מכבי ת"א בגמר הגביע לאחר שהדיחו את נס ציונה

רגיעה זמנית. מכבי ת"א ניצחה ועלתה כצפוי לגמר הגביע, אבל בהבדל גדול משלושת הטיולים הקודמים שלה העונה מול נס ציונה, שהסתיימו יחד ב־68 הפרש. הפעם מכבי הזיעה מאוד לפני שהשיגה את הכרטיס למפגש מול צביקה שרף ואשדוד ביום חמישי (21:00).

נס ציונה, כמו כל קבוצה שפוגשת את מכבי, הריחה את ההזדמנות. במחצית הראשונה אפשר היה לחלום על גמר לא ייאמן בין אשדוד לנס ציונה, כשהכתומים פשוט שלטו בכל מה שנעשה על הפרקט. מכבי, מנגד, נראתה בדיוק כמו בסידרת המשחקים העלובה שלה מול לובליאנה, חיפה וניז'ני נובגורוד - כבויה, לא מצליחה לייצר מהלכי כדורסל פשוטים, חסרת ביטחון, מחוררת בהגנה, ללא ריבאונד (שנס ציונה לקחה לא פחות מ־12 ריבאונדים בהתקפה במחצית), לא אקטיבית הגנתית (נס ציונה איבדה רק שני כדורים לאורך 20 הדקות הראשונות).

במחצית הראשונה זה היה נראה בדרך לעוד השפלה צהובה, בדרך לשפל חדש, עוד אחד ברשימה הארוכה העונה. הקבוצה שהיתה הרבה יותר שקטה נפשית על הפרקט היתה דווקא זו שהופיעה לראשונה במעמד הזה, וזו שנמצאת שני מקומות לפני המקום האחרון בטבלה. הכתומים כבר עלו ל־8 הפרש סמוך לסוף המחצית (34:42) והיו ב־7 הפרש (38:45) בתחילת המחצית השנייה, אבל אז חל שינוי גדול במכבי. אולי זו היתה ההבנה של הבושה שהם הולכים לקראתה או ההבנה שהכבוד המקצועי לא יכול לאפשר להם להיראות כך.

איתי שגב קיבל שוב את ההזדמנות וייצב את נושא הריבאונד. יוגב אוחיון (שנתן משחק טוב אחרי תקופה ארוכה שבה גרר פציעה) קלע שתי שלשות שהתחילו את המהפך ואז הגיעו מקל ורוצ'סטי, במשחק טוב ראשון משותף, כשהאמריקני חוזר לעצמו אחרי תקופה שחונה מאוד. מכבי עברה לשמור באגרסיביות, עשתה ריצה של 4:23 ועלתה ל־49:61. אבל מכבי של העונה לא תחמיץ הזדמנות להסתבך. נס ציונה חזרה ל־66:60 בזכות סונדיאטה גיינס הנהדר ששינה לגמרי את הקבוצה, אבל הפעם הצהובים ידעו לצאת מזה בזמן, עם כמויות גדולות של רצון, והעמידו את עצמם צעד אחד מתואר שאולי יציל משהו מהעונה הזו.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות