האירוע הטרגי ביום שישי האחרון, שבו שלושה חטופים נורו בשוגג על ידי חיילי צה"ל, שבר את הלב של כולנו. במיוחד דיבר לכולם סיפורו של יותם חיים ז"ל, "הג'ינג'י", שהצליח לשרוד למעלה מחודשיים בשבי חמאס, ואז - כשכבר ראה את עצמו חוזר לישראל - סיים את חייו בצורה הכי כואבת שאפשר.
יותם בן ה־28 היה בעל נפש של אמן. הוא היה מתופף בלהקת רוק כבד בשם Persephore שאמורה היתה להופיע בתל אביב ב־7 באוקטובר. במהלך מתקפת הטרור באותו בוקר הוא כתב בקבוצת הווטסאפ המשפחתית: "כו*** לא נגיע להופעה שלנו בתל אביב בגלל החמאסניקים".
במקביל לאהבתו למוזיקה, יותם עשה דברים רבים. הוא עבד קצת בחקלאות עם אביב רביב וגם במסעדה בשדרות, אבל יותר מכל אהב כדורסל ושיחק בהפועל אשכול בליגה ב'.
"אנחנו קבוצת חברים כבר הרבה שנים ביחד", מספר עודד מוזס, חברו של יותם לקבוצה. "יותם היה מתמודד נפש, והשייכות לקבוצה חיזקה אותו מאוד. הוא ג'ינג'י קטן, אבל לא היה מוכן להיות פראייר של אף אחד ששיחק מולו. הוא שמר על הגארדים' ולא נתן לאף אחד לעבור אותו ולקלוע עליו. כל סל, אסיסט וריבאונד הוא חגג, וכשהיריבה היתה מצליחה הוא היה מתבאס. הוא היה מאוד טוטאלי".
יש משחק אחד שאתה זוכר ממנו במיוחד?
"כן, בטח. שיחקנו מול עומר, ויותם קלע שלוש שלשות. הוא הרגיש כאילו סטף קרי הגיע לעיר. הוא היה בעננים, אני לא אשכח את זה".
אבות ובנים
אביו של יותם, רביב, הקים את הקבוצה, שבהתחלה נקראה הפועל גבולות, ולמעשה היה זה שעמד מאחורי פעילותה. בשנים האחרונות הוא גם אימן אותה. בהתחלה יותם היה מגיע כילד לצפות במשחקים, ובהמשך הצטרף לקבוצה. הוא היה הצעיר שבחבורה והילד שכולם אהבו, בזמן שרוב חבריו לקבוצה מתקרבים לגיל 50. בהפועל אשכול היתה מסורת של אבות ובנים שמשחקים יחדיו, ויותם ורביב היו דוגמה בולטת לכך.
"רובנו קרובים יותר לרביב בגיל. יותם היה הראשון מבין הילדים ששיחקו עם האבות והוא היה סוג של ילד שלנו", אומר עודד, והעצב נשמע בקולו. הוריו של עודד, גדי ומרגלית, נחטפו גם הם לעזה. אמו שוחררה בפעימה הראשונה, אביו עדיין בשבי. "מצד אחד לחזק אותו על המגרש ומחוצה לו, ומצד שני לדרוש ממנו להיות בסטנדרטים של הקבוצה – חברות ורצינות. התייחסתי אליו בסטנדרטים שאני מתייחס לילד שלי".
רק ביום חמישי שעבר ארגן איגוד הכדורסל משחק ראווה בין נבחרת הוותיקים של ישראל בהשתתפות כוכבי עבר גדולים כמו עדי גורדון, דורון שפר, אפיק ניסים, יותם הלפרין, פפי תורג'מן, ליאור אליהו ואחרים, מול נבחרת עוטף עזה שהורכבה משחקני חבל אשכול, חבל אשקלון ושער הנגב.
במהלך האירוע ריגש רביב את הנוכחים כשאמר: "אחת התרופות הכי טובות שיש זה כדורסל. יותם בא איתנו לכדורסל מגיל צעיר והתרגש מכל משחק. אנחנו מחבקים את הבן שלנו. תמיד ישבנו פה בהיכל למעלה והוא שאל אותי מתי נשב בשורה הראשונה. היום אני יושב בשורה הראשונה, אבל בלעדיו". קצת יותר מ־24 שעות לאחר האירוע הותר לפרסום כי יותם נהרג בעזה.
"לא האמנתי למה ששמעתי", מספר אחד ממארגני האירוע, "זה היה קשה מנשוא. ההורים של יותם אנשים כל כך מעוררי השראה, ואתה יכול להתחבר ליותם רק מלהביט בתמונה שלו. אני מקווה שהם יצליחו להתאושש מהאובדן, ושכולנו נצליח להתאושש".
מאז פרוץ המלחמה הפועל אשכול הפסיקה את פעילותה, אך השחקנים רוצים להחזיר אותה כשהמצב יאפשר. "נחזור ונתאחד מחדש", מבטיח עודד. "לזכרם של יותם ושל ליאור בן יעקב, אחד משלושת האוהדים המושבעים שלנו, שנרצח ב־7 באוקטובר. הקבוצה בוודאות תקום על הרגליים ותשוב לפעילות. אנחנו חברים של החיים. כולנו פייטרים".
