יהוא אורלנד, שחקן העבר ומאמן עירוני רעננה מהליגה הלאומית, נפרד אמש (שני) מחברו הקרוב, סגן אלוף אלי גינסברג זכרונו לברכה, לשעבר קצין לוחם בשייטת 13 שפיקד עד לפני שבועיים על בית הספר ללוט"ר ונהרג בהיתקלות עם מחבלים כשקפץ ללחימה בעוטף עזה.
״אלי, אח, רמבו, גינסברג, אחי, הרקולס, חבר - אלה רק חלק מהשמות שהייתי מכנה אותך בתחילתה ובסופה של כל התכתבות או שיחה , בין אם פנים אל פנים, ובין אם בטלפון. החברות בינינו הייתה אמיתית, נטולת אגו, וללא תנאים. היא אמנם לא היתה על בסיס יום יומי, אבל היא היתה שם בגדול, לכל אורך השנים. חברות שנמשכה 42 שנים ועשרה ימים. נולדתי שבועיים לפנייך אבל מהרגע שנולדת אנחנו ביחד, כל הילדות המשותפת בקיבוץ משגב-עם. כשהתבגרנו כל אחד מאיתנו בחר להצטיין בתחומו - אני בכדורסל , ואתה במשהו הרבה יותר חשוב. יש שקוראים לזה קריירה צבאית, אבל אתה תמיד אמרת לי: ״אחי, אני פה בשביל המדינה.
דאגנו לא להפסיד אירועים משמעותיים בחייו של האחר. החתונות של שנינו , האבל שלך במות אבא שלך. מפגשים משפחתיים שהילדים נולדו, מצבים בריאותיים אחד של השני וכו'. בקיץ האחרון ביקשתי ממך לבוא להרצות בפני נבחרת הקדטים בכדורסל של ישראל אותה אימנתי. שאלתי אותך לגביי תשלום. התשובה שלך הייתה - זה בשביל המדינה ובשבילך. אין תשלום. לאחר שסיימת את ההרצאה - סיפרתי לך משהו מול כל השחקנים והצוות.
משהו ששמרתי בלב לאורך הרבה שנים. סיפרתי שמהרגע שנפצעת כמפקד צוות, ולאחר השהייה לידך באשפוז, היית לי התשובה לשאלה למה ואיך מתמודדים עם קושי בקריירה. כי הרי מישהו שנורה, לא אמור לחזור להיות לוחם. אבל אתה, לא רק שחזרת, גם לא הייתה מבחינתך שום אופציה אחרת. תודה שהיית כזה חבר! ולך מלכי ולכם ילדים אני מבטיח לא לשכוח אף סיפור, ואף חוויה שהיתה לי איתו. ולספר לכם בכל מפגש איזה בעל מדהים היה לך, ואיזה אבא אלוף היה לכם. חיה, רוני ודר מחבק אתכם הלב תמיד יאהב, גם אם הוא שבור עכשיו בשפה שלך. אני מצדיע לך״.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו