוב הראשון משחק אחד בלבד בבית לפני שנאלצה להעתיק את פעילותה לסירת סרביה. השחקנים הישראלים נאלצו להתנתק מהארץ לתקופה ארוכה עם מטען של דאגות וחששות מובנים הכרוכים בזה. ועדיין, הם עשו את העבודה, והקבוצה תסגור סיבוב טוב, עם מקום קרוב לצמרת ושביעות רצון גדולה. אל תתרגשו מכך שמכבי נמצאת במקום העשירי כרגע, מאזנה זהה לקבוצה שבמקום הרביעי.
מכבי מנצחת בעיקר בזכות ההתקפה שלה, שהיא מהטובות ביורוליג. לעומת זאת, משחק ההגנה של הצהובים חלש. הם הקבוצה שסופגת הכי הרבה ביורוליג - 87.2 נקודות בממוצע למשחק. נכון שהמשחקים של מכבי בקצב מהיר וזה גורם לריבוי פוזשנים, אבל עדיין המספרים גבוהים מדי ולא יחזיקו לאורך זמן. משימת מכבי לסיבוב השני: לקזז לפחות 5 נקודות בממוצעי הספיגה.
לפני הכל זה מפתיע שמצטיין הסיבוב הוא לא אחד משני שחקניה המובילים של מכבי, לורנזו בראון או ווייד בולדווין. צמד הגארדים הטוב ביורוליג בעונה שעברה לא מספק את הסחורה באופן עקבי ועל כך נדון בהמשך. ניבו הוא דוגמה להתמדה והשקעה. להופעה של רצון ונחישות על הפרקט ולהתקדמות עקב בצד אגודל, למרות המגבלות הטכניות שיש לו.
אם היה ציון רק למחצית הראשונות ניבו היה בין מצטייני היורוליג. השחקן פותח משחקים נהדר, אבל בחלק השני של המשחק בדרך כלל יש ירידה גם בגלל מדיניות החילופים של המאמן עודד קטש. הסנטר נותן עונה שניה שכולה יעילות. הוא קולע 10.4 נקודות ב-62 אחוז ל-2 וממוקם רביעי במפעל בריבאונדים עם 6.6 למשחק. מדד היעילות שלו גבוה - 15.7. והכי חשוב: הוא במגמת התקדמות מתמדת העונה.
שני שחקני הבסיס של מכבי בעונה מלאת עליות וירידות ולא מעט בעיות. אצל לורנזו בראון המספרים ההתקפיים טובים: הוא קולע 14.8 נקודות למשחק והוא המוסר השני במפעל עם 6.8 אסיסטים. הבעיות שלו הן 3.4 איבודים במשחק ובהגנה הוא כמעט לא קיים. מתחילת העונה הוא לא מספיק יציב.
אצל ווייד בולדווין העונה התחילה הפוך עם פציעת גב שהשביתה אותו מיד בהתחלה. בהמשך הוא נעדר ממשחק נוסף ומול ברצלונה הורחק. בשורה התחתונה הוא מתקשה להיכנס לקצב ועכשיו הוא שוב פצוע. בולדווין הוא טיפוס אמוציונלי וסוער וחוסר העקביות מכניס אותו ללחץ ולתגובות יתר.
הוא סופג עבירה טכנית כמעט בכל משחק ורמת הריכוז שלו לא מספקת. הראיה: 3.8 איבודים למשחק - הגבוה ביורוליג. שימו לב שהצמד מאבד ביחד 7 כדורים חמשחק.
לא מעט ספקות היו בקשר ליכולת ההשתלבות של תמיר בלאט במכבי. אין דין אלבא ברלין ורמת הלחץ הלא קיימת שם כדין מכבי תל אביב. גם לא היה ברור איך יתפוס את מקומו בתפר בין שני גארדים כל כך דומיננטיים כמו בראון ובולדווין.
בלאט הפתיע לטובה בהשתלבות חלקה ומהירה ובהשפעה גדולה על המשחק של מכבי. הדבר הבולט ביותר הוא הביטחון העצמי הגדול שלו. הוא מקבל כמעט 21 דקות במשחק, קולע 7.7 נקודות, אחוזי השלשות שלו עומדים על 42.6 והוא מוסר 4.9 אסיסטים.
החלק השני אמור להיות קשה יותר מכמה בחינות. מקצועית, קשה להחזיק ברמת תוצאות טובה עם הגנה כזו. בסיבוב השני המשחקים יהיו עוד יותר פיזיים וקשוחים ולכן מכבי תתקשה לנצח משחקים בהתקפה. למכבי צפויים בסיבוב השני 9 משחקי חוץ. ייתכן גם שאת מחיר הריחוק מהבית, שעליו ידעה להתגבר בחלק הראשון, היא תתחיל לשלם כעת.
מעל הכל מכבי צריכה להיות מודאגת מהמצב הפנימי שלה. קיצוץ השכר בעקבות המלחמה הביא לתסיסה גדולה ולכך שהזרים לא הגיעו לשני משחקי ליגה בישראל. הפרדה בקבוצה עלולה לגרום נזקים מקצועיים (פחות אימונים משותפים) וחברתיים.
הסיפור הזה הוא אור אדום למועדון הצהוב ויכול להיות קו פרשת המים בעונה הזו. שאלת השאלות: האם העונה של מכבי תקבל עכשו תפנית שלילית בלי קשר למה שקורה על הפרקט? נחכה ונראה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו