שון דאוסון פורש מהנבחרת: "מעולם לא קיבלתי הזדמנות אמיתית"
הוא לא רוצה ללבוש יותר את המדים הלאומיים ("מעולם לא קיבלתי שם הזדמנות אמיתית") • מרגיש פספוס על העבר ("היו לי הצעות טובות שנפלו בגלל בדאלונה") • אבל אופטימי לגבי העתיד ("שיניתי את החשיבה בהפועל חולון ודברים התחילו לעבוד") • ראיון לפודקאסט "חיובים" - על הכל
Your browser doesn’t support HTML5 audio
אחרי שסיים עונה מוצלחת במדי הפועל חולון, שון דאוסון התארח בפודקאסט "חיובים" של "ישראל היום", ודיבר בפתיחות חריגה במחוזותינו עם גיל אמיתי ועם יעקב מאיר על כדורסל, על החיים ועל מה שביניהם. בכתבה הבאה נביא לכם את עיקרי הדברים.
כבר בדקות הראשונות הטיל דאוסון פצצה כשנשאל על ידי חברי הפאנל למה היכולת הטובה שלו מהליגה לא באה לידי ביטוי בנבחרת ישראל.
"פרשתי מנבחרת ישראל", הדהים השחקן. "בנבחרת יודעים כבר הרבה זמן. אמרתי לעצמי שאני כבר די הרבה זמן בתמונת הנבחרת, ותמיד לא קיבלתי את ההזדמנות להראות את היכולות שלי. לא הרגשתי שאני בא שם לידי ביטוי, למרות כל מה שהראיתי בליגה ובקבוצות ששיחקתי. תמיד נפלתי בין הכיסאות, אז הרגשתי שמספיק".
אתה לא מרגיש שזה יכול להזיק לך לקריירה?
"לא, אני לא מרגיש ככה. הייתי שם מגיל 21, וכשאתה מסתכל אחורה אתה לא יכול לזכור שום דבר מיוחד שעשיתי שם".
יש עכשיו מאמן חדש, אולי אצלו אפשר לפתוח דרך אחרת?
"הוא ניסה לזמן אותי, אבל גם בעבר זימנו אותי לנבחרת ולא הייתי משמעותי, אז כרגע אני לא מרגיש שיש צורך בזה".
מהי הסיבה שאף פעם לא נתנו לך להיות משמעותי בנבחרת?
"סימן שאלה גדול מבחינתי. אני לא יודע מאיפה זה בא".
כשחתמת בהפועל חולון בעונה שעברה, רוב הפרשנים חשבו שהשידוך הזה ייכשל. מאיפה לדעתך זה הגיע?
"רוב הקבוצה נשארה מהעונה שעברה, ועזבו שני שחקנים ישראלים בכירים כמו גיא פניני ורפי מנקו, ורק אני הגעתי במקומם. אז אני יכול להבין למה אנשים חשבו שלא בטוח שזה יעבוד".
התקופה הקשה בספרד
ביולי 2018 חתם דאוסון בבדאלונה אחרי כמה שנים נהדרות בליגת העל, שבהן בין השאר הוביל את מכבי ראשון לציון לאליפות. את התקופה בספרד פתח הישראלי בצורה מצוינת, אבל אז הגיעו שתי פציעות ממושכות שפגעו לו משמעותית בקריירה. בלעדיהן ייתכן שהיום הוא היה משחק ביורוליג, ואולי אף יותר מכך.
"כבר היו לי הצעות מטנריפה ומקבוצות יורוליג בעקבות היכולת בפתיחת העונה הראשונה, אבל אז הגיעו הפציעות", אומר דאוסון, ואז מגיב לכך שאומרים שהוא שחקן "פציע":
"זה לא נכון. שתי הפציעות שלי בספרד היו סתם. בראשונה נפלתי על שחקן אחר וקרעתי את הצולבת, והשנייה היתה בגלל טעות של הצוות הרפואי של בדאלונה. היה לי עומס על השריר בעקבות החזרה מהפציעה הראשונה ולא יכולתי לחזור, והצוות הרפואי בדק ואמר שאין כלום ושאני יכול לשחק כמה דקות.
"קצת אחרי שעליתי לשחק הרגשתי שמישהו נכנס בי, אז הסתכלתי אחורה וראיתי שאין אף אחד לידי. נגעתי בגיד האכילס ומייד הבנתי שאני בבעיה רצינית. ירדתי לחדר ההלבשה, ומייד יצאו הבכי והצעקות כלפי הצוות הרפואי".
איך הם הגיבו?
"מה הם יכולים להגיד - השפילו את הראש וזהו".
נשארה לך טינה כלפי האנשים של בדאלונה?
"לא טינה, אבל כן אכזבה".
אכזבה ממה?
"היה לי שם טוב בספרד, ואחרי שעזבתי את בדאלונה היו לי כמה הצעות מקבוצות מהליגה המקומית, אבל הם ירדו מייד אחרי שביררו עלי עם האנשים של בדאלונה, שדיברו על המצב הבריאותי שלי".
האירוע ששינה הכל
לעונה האחרונה בחולון הגיע דאוסון עם ציפיות גבוהות, אבל פתיחת העונה שלו היתה מהוססת - עד שהתרחש עימות עם ג'ו רגלנד על המגרש ובירידה לחדר ההלבשה, ומאז השתפרו מעמדו וגם התפוקה שלו והמספרים על המגרש. את העונה סיים דאוסון כאחד מהשחקנים הדומיננטיים בקבוצה.
"היתה בינינו אי־הבנה, וכשירדנו לספסל הוא אמר משהו שלא אהבתי והתחלנו לקלל זה את זה. לא הפסקנו לדבר, ואני לא חזרתי למגרש באותו המשחק. כתבו שלא הייתי איתו בטוב, או שלא הייתי בטוב עם הקהל, אבל שני הדברים לא נכונים. האוהדים תמיד תמכו בי.
"האירוע הזה שינה משהו אצלי. עד אז רק רציתי להיכנס בצורה חלקה למערכת ולא לריב עם אף אחד. מאותו האירוע החלטתי להיות יותר אגרסיבי ולהיות יותר אני. הגעתי אחרת לאימונים, והייתי יותר מרוכז במה שאני צריך לעשות. ברגע ששיניתי את החשיבה - הדברים התחילו לבוא אלי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו