המלחמה היא לא תירוץ: מכבי תל אביב לא יכולה להיראות ככה

הנהלת הצהובים עושה הכל כדי להקל על השחקנים בימים אלו והם צריכים מנגד להשקיע יותר • ההבנה כי בלי ווייד בולדווין החבורה של קטש בינונית מינוס • האכזבה מג'יימס ווב עד כה • וגם: למה טוב שהצוות ביד אליהו ירד מפיטר קורנלי? • יעקב מאיר עם המסקנות העיקריות מהתבוסה הקשה במונאקו

ניבו מול בראון. שחקני מכבי לא יכולים לוותר מראש , EPA
ניבו מול בראון. שחקני מכבי לא יכולים לוותר מראש. צילום: EPA

1. בואו נגיד את האמת: מכבי תל אביב בלי ווייד בולדווין היא קבוצה בינונית מינוס ששייכת לחלק התחתון של הטבלה ביורוליג. בקו הקדמי אין למכבי שום שובר שוויון. ג'וש ניבו שחקן טוב (תמיר בלאט עושה אותו אפילו יותר טוב), חסיאל ריברו פחות רע ממה שאמרו וגם רומן סורקין יכול לתרום לא מעט. אבל אין למכבי שחקן בעמדות 4-5 שמשתייך לטופ האירופי ויכול לשנות משחקים.

בעמדות הפורוורדים יש רק את בונזי קולסון שעושה השנה עוד קפיצת מדרגה, אבל גם הוא לא שחקן מטרה שיכול לקחת את המשחק עליו. המשמעות היא: נשאר רק לורנזו בראון שנראה רע מאוד בשלושת המשחקים האחרונים. התוצאה: הפסד ב-28 הפרש לאחר הנחה.

דיברתולומיאו, אתמול במונאקו, צילום: EPA

2. בטח חלק מהקוראים חושבים עכשיו "מה קרה לו זה. החיסרון של ווייד בולדווין הוא הבעיה המרכזית בתקופה כזו?". אני חושב שכן. ברור שלמצב יש השפעה. מכבי תל אביב נדה ממקום למקום באירופה ולמעשה אין לה בית, לא רק משחקי בית, אלא גם מקום בטוח ושקט לחזור אליו לפני האימונים ולאחריהם, לפני המשחקים ולאחריהם. אבל גם המלחמה והשלכותיה לא יכולות להוות תירוץ ליכולת כזו. מכבי לא יכולה להיראות ככה.

הנהלת המועדון עושה את המקסימום כדי שהשחקנים יוכלו להתרכז בכדורסל – מינימום נסיעות, תנאים טובים והגעה למקום המשחק כמה ימים לפני כדי שאפשר יהיה להתרגל ולהסתגל. אז נכון שהסיטואציה לא אידיאלית, ובהחלט אפשרי שתהיה השפעה על הכושר האישי של חלק מהשחקנים, אבל שום דבר לא מצדיק יכולת כמו בתבוסה למונאקו.

מונאקו שלטה לחלוטין במשחק, היא היתה הרבה יותר פיזית, הגיעה ראשונה לריבאונדים ופשוט רצתה יותר לנצח. מהרגע הראשון צרם שמכבי שיחקה ללא תחושת דחיפות. הצוות המקצועי והשחקנים לא הביאו את האנרגיות הדרושות. זה משהו שצריך להשתנות כבר מהמשחק הקרוב.

ווייד בולדווין. קשה בלעדיו, צילום: אלן שיבר

3. אחד הדברים המדוברים ביותר בעונה שעברה היה ההבדל בין משחקי הבית של הצהובים למשחקי החוץ. מכבי ת"א כמעט לא הפסידה בהיכל מנורה ואילו בחוץ התקשתה לנצח אפילו את הקבוצות החלשות ביורוליג. עבורי זה היה סימן לכך שהקבוצה נשענת – יותר מדי – על האנרגיות מהקהל, על ההתלהבות ותחושת הביתיות, ופחות על כדורסל נטו. ההיסטוריה מראה שאצל קבוצות טובות באמת ההבדל במאזן בין בית לחוץ הוא לא כזה גדול.

בעקבות המצב מכבי לא תשחק בתקופה הקרובה בהיכל מנורה, ולכן היא תצטרך לנצח משחקים ללא עזרת הקהל. היא תצטרך למצוא את האנרגיות הפנימיות כדי להיות קשוחה יותר מהיריבה, לרצות יותר ולהתמודד מול קהל יריב. עם אחוזי הצלחה נמוכים בחוץ כמו בעונה שעברה מכבי תתקשה לשרוד את התקופה הקרובה.

הצהובים קיבלו בשבועות הראשונים למלחמה לו"ז נוח יחסית – ולנסיה אומנם מוציאה את המקסימום, אבל היא קבוצה מוגבלת, שמכבי לא השכילה לנצח. את המשבר של פנאתינייקוס עודד קטש ושחקניו ניצלו עד תום, וגם מונאקו שפתחה בצורה מגומגמת את העונה שעברה היתה יריבה שאפשר להתמודד מולה, אבל לא ביכולת שראינו אתמול.

מילאנו שמחכה בשבוע הבא נראית כמו בעונות האחרונות – שמות גדולים והצהרות מפוצצות מחוץ למגרש, לצד פריכות ולוזריות על המגרש. עם ריכוז התקפי והגנתי, רצון ותוכנית משחק שתבליט את החולשות של האיטלקים, מכבי בהחלט יכולה לפצות בעוד כמה ימים על ההפסד הכואב במונאקו. תשאלו את אלבה ברלין.

אוקובו משייט מול בלאט ומנקו, צילום: EPA

4. בתחילת העונה אמרתי בפודקאסט "חיובים" שג'יימס ווב יכול להיות ההפתעה הנעימה של מכבי ת"א. על הנייר מדובר בשחקן קלאסי עבור עודד קטש – פורוורד נייד שיכול לעשות הרבה דברים ולהשלים טוב את משחק הפיק-אנד-רול האהוב על המאמן. בתקופת ההכנה ראינו ניצוצות ו-ווב קיבל דקות משמעותיות בחלק מהמשחקים, אבל בגביע ווינר קטש השאיר אותו בחוץ ברוב המשחקים והשמועות על חוסר שביעות רצון הסתובבו. חשבתי שאולי ביורוליג הוא יבוא יותר לידי ביטוי, אבל גם זה לא קרה.

גם במשחק המצוין של מכבי ת"א מול פרטיזן בלגרד ווב בלט בחולשתו. הוא היחיד מבין כל השחקנים ששיחקו יותר מ-10 דקות באותו ערב שסיים עם מינוס בטור המדד, וזה במשחק שבו מכבי מנצחת 88:121 במדד. גם אחרי אותו משחק ווב לא בולט וממוצעיו עד עכשיו מדאיגים – 4 נקודות, 2.5 ריבאונדים, אחוזי קליעה נמוכים מכל הטווחים בפחות מ-13 דקות. אפשר בהחלט לתת עוד זמן התאקלמות, אבל עד עכשיו ווב הוא השחקן המאכזב מבין שחקני הרכש שהגיעו בקיץ, ואחת הסיבות לקשיים הקבוצתיים בפתיחת העונה.

ג'יימס. בלתי ניתן לעצירה, צילום: EPA

5. גם בקיץ לא הבנתי למה מכבי ת"א כל כך מתלהבת מפיטר קורנלי ומוכנה להשקיע בו סכומי כסף גבוהים באופן יחסי. נכון שבעונה שעברה הוא הצטיין במדי ריאל מדריד עם 18 נקודות, כולל 4 מ-5 ל-3 במשחק מול הצהובים, אבל זה היה אחד מששת משחקי היורוליג היחידים בכל 2022/23 בהם קלע בדו ספרתי.

את העונה הסדירה הוא סיים עם 5.8 נקודות בממוצע במדי הבלאנקוס, ובפלייאוף שותף חמש דקות בלבד בכל חמשת המשחקים ולא קלע נקודה. גם העונה הוא לא מרשים יתר על המידה (4.2 נקודות בחמשת המשחקים הראשונים בממוצע), וסביר להניח שאם לא היה צרפתי מונאקו כלל לא היתה טורחת להביא אותו. אתמול מול האין הגנה של מכבי הוא לא קלע בכלל.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר