1. בכדורסל האירופי אין עונש על עונה רעה, ושתי הקבוצות הבכירות של ישראל כבר "מסודרות" לעתיד - מכבי ת"א תחזור ליורוליג ועוד במתכונת משודרגת, והפועל ירושלים תשחק בליגה הבכירה שפיב"א תוציא לדרך החל מהעונה הבאה - מביאים תעודה רעה ועוד קופצים כיתה. האבסורד הזה בולט עוד יותר על רקע ערב היורוקאפ העגום שלשום, שאותו אפשר להגדיר כעוד ערב אבוד. מי היה מאמין שייתכן שבשבוע הבא נישאר עם מכבי ראשל"צ כנציגה הישראלית היחידה באירופה.
אם לא הניצחון של ראשל"צ (שעושה קמפיין מכובד מאוד עד עכשיו בניגוד לשתי הבכירות) בפינלנד, אפשר היה להגדיר את רביעי בערב כאחת מנקודות השפל הגדולות של הכדורסל הישראלי בשנים האחרונות. מכבי הפסידה ללובליאנה החלשה, שלא ראתה ניצחון בשלב הזה עד שהגיעו הצהובים, בעוד הירושלמים הפגינו שיא חדש של חוסר מחויבות כשגם במשחק לפרוטוקול לא הצליחו לפנק את הקהל שלהם בניצחון על ה"אימפריה" מסראטוב (שעוד הגיעה בהרכב חסר), וספגו כמעט 40 נקודות ברבע הראשון. כך, הקבוצה שרצתה פיינל פור ביורוליג והקבוצה שהצהירה שמקומה ביורוליג ייצרו ביחד בשלב השני של היורוקאפ שני ניצחונות מעשרה משחקים ואף לא משחק כדורסל ראוי אחד.
בירושלים הבעיות נובעות מבניית הסגל, מאי מיצוי הפוטנציאל, והכי גרוע - מחוסר למידה מהכישלון האירופי של העונה שעברה. במכבי זה עוד יותר גרוע - מדובר בלהקת הטעויות, שמנסה לתקן טעויות על ידי עשיית טעויות חדשות. מכבי היא קבוצה של "עוד מעט זה יקרה" - עוד מעט הפצועים יחזרו, עוד מעט החדשים ישתלבו, השאלה היא אם ה"עוד מעט" הזה יגיע ומתי. זאת מאחר שעוד מעט יש הכרעה ביורוקאפ (בשבוע הבא יוכרע אם הצהובים עולים שלב), עוד מעט יש גביע (שבוע לאחר מכן), ומחר יש משחק ליגה חשוב בחיפה (חשוב אם מכבי רוצה איכשהו לסיים במקום הראשון בליגה, שמעניק ביתיות בפיינל פור).
2. הסנטר הנבחן של מכבי, סדריק סימונס, לא קלע שלשום נקודה ולא לקח אפילו ריבאונד אחד, אבל איך ציפו שיצליח, אם שנה ורבע הוא לא שיחק? אם הצהובים נקלעו למצב שבו אין להם את מי להביא עד תאריך הרישום האחרון ביורוקאפ, אז שלא יביאו בכלל. בשביל להפסיד בלובליאנה ולדרדר את הקבוצה עוד יותר לא צריך עוד שחקן, אפשר להסתדר עם מה שיש. סימונס לא אשם, אשם מי שהביא אותו ועוד יותר מי שנתן את האישור להביא אותו. ראשי המועדון (שקולם לא נשמע ושמשאירים את המאמן חשוף בצריח לבדו) נותנים העונה לדברים, שלא היו יכולים לקרות בעבר, להתרחש. בדיוק כפי שהלכו בצורה לא ברורה על פרויקט בנדר ונתנו ללהקות של סקאוטים להגיע לאימונים מסכמים.
3. טיילור רוצ'סטי נעלם מאז שגל מקל הגיע. גם כאן זה רק סימפטום למצבה החולה של מכבי, שהרי אם רוצ'סטי מפסיד את מקומו בכזו קלות לשחקן שרק הגיע זה אומר עליו הרבה דברים. האמת היא שהוא לא היה מציאה גם לפני כן, בטח לא אחד שיסחב את הקבוצה לאן ששאפו במכבי בקיץ. כל עוד ג'ורדן פרמאר היה בקבוצה היה לרוצ'סטי מאחורי מי להתחבא, אבל עכשיו האמת נחשפת - הוא שחקן טוב לקבוצות קטנות, שלא הוכיח את עצמו אף פעם במועדון גדול ולא יתחיל לעשות את זה בגיל 30.
4. מכבי חיפה, שתארח את הצהובים בשבת (במשחק נוסף מחר תארח הפועל ת"א את בני הרצליה), מסמלת את ההפך הגמור ממכבי ת"א. את חיפה מאוד קל להגדיר ויש לה זהות ברורה. בעוד במכבי ת"א מדברים על הגנה, בחיפה שומרים בהגנה. ובזמן שאצל הירוקים רואים התקדמות תמידית, הצהובים, במקרה הטוב, עומדים במקום.
לפני כחודש חיפה הפסידה בבית בשלומיאליות את העלייה לחצי גמר הגביע למכבי ת"א, אבל לא ההפסד הזה וגם לא ההפסד בחולון בתחילת השבוע (שגם בו איבדה הפרש בטוח) ייקחו ממנה את הקרדיט שמגיע לה העונה.
בהחלט אפשר להעניק לירוקים מהכרמל כמה תארים העונה: הקבוצה הקבוצתית ביותר בליגה, הקבוצה עם הסגנון הכי מובהק בליגה וקבוצת ההגנה הטובה ביותר ליגה. זו כנראה הקבוצה שמוציאה הכי הרבה ממה שיש לה, ואם העונה היתה נגמרת היום רמי הדר היה מועמד חזק לתואר מאמן העונה, שכן כל התארים האלה הם תוצר של עבודה של מאמן. מחר בערב צריכה חיפה לעבור משלב המחמאות לשלב ההוכחות עם ניצחון על מכבי ת"א, שיצמיד אותה חזק לחלק העליון של הטבלה. לשם כך היא חייבת להיפטר מה"מחלה" שיש לה - איבוד הפרשים והפסד של משחקים שכבר היו אצלה ביד. אחרת היא תישאר עם המחמאות, ועם מחמאות כידוע לא הולכים למכולת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
