חשיבותו של הניסיון
מדי כמה משחקים מזכיר עודד קטש את חוסר הניסיון של השחקנים שלו, בהקשר לטעויות שנעשו במהלך המשחק והתמודדות עם אירועים לא צפויים. ובכן אמש (שישי) בבולוניה, ניצחו הניסיון והוותק של וירטוס בולוניה את האתלטיות והנעורים של מכבי תל אביב.
אבל זה לא היה רק בגזרת השחקנים, אלא גם, ואולי בעיקר, על הקווים. סקאריולו הותיק ניצח את המאמן הטירון בנוק אאוט מהמם בסיבוב הרביעי, והקשישים בני ה-35 שלו (תיאודוסיץ' והאקט), מנעו ממכבי כל סיכוי לעמוד על הרגליים עד הישמע הגונג.
אבל איך פורטים ניסיון לפעולות? מה מביא הניסיון למגרש? העובדה שיש לך קילומטראז' גבוה ביורוליג ובכדורסל בכלל, מכיל את ההנחה שאף סיטואציה שבה תיתקל לא תהיה חדשה לך, שיהיה לך זיכרון בראש ובגוף ממצב כזה, ושתדע איך להגיב באופן אוטומטי ומדויק. הדופק לא יעלה, הזיעה לא תיזל, הטעויות לא יהרסו לך את המשחק, גם שתקלע עונשין באחוז גבוה.
וכל זה קרה באופן מאוד ברור החל מהדקה ה-36, כשג'וש ניבו העלה את מכבי ליתרון 66:59, והצהובים שלטו במשחק ונראו בדרך לסגור מאקיאטו איטלקי כפול וחלומי. אבל אז, 04:55 לסיום, נתן סקאריולו את הבוקס, אנד וואן.
קופסה אחת וזהו
ניסיון גם קשור להיכרות עם השחקנים נגדם אתה מתמודד; וסקארילו הרי אימן את לורנזו בראון כל הקיץ בנבחרת ספרד, הם זכו יחד באליפות אירופה, ומכירים מצוין. במשך כל המשחק לחצו הבולונזים את הגארד, וניסו להוציא את הכדור מידיו. כשקיבל אותו, הוא זכה הרבה פעמים לדאבל אפ שאילץ אותו למסור מוקדם מדי. ועדיין הוא התמודד בגבורה. זה שהוא ממשיך לשחק 36 דקות כל משחק ולא מתפרק מעורר התפעלות.
אבל כשמכבי עלתה ל-7 הפרש, הוציא סקאריולו מהמזווה את הגנת הבוקס-אנד-וואן שלו שפירקה את הצהובים. שחקן עלוקה אחד לוחץ את בראון, אפילו לא מסתכל על הכדור, והשאר שומרים בצורת קופסה (בוקס) שניים למעלה ושניים למטה, ומחליפים בינהם. מהרגע הזה בולוניה רצה 19:7 וגמרה את המשחק.
סקאריולו לא רק מכיר את בראון, הוא גם מבין שמכבי תלויה בו לחלוטין. ואכן לא היה אף שחקן שהצליח להרים את עצמו ולחפות על הרכז המחונן. ייתכן שלראשונה שהאורחת כאבה את היעדרו של בולדווין.
מצד שני התבונה והפיקחות של תיאודוסיץ' והאקט הביאו את בולוניה לקליעות הנכונות, להנעת הכדור היעילה ולסל כמעט בכל התקפה (19 נקודות ב-5 דקות). חוסר הניסיון של מכבי התבטא גם בכך שבמינוס 6 הפרש הלכה לזריקות של 2 נקודות ולא לשלשות, מה שהשאיר תמיד את הפער על שני כדורים. אבל זה לא רק זה. זו בעיקר התגובה של קטש.
בוקס אנד וואן – מה עושים?
בראיון אחרי המשחק הסגיר המאמן את חוסר הניסיון שלו, וגם אולי חוסר ההכנה. "הם עברו לבוקס אנד וואן, בפעם האחרונה ראינו את זה בנוער". וזה החזיר אותי למשחק נוער נגד גבעתיים, בו העברתי את הקבוצה שלי לבוקס אנד וואן על גור שלף. המאמן שלו דאז, רמי הדר, שלח את גור לאותיות, לעמדת הציר התחתון, משם הוא חסם והסתובב, משך שני שחקנים ושחרר אחרים לקליעה, ולפעמים עשה פלאש לכדור.
זו תגובה שמראה ניסיון וחוכמת משחק. מאמנים אחרים מקצינים עד לשים את השחקן הנשמר על החצי, ולשחק ארבע נגד ארבע עם האחרים. כמובן שזה מוגזם. אבל צריך להגיב בתבונה ומכבי קפאה וחטפה.
אז זהו, שזה לא רק מהנוער, כי סקאריולו משתמש בהגנה הזו מדי פעם, וגם השתמש בה עם ספרד באליפות אירופה.
איפה הסקאוטינג, איפה הכרת היריב? אלה נקודות שקטש מסורתית חלש בהן, ואולי זו בכלל האחריות של עוזר המאמן (הספרדי), שלא ברור מה התפקיד שלו. קטש הוא רוקי באירופה (עונה ראשונה מלאה ביורוליג), והתגובה שלו לשינוי ההגנה היה מבולבל והיסטרי. בחמש הדקות האחרונות קטש ביצע 19 חילופים! ובסך הכל 27 חילופים ברבע האחרון, שאמורים להיות קרובים לשיא (שלילי) של היורוליג. בנוסף, תוך כדי ריצת ה-13:0 של בולוניה הוא לקח 3 פסקי זמן, אבל באף אחד מהם הוא לא יצר שינוי משמעותי.
תשאלו מה ניתן היה לעשות? כל הגנה שאינה הגנה אישית ישירה, פותחת אפשרויות ומהמרת על משהו. איזורית מהמרת על קליעות משלוש, והגנה מעורבת משחררת את שאר השחקנים לפעולה. אבל מכבי המשיכה להתאמץ לתת את הכדור לבראון, גם אם אדאמס או יפתח זיו הובילו אותו (פעולה נכונה כשלעצמה). אבל אז הרכז קיבל את הכדור אחרי שעבר כבר 12-15 שניות בהתקפה, כדרר בלחץ נגד שניים, ומכבי לא הגיעה לקליעה.
וזה מדאיג לא רק בגלל ההפסד, אלא כי בראון בתקופה הטובה בקריירה שלו, מרחף כפרפר ועוקץ כדבורה, וזה יפה לראות ולחוות. אבל מכבי מאוד חלשה בהתקפה ותלויה בו לחלוטין, וכי כל שאר הקבוצות ראו את זה וישתמשו באותה הגנה. הצהובים יצטרכו למצוא נוסחה חדשה להתקפה, כמו שבולוניה משחקת עם ובלי תיאודוסיץ'.
למרות הכל – שבוע חיובי
זה היה שבוע חיובי שהביא את ניצחון החוץ הראשון. זה היה שבוע בו התייצבה הרוטציה ונבנו חמישיות מתאימות שמשחקות טוב יחד. ג'ייק כהן שכבר היה בפיג'מה הפך לשחקן חמישייה ונותן למכבי שכל, הגנה ועבירות מוקדמות, תנועה ללא כדור בהתקפה, וגם את היכולת להביא את סורקין מהספסל. מכבי שיפרה את ההגנה וממשיכה לספוג פחות מ-20 נקודות כל רבע, חוץ מהרבע השני הרע שלה מסורתית בגלל הניסויים של קטש בחמישיות לא מתאימות (בראון וארבעה פורוורדים למשל). אבל זה הולך ומתמעט.
ובעיקר קטש חי את המשחק, הרגיש אותו מצוין, ולא התבייש ללחוץ על כל המגרש. סימון שני האגרופים אמר לשחקנים יאללה ללחוץ ולחטוף. הבעיה היא שלניסיון יש עוד תכונה משובחת – הוא הגורם המשמעותי ביותר בשבירת הגנת לחץ. לא צריך להיות מהיר, או אתלטי, רק קור רוח, ניסיון שיביא אותך לעמדות הנכונות, והידע להשתמש בלחץ לקלוע סלים קלים. אני רק מקווה שעודד לא יירתע מלהמשיך להשתמש בלחץ נגד קבוצות פחות מנוסות.
וסיפור הסיום: לפני 25 שנה אימנתי את קבוצת הבוגרים הצעירה של מכבי ראשון לציון בליגה א', רובם סיימו גיל נוער והיו סייחים צעירים, כולל אבי סוכר שהיה אתלט על. לכן התאמתי לנו הגנת לחץ על כל המגרש והיינו מפרקים קבוצות אחרי רבע אחד. ואז הגענו לשחק נגד אליצור גבעתיים, קבוצה של ותיקים בראשות אבי זילברמן, לימים סוכן על של זרים וישראלים, ורענן אלרגנד, שהיה אחד הרכזים הגדולים במכבי תל אביב. כולם בני 35-40, מתאמנים פעם בשבוע. אמרתי – נלחץ אותם כל המגרש עד שיתעייפו. ומאוד הצטערתי על כך.
הווטרנים האלה פירקו לנו את ההגנה, בשתיים שלוש מסירות, וקלעו סל בכל התקפה. אנחנו התרוצצנו והם עמדו, מסרו וקלעו. באותו יום הבנתי את חשיבותו של הניסיון, ואני מעריך שחקנים ותיקים אפילו יותר. וניסיון זה רק קילומטראג', אי אפשר לקנות במכולת.