1. כשנציג ארגון האוהדים של מכבי תל אביב אמר לפני המשחק אמש (חמישי) ברמקולים של ההיכל משהו כמו בואו נדחוף את הקבוצה לניצחון כמו שעשינו בעונה שעברה, קצת גיחכתי בליבי. עם כל הכבוד לאוהדים, מי שבעיקר היו אחראים על הניצחונות הם לורנזו בראון ו-ווייד בולדווין. לחלק מהאוהדים יש נטיה לחשוב שהם הסיפור, ולא השחקנים. ואז התחיל המשחק, והציניות שלי נעלמה.
על הנייר, פרטיזן בלגרד היא בדיוק הקבוצה שאתה לא רוצה לפגוש כשיש לך חסרונות בולטים. היא חכמה ומאומנת, שמרה על המשכיות מסוימת בסגל, ובעיקר יש לה מאמן שמנצל כל נקודת תורפה אצל היריבה. זו בדיוק הסיבה שלפני המשחק הייתי בטוח שפרטיזן תנצח, ולחברים אמרתי שלא אתפלא אם זה אפילו ייגמר בדו ספרתי קטן.
החיסרון של בולדווין הוא כנראה הדבר האחרון שעודד קטש רצה. הסקורר המוביל, מי שלוקח את הכדור כשההתקפה העומדת נתקעת, מזיז את כולם ועושה נקודות. אבל מה לעשות שהמציאות היא לא תוכנית כבקשתך, ו"הגרוע מכל" קרה.
אבל אז ההיכל נכנס לפעולה, האוהדים דחפו, ופתאום לורנזו בראון מעלה עוד יותר את הרמה, ג'ון דיברתולומיאו וג'ייק כהן ממשיכים להראות כמה הם נכסים חשובים, בונזי קולסון שוב עושה הכל מהכל, הכדור זז מיד ליד בשטף ובמהירות, היריבה קופאת ונראית לפרקים כמו קבוצת נוער במגרש של הגדולים ונענשת בהתקפות מתפרצות קטלניות. כשאותו אוהד יתן בפעם הבאה קצת קרדיט להיכל ולאוהדים, אני מבטיח לא לגחך.
2. הניצחון הזה הוא גם סיפורה של המשכיות. תארו לכם קבוצה חדשה של שחקנים שמנסים להכיר אחד את השני ולעכל מה המאמן החדש שלהם רוצה ובאותו זמן גם מאבדים את הכוכב הגדול, קשה לי להאמין שהמשחק היה נגמר באותה צורה.
אתמול ראינו חבורה מגובשת של שחקנים שיודעים מה צריך לעשות כדי לנצח משחקים, רובם עשו את זה ביחד פעמים רבות במהלך העונה שעברה. בראון יודע איפה למצוא את ניבו וסורקין, ג'ייק כהן מפעיל מכונה משומנת, וכולם זזים עם ובלי הכדור, בהגנה ובהתקפה, בצורה נהדרת. במצב כזה קל גם לשחקנים חדשים להיכנס לתוך התבניות, במיוחד לשחקן חכם כמו תמיר בלאט שמוצא את מקומו בצורה מהירה.
בתחילת העונה שעברה עודד קטש מצא איכשהו את הדרך לנצח משחקים גם ביכולת פחות טובה, בעיקר בבית, והרוויח לעצמו את הזמן לקראת החלק השני של העונה בו הקבוצה שלו כבר שיחקה כדורסל הרבה יותר טוב, ניצחה גם בחוץ והיתה קרובה מרחק רבע אחד מהפיינל פור.
בשבועות הקרובים הוא ינסה להשתמש בהמשכיות, ובביטחון שנצבר כתוצאה מהניצחון המרשים על פרטיזן, כדי להרוויח עוד כמה ניצחונות (או הפסדים סבירים) עד שבולדווין יחזור. אה, וגם לקוות שהעונה ההנהלה שלו תגיב מהר ותביא חיזוק טוב ובעיקר מתאים. ממה שאנחנו יודעים, החיפושים בעיצומם.
3. בראיון שקיימנו לאחרונה עם אבי אבן הוא אמר שלדעתו ג'וש ניבו ורומן סורקין לא מוערכים מספיק. במכבי טוענים שלא הביאו עוד גבוה דומיננטי כי הם רוצים שרומן סורקין יעשה השנה עוד קפיצת מדרגה ויחד עם ניבו יתפוס באופן מלא את עמדת הסנטר.
את עודד קטש אנחנו מכירים כבר הרבה שנים, ויודעים שאם הוא לא מתחבר לשחקן מסוים, אין לאותו שחקן הרבה סיכויים. בפלייאוף בעונה שעברה ראינו זאת היטב. אחרי עונה בה סורקין ניצל כמעט כל הזדמנות שקיבל, קטש העדיף את אלכס פוית'רס שחזר מפציעה, ויש כאלה שטוענים עד היום שגם בגלל זה מונאקו נסעה לפיינל פור על חשבון מכבי.
העונה נראה שהבלתי ייאמן קרה, וקטש משנה את דעתו ואת התנהלותו לגבי שחקן. יודעי דבר מספרים שמשהו משמעותי השתנה בווייב בין השניים, ויש חיבור טוב. אתמול סורקין החזיר בצורה מושלמת על כל דקה שקיבל, הוא מבין יותר טוב את ההגנה הקבוצתית, מכופף ברכיים בהגנה האישית, ובמיוחד מבצע בצורה טובה יותר את הפיקנרול בהתקפה. ככה זה כשאתה עובד שנה שנייה אצל קטש. רומן, יחד עם ניבו, אמורים ליהנות השנה הרבה משיתוף הפעולה עם תמיר בלאט.
השאלה המרכזית היא איך חסיאל ריברו. אתמול ראינו ניצוצות ראשוניים מדוע מכבי בחרה אותו. התמצאות בצבע וגם סיומת טובה עם הגב לסל, חוש לריבאונד וגם יכולת מסירה לא רעה בכלל. כן, זה רק משחק ראשון וגם היו דקות בהן היה נראה מבולבל (כמו מול הפועל ירושלים), אבל אם התברר שמכבי פגעה עם ריברו זה יכול לשנות לה את העונה. אם לא, היא תצטרך לפעול מהר גם בגזרה הזו, קצת אחרי שתמצא את המחליף המיוחל בקו האחורי.
4. לורנזו בראון. בדירוג שעשה ידידי נדב דימנד במדור הזה הוא דירג את הרכז של מכבי ת"א במקום התשיעי בדירוג שחקני היורוליג. גם באתר הנחשב "באסקט ניוז" דירגו אותו שביעי. אבי אבן לעומת זאת רמז לנו באותו ראיון שמבחינתו בראון הוא בטופ 5. אתמול קיבלנו הצגה של שחקן מהטופ 5. הופעה של שחקן גדול, מאלה שמתייחסים למשחקי הכנה כמו אל מטרד ומגיעים בדיוק במשחקים חשובים, במיוחד בכאלה שבהם הכל נופל על הכתפיים שלהם. הגישה והיכולת של בראון סחפו גם את החברים שלו לקבוצה.
האם זה יספיק גם במשחקים הבאים? נוכל לראות בשבוע הבא במילאנו מול קבוצה נוספת שככל הנראה תיאבק עם הצהובים על אותם מקומות בסיום העונה.
5. הסתכלתי על פרנק קמינסקי. הבנאדם נראה כאילו לא הבין לאן הגיע. כמו הרבה שחקני NBA שמגיעים ליורוליג ומקבלים שוק, כך גם הגבוה החדש של פרטיזן. הרבה שחקנים שעשו את הדרך הדומה לא ידעו לעשות התאמות ואז גם מעבר לים אף אחד לא חיכה להם.
סגנון המשחק הכבד קצת והרך מעט, מעורר הרבה סימני שאלה להמשך הקריירה של קמינסקי. האם הוא ישתלב ויצטיין בקבוצת פלייאוף, או שלא ימצא את עצמו בסטנדרטים של אוברדוביץ' ולא יעמוד בקצב של היורוליג ובשנים הקרובות יחפש את עצמו במקומות קטנים יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו