תנו לגדול בשקט: סיכום הניצחון של מכבי תל אביב על אנאדולו אפס

תזכורת מעונת 2010

בעונת 2009/10 נפגשה מכבי תל אביב למשחק קריטי נגד סיינה ביד אליהו, על העלייה להצלבה מהטופ 16. המשחק היה קשה, היריבה חזקה ואתלטית, עם מאמן קשוח (סימונה פיאניג'אני, שעבר אחר כך גם בירושלים). אצל הצהובים כיכבו אז אלן אנדרסון, דיוויד בלות'נטל לפני שקיצר את השם, אחד גיא פניני, ועוגן הגנתי בשם סטפון לאזמה. ועל מה ההקדמה הארוכה? כי את הרבע הרביעי במשחק ההוא אי אפשר לשכוח.

פיני גרשון בטירוף על הקווים, האוהדים על הגדרות ובתוך תא העיתונאים על הראש שלי, ומכבי קולעת 43 נקודות ברבע האחרון ומנצחת ב-15 הפרש. כנראה הרבע הכי מופלא והכי מופרע של המועדון אי פעם. חפשו את הווידאו. אז הרבע הרביעי מאתמול אולי מתחרה על המקום שני. וככה צריך להיראות כל רבע, ולא רק ביד אליהו. מכבי מתקדמת לכיוון הנכון, וכשקטש יפנים שזה הכדורסל שלו ושל מכבי, ויהפוך את הטירוף לשיטה, מכבי תטרוף כל יריב.

למידה ללא אימונים...

ההתקדמות שמכבי עשתה בחודש האחרון אמיתית ומרתקת, במיוחד בהתחשב בעובדה שבעונה כל כך עמוסה יש מעט מאוד אימונים בין כל המשחקים, הנסיעות, הטיסות, הפציעות ואימוני ההתאוששות. כמה כבר נשאר לאימון אמיתי שמכיל למידה חדשה? לכן ההתקדמות הקבוצתית מעניינת ומרשימה, והיא ניכרת לאורך כל שלבי המשחק. אחד מסממני הלמידה העיקריים הוא הימנעות מטעויות: השחקנים טועים פחות, מסכנים פחות, וכך יש למכבי יותר כדורים ופחות עונשים.

דוגמאות: ניבו עושה רק מה שהוא יודע, קולע ב-80% מהשדה, ולוקח את הריבאונדים הקריטיים, בונזי קולסון נמצא בכל מקום, מנצח בכל מצבי ה-50/50, ומייצר אווירה של ביטחון. וג'יילן אדאמס, למרות שהשלשות לא נכנסו לו, שומר על הכדור ומשחק עם אפס אגו. הוא עדיין לא הפנים כמה הוא חשוב למכבי הנוכחית, בוודאי בהיעדרו של בולדווין, אבל גם אחרי שזה יחזור.

האלמנט העיקרי שהשתפר הוא ההגנה האישית והקבוצתית. למכבי אוסף שחקנים אתלטים שיכול ללחוץ ולשמור אישית פשוטה וברורה, וכל ענייני החילופים האוטומטיים רק מסבכים אותה ומרפים את ידיה ורגליה. השינוי הגדול ברבע הרביעי הגיע בעקבות ההוראה של קטש לעבור בחסימות ולהישאר עם השחקן שלך.

כמה פשוט - ככה יעיל. זה מייצר אנרגיות אחרות, משאיר את המצ'אפים הנכונים, מאפשר לחטוף כדורים תחת הלחץ, וגם מסדר את עניין הריבאונד. עד לפני חודש מכבי היתה קבוצת ריבאונד ההגנה הגרועה בהיסטוריה של היורוליג (!), וכל כדור שני היה הולך ליריבה. ואתמול, 25-6 לזכות הצהובים מתחת לסל שלהם. והכל מתחיל בהגנת היחיד.

קטש ממשיך להשתפר בהצבת חמישיות מאוזנות ומחוברות, כשג'ייק כהן ממשיך לייצר רוטציה טובה, לכל שחקן יש מחליף, ובכל עמדה מג'נגלים שניים. 10 שחקנים ברוטציה זה האופטימום, וזה יעיל ומוכיח את עצמו. חמישה שחקנים בספרות כפולות זו ההוכחה המתמטית לאיזון, אבל זה בעיקר מורגש בחדוות המשחק ובשמירה על רצף הרמה הגבוהה לאורך המשחק.

המקום היחיד בו נפלה מכבי היה בסוף הרבע השלישי כשבראון יצא לשלוש דקות. עודד פספס עם חמישייה לא מתאימה (היליארד, אדאמס, מרטין, ניבו, הולינס) ומכבי נפלה למינוס 10. ג'ון די הוא היחיד שיכול לסדר את המשחק נטול הלורנזו. כך שיש עוד מה ללמוד.

הכישרון והעומק של מכבי זועק ללחוץ כל המגרש, והקבוצה מתקדמת באיכות הלחץ ובעיתוי שלו. אתמול היא גם חטפה שלושה כדורים ברגעים קריטיים שהפכו לסלים מייצרי מומנטום. אבל גם מעבר לחטיפות, הלחץ מחבר את הקבוצה, מעכב את היריב, ומדליק את הקהל. תן לאוהדים טירוף ולחימה והוא יסלח גם על איבודים והפסדים. פשוט תהיה בעל הבית. וכך ברבע הרביעי מהסרטים, מכבי רצה 2:22, ואפס הגדולה קלעה סל ראשון 37 שניות לסיום. פתאום מכבי הפכה לקבוצת רבע רביעי מאיימת, אחרי שמסורתית דווקא היתה זו שלרוב מתפרקת בסיום. זה מלמד הרבה גם על רמת הכושר הגופני של הקבוצה והחיבור החברתי.

האפסים – עדיין אלופי אירופה

את השיפור של מכבי אפשר לייחס גם לאיכות היריבה. משחק נגד קבוצה משובחת מושך אותך למעלה, לקצה היכולת שלך. ואם אתמול פורסמה במדורנו השוואה מרתקת בין אפס לבין גולדן סטייט, הרי שיש הרבה דימיון, וזה כולל גם את היכולת של הגארדים, את חולשת הגבוהים, ואת הבעיה במשחקי החוץ.

שיין לארקין עדיין לא בכושר, אבל מיצ'יץ' וקלייבורן הם שני שחקני על שמאגתרים כל הגנה. ההגנה של מכבי מייצרת זריקות קשות. יחד עם אלייז'ה בראיינט (טבעת אליפות עם יאניס במילווקי), יש שם רמת כישרון מטורפת, אבל מצד שני ניכרת בה עייפות החומר, חוסר חדווה והתפרקות הגנתית ברבע הרביעי. גם להמשכיות יש גבולות והיא תהיה חייבת רגליים חדשות וטריות. אחרי חצי ראשון מטורלל עם 12:14 מהשדה, הרמה ירדה בהדרגה והצהובים למדו איך לשמור.

ומעניין שהם לא שמרו בוקס אנד וואן על בראון, אחרי שבולוניה פירקו את מכבי עם ההגנה הזו. אולי לעתמאן זה לא מתאים, או שהוא פשוט מתרכז בקבוצה שלו ולא מנסה דברים מתוחכמים מדי. זו בכל זאת אלופת אירופה בשנתיים האחרונות, ובעצם בשלוש (קורונה ועניינים לא גמורים). אז עכשיו, כשקטש ניצח שני מאמני טופ (מסינה ועתמאן) עם חצי מהתקציב שלהם – אולי אפשר לסיים את הרינונים והלחישות והקולות ולתת לו לעבוד בשקט?

כמה זרים אפשר להמציא בכלל?

האמת שאפשר היה ללמוד הרבה כבר מהמשחק נגד גליל עליון השבוע. מכיוון שמכבי תלויה לחלוטים במצב הבטרייה של לורנזו בראון, היא חייבת לאפשר לו לנוח בליגה. ומכיוון שאפשר להלביש רק 5 זרים היא עולה עם האווטאר  יפתח זיו, שמקבל מקום בחמישייה, משחק מצוין, ואז מגיע יום חמישי והוא שוב רואה את ה-00 במאזן הדקות שלו. תגידו: אלה החיים, אבל זה מבאס ומעצבן. גם מנקו חווה את הקיצוניות הזו, ולמרות שמשחק טוב בליגה לא רואה פרקט באירופה.

מכבי משתמשת בליגה כדי לתרגל וללמד את מה שאין לה בזמן האין-אימונים, גם בלי בראון. בגליל ראינו את הגנת הלחץ, וזה חשוב לתרגל לפני שבאים עם זה לאלופת אירופה. ושם ראינו את קטש יוצא מהקוקון, סוער, חי, מתווכח עם שופטים ולוקח צ'אלאנג' על שטות בחצי הראשון. נהדר, ככה צריך, ומשם זה זרם לטירוף נגד אפס.

מכבי תמיד התלוננה עם מגבלות הזרים, ותמיד רצתה יותר. אבל כשהיא מקבלת חוקים שעוזרים לה, היא מיד ממשיכה ליעד הבא. כשהרשו שלושה זרים היא הביאה שישה, כשהרשו ארבעה היא הביאה שמונה, ועכשיו מותר חמישה אבל היא מחתימה תשעה, והעשירי בדרך.

אז אולי במקום להתמלא בזרים, ולהתלונן שיש שתי קבוצות שונות לליגה ולאירופה, תבחרו חמישה טובים ויהיה לכם סגל אחד? מכבי מצליחה כרגע כי יש לה סוף סוף רוטציה מסודרת, וזה בעיקר בגלל הפציעות של בולדווין ופויתרס, לא נעים לומר. כשבולדווין יחזור תתערער ההיררכיה, ואם גם יממשו את המאמץ להביא עוד גבוה לעמדה ארבע, כל עבודת החיבור העדינה תרד לטמיון.

והנה שר הספורט החדש מיקי זוהר כבר מדבר על הגדלת הפטור לזרים, כדי לתת למכבי עוד אפשרויות לבלגן לה את הסגל ולליגה את הצביון הגם ככה מעורער ואמריקני. אני מקווה שאנשים חכמים שהכדורסל הישראלי קרוב לליבם ידברו איתו, ויגידו לו: "הפוך גוטה! תפקיד המדינה לדאוג לתוצרת הישראלית, ולהשקיע בכישרון המקומי".

אחרית דבר:

אחרי הרבע הרביעי האדיר ההוא על סיינה, מכבי נסעה למדריד וניצחה שם את ריאל. משהו מבשר טובות. הבעיה היא שבהצלבה היא היתה הפייבוריטית אבל הפסידה בסדרה עם יתרון הביתיות לפרטיזן בלגרד של אלכס מאריץ'. בסיום העונה ההיא הקבוצה גם הפסידה את אליפות הליגה לגלבוע גליל של... עודד קטש.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות

והנה נסגר המעגל הקטן, ומכבי תצא למדריד כדי להראות שהיא יודעת לשחק ולהילחם גם מחוץ ליד אליהו. ותמשיך ללמוד ולהתקדם ולשפר את הכדורסל שלה. רק תנו לעודד לגדול בשקט.