אלתורים בעירבון מוגבל: על ההפסד של מכבי תל אביב לאולימפיאקוס

מחלקת הוצאה לפועל

לו היתה מכבי מיישמת את כל תכנית המשחק שלה באופן מדויק כל כך כמו ששיחקה את 17 השניות האחרונות, בהן צמצמה מעשר לשש הפרש, היא היתה מנצחת כנגד כל הסיכויים. אם קטש היה חד ומדויק כמו שהיה ברגעים האלה, עם ההוראה לבריימו להחטיא את הכדור השני, מכבי לא היתה צריכה לרדת מאוכזבת וקצת מובכת ששיחקה על ההפרש בסיום, כאילו שיש סיכוי שתגיע לשוויון מאזנים עם אולימפיאקוס בסיום העונה. וכמובן שאז גם השופטים לא היו מאריכים את חצי הדקה האחרונה לרבע שעה של משחקי מוניטור. אבל מכבי לא ניצחה ולא הוציאה לפועל שום תכנית משחק, כי לא באמת היתה לה כזו, מעבר לומר לבולדווין – קח, זה הכל עליך. אתה הרכז שלנו.

שירת הברווז

והרי החדשות ועיקרן תחילה: בולדווין לא רכז. הוא לא רכז! הוא אולי נראה כמו רכז, ומכדרר כמו רכז, ומדבר כמו רכז, ולובש דגמח של רכז, אבל הוא לא רכז. הוא גם לא קלעי למרות שהוא קולע. אין לו משחק מסירות של נגיעה והזזה, הוא מכדרר בעודו זקוף, אבל מבטו מושפל, וכך מעמדה כזו הוא לא יכול אפילו להרים את הראש ולסמן תרגיל. זה לא קורה אף פעם. האסיסטים שלו באים כמעט תמיד כשהוא נכנס לאיזו פינה לא נוחה בכדרור, ואז החברים שלו מצילים אותו עם תנועה נכונה. הבעיה היא שבמחצית מהפעמים זה מסתיים באיבוד כדור, ומכיוון שהוא השחקן האחורי אבל יורד להגנה בריצה קלה תוך מבטי תדהמה על חבריו שלא עזרו לו, רוב האיבודים מסתיימים בליי אפ בצד השני. אתמול היו לפחות ארבעה כאלה שייצרו בריחה של אולימפיאקוס כל פעם שמכבי התקרבה. בולדווין יעיל רק בעמדה מספר 2 כשהוא לא צריך להוביל את הכדור, אלא רק לקבל את הכדור בתנועה עם יתרון על המגן. מי ששם אותו בעמדת הרכז מאבד אותו, פעמיים.

קבלת החלטות

לפני המשחק השאלה העיקרית בעיני היתה האם בולדווין יעמוד בלחץ. הלחץ להוכיח לאולימפיאקוס ששחררו אותו. הלחץ להוכיח לקטש שהוא יכול להוביל כמו לורנזו בראון. הלחץ להיות הרכז היחיד בסגל (זה לפחות מה שאמרו לו). אני אנהיג, אני אנווט, אני היוצר. ומהפתיחה היה ברור שהוא לחוץ מאוד, מה שהוביל לחצי נירוונה, מצב רגשי שטוח לגמרי, וזה ניכר בשפת הגוף. כשקטש שידר לו שאין לו מחליף והוא נשאר על המגרש (35 דקות!), הוא גם נאלץ להתאים את עצמו ולשחק בהילוך ראשון כדי לשמור על הכוח, וזה מפריע לו עוד יותר. מעבר לאיבודים, המדד המדויק ביותר ללחץ ומצב רגשי סוער הוא עצמת הזריקה, פשוט הכח שיש לך במנופים שתומכים בקליעה: ברכיים-> בטן -> כתף -> מרפק -> כף יד -> קצה אצבעות. לפחות חצי מהזריקות של בולדווין פגעו בחישוק הקדמי, וגם היו לו לפחות שלושה אייר בולים נקיים. 4 מ 16 מהשדה, כולל 1 מ 6 מהשלוש. "מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו". מה שהיה להוכיח. והטעות היתה של קטש שלא זיהה את המגמה, והמשיך להתבסס עליו, כאילו לא היתה ברירה. ויש ברירה.

חמש דקות בגן עדן

חמש הדקות הראשונות היו משובבות נפש. העלייה של ג'ון די בחמישיה שחררה את בולדווין בפתיחה, ושם הוא עדיין לא הכריח ולא זרק בכח. הכדור זז, ומכבי עלתה ל 18:8. אבל אז באה העבירה השנייה של דיברתולומאו, והכל התפרק ברגע. מדהים לגלות שמכבי השקיעה כל כך הרבה כסף בקבוצה הזו בקיץ, אבל השחקן הכי חשוב שלה כמעט לא נספר. ב19 הדקות של ג'ון די מכבי ניצחה בעשר הפרש, וב 24 הדקות של אדאמס היא הפסידה ב 10. אבל בולדווין התעקש לרכז, וקטש התעקש לתת לו. הכדורסל הכי טוב של מכבי קרה ברגעים הבודדים בהם בולדווין לא היה על המגרש או בחר לא לכדרר. אבל הם היו מעטים. למכבי יש הרבה שחקנים קבוצתיים שמבינים את משחק המסירות וזזים ללא כדור, אבל שיטת המשחק התלויה ברכז מכדרר הורסת כל מומנטום טוב. אני אומר רכז מכדרר כי זה קורה גם כשלורנזו בראון משחק. ההבדל מול משחק המסירות והתנועה של אולימפיאקוס היו בולטים וזועקים עד לתקרת היכל השלום והאחווה, וגם כשברצוקס ממש ניסה לתת למכבי את המשחק והעלה את ההרכב השלישי שלו, מכבי בעטה בדלי כל פעם שהגיעה קרוב.

רוטציה שמוטציה  

אחרי המשחק נגד אלבה ניבא המדור שהיליארד, מנקו ויפתח זיו לא ישדרגו את מעמדם בעקבות משחקם הטוב, ואכן, למרות היעדרו של בראון, יפתח זיו, הרכז הטבעי היחיד שיש במכבי, לא התלבש אפילו. היליארד ומנקו קיבלו דקות בודדות במחצית השניה והוציאו זריקה אחת כל אחד, למרות 5 מ 6 שלשות משותפות בשבוע שעבר, והצורך הדחוף בקלעי שלשות שיפתח את ההגנה היוונית הקשוחה. ההכנסה של בריימו לרוטציה הורידה את ג'ייק כהן לירכתיים, וכך נהרסה סופית ההיררכיה שהתייצבה בסוף 2022 בהיעדרם של בולדווין ופוית'רס, התקופה היפה והיעילה ביותר של מכבי העונה.

האם מנקו לא יכול למלא את התפקיד שעושה אוסטין הולינס?  האם יפתח זיו לא יכול לרכז באופן יעיל יותר מאדאמס? אני אחזור על המנטרה הזו עד סוף העונה. למכבי יש יותר מדי שחקנים, יותר מדי זרים (בריימו הוא הזר העשירי שנרשם בקבוצה!), ובענין זה, כל המרבה הרי זה משו-פח. להזכירכם, סיימנו את המחזור ה 21 , ומכבי עדיין עסוקה בניסויים, איתורים, התאמות וחיפושים. זה כבר היה לה בכיס לפני חודש, עם ג'ייק כהן בחמישיה, עם ג'ון די כקלע/רכז מחליף ראשון, ועם רומן סורקין כפורוורד משנה משחק.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

אבל הצורך למלא את השורות בעוד שחקנים בינוניים, רק כי היא יכולה, לא מאפשר למכבי להתפתח ולייצר שיטת משחק אמיתית, ולתת ביטחון ויציבות לשחקניה החשובים, וכך היא נשארת תלויה בחסדי הריכוז של לורנזו בראון. ובהיעדרו, היא תצא לספרד לצמד משחקים קשים מאוד, עם אותו הרכב, ואם תמשיך להטיל את האחריות על בולדווין, היא תביט על הטבלה בעוד שבוע ותבין שהיורוליג ברחה לה, בעודה עסוקה בלסדר את הסגל ולטפל באגו של הכאילו-רכז שלה.