"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"הפועל תל אביב עוזרת לנו להרים את הראש מעל המים"

המסע המרגש של 160 האוהדים לבלגרד - כולם נפגעו בצורה כלשהי במלחמה - הותיר חותם שלא יימחה על המשתתפים • נעמה בכר שנסעה עם אביה וילדיה, מספרת ל"ישראל היום": "נוצרה אווירה של מטוס אדום, הילדים התרגשו"

,עודכן
0השמעה

רצים למענם: המחווה המיוחדת של הצעירים למען החטופים // צילום: מאור נחמני

160 אוהדים לקחה איתה השבוע הפועל תל אביב בטיסה פרטית לבלגרד למשחק מול ונציה ביורוקאפ. כל הנוסעים נפגעו בצורה כלשהי במלחמה – מפונים, משפחות שכולות, קרובי משפחה של חטופים. לכולם ניסו אנשי הקבוצה לגרום לקצת ניתוק מהמציאות קשה עמה הם חיים מאז ה-7 באוקטובר.

בין הנוסעים היתה גם משפחת בכר. הסב עודד (70), האמא נעמה (40) והילדים גל (10) ועמיר (8). המשפחה מתגוררת בקיבוץ ניר יצחק שבעוטף עזה והם נמצאים באילת מאז אותה שבת. גם בנסיעה שארגנה הקבוצה לפריז בחודש שעבר הם השתתפו.

בריאן אנגולה עם הילדים. כולם התרגשו,צילום: פרטי

"זה היה מאוד מיוחד", מספרת ל"ישראל היום" נעמה. "הפועל אירגנו מטוס במיוחד לדבר הזה. נוצרה אווירה של מטוס אדום, מי שהיו על הטיסה זה רק האוהדים. בדרך חזרה גם השחקנים הצטרפו לטיסה וגם הבעלים עופר ינאי ואבי זיידנברג. בסרביה האנשים היו ממש נחמדים, לא היתה הרגשה של עוינות באוויר, לא היתה תחושה שצריך להישמר ולהיזהר. ממש הרגשה מדהימה".

הצלחתם קצת להתנתק ולשכוח לרגע מהמציאות הקשה?

"הילדים חד וחלק. ואנחנו מן הסתם גם בזכותם. אבל זו סיטואציה מאוד קשה. זה כן מרגש מאוד, אבל זו לא התנתקות מוחלטת. בשביל הילדים זה מדהים. עופר ינאי אמר שאם הוא היה שומע על קבוצה אחרת שעושה מטוס אוהדים, הוא לא היה מאמין שזה אמיתי. רציתי להגיד לו שבאווירה שהוא יצר, החיבור שנוצר בין הרוח שלו לרוח של הקבוצה והאוהדים – ממש כן ברור מאליו שדבר כזה יקרה. אנחנו נורא מחובקים, הם באמת כל הזמן מחבקים אותנו. גם עמותת האוהדים, גם הוא ספציפית, גם השחקנים. כל הזמן אתה רואה שלכולם פשוט אכפת. חיבור שהוא מאוד נוכח".

הקשר של משפחת בכר עם הפועל ת"א נמשך כבר שנים. הבן גל משחק בקבוצת הילדים של הפועל אשכול שאותה מאמן עומר בילנסקי, עד לא מזמן גם עוזר מאמן בקבוצה הבוגרת של הפועל ת"א. בילנסקי גם מארגן באזור קייטנות כדורסל בקיץ, ומביא אליהן שחקני מהקבוצה באדום שמדברים עם הילדים ומשחקים איתם. לא מזמן הקבוצה יצרה איתו קשר וביקשה ממנו להביא אוהדים וילדים מהעוטף כדי שייסעו במשלחת.

So much more than a Basketball team. Proud of my guys, proud of our community. ⁦⁦@HapoelTLVBC⁩ ⁦@EuroCup⁩ גאוות יחידהpic.twitter.com/RT8I2uHCYf

— Danny Franco (@FrancoachD)December 20, 2023

רגע השיא של המסע עבור הילדים היה המפגש האישי והישיר עם שחקני הפועל. "זה הדבר הכי מרגש שיש מבחינתם שיכול לקרות", מספרת נעמה. "גם השחקנים מאוד רתומים לסיטואציה, הישראלים ממש, ועם הזרים זה מצחיק... הם מאוד מאוד נחמדים ומשחקים איתם ויושבים איתם באוטובוס, מזמינים אותם וכאלה... מצד שני, במהלך הנסיעה יצא לי לשבת עם אחד השחקנים הזרים ופתאום הוא התחיל לשאול אותי שאלות והיה בשוק מהסיפור, הוא לא חיבר בין מה שהוא אולי יודע לבין זה שזה ממש נמצא לידו. אבל כן, השחקנים היו מאוד מחוברים לאוהדים שהגיעו. קייל אלכסנדר ממש בכה כשחיבק את אבא של יובל גבאי".

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

"אין לי הרבה מילים כדי להודות על הדבר הזה", היא מסיימת בהתרגשות. "בתקופה שכל המבנה הקהילתי שלנו נסדק, המקום הפסיק להיות השייכות, רק האנשים עצמם הפכו להיות שייכות – אז כשהקבוצה באה ועושה דבר כזה היא בעצם מחברת אותנו לעוד קהילה. החיבורים הקהילתיים האלה זה מה שעוזר לנו להרים את הראש מעל המים. על אף שלא הכרנו את האנשים האחרים בטיסה, כולנו היינו באותה הסירה, יכולנו להתחיל לדבר באותה השפה. זה ממש לא מובן מאליו. בכל מרחב שאני מגיעה אליו אז תמיד צריך בהתחלה להסביר ולתווך, פה זה ממש לא היתה ההרגשה. פה יצרו קהילה וזה מדהים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר