החזיר את האדום ללחיים

בדיוק לפני שבוע, כאשר התפרסמו הידיעות הראשונות על הסיכום של נייט רובינסון בהפועל ת"א, שלח לי קולגה מאיטליה אי־מייל בבהילות: "אתה צוחק עלי? רובינסון להפועל? אם כן, אני הופך להיות אוהד הקבוצה".

הטלתי ספק גדול לא רק בנחיתה שלו כאן, אלא גם ביכולת שלו להשפיע על האדומים. רובינסון לא הגיע בקיץ או בסתיו כמו פרוויס שורט בזמנו וצריך זמן לחבר אותו לקבוצה. כמו כן, שבענו בשני העשורים האחרונים מכוכבי אן.בי.אי מזדקנים דוגמת טום צ'יימברס או סדריק סבאלוס שהגיעו כאן לסיבוב לקראת הפנסיה עם אחוזי שומן גבוהים.

מה שמדהים בסיפור של רובינסון, שללא טרה סימונס לא היה כאן, הוא שהוא עבד קשה מדי יום עם מאמן אישי ושלח קטעי אימון אישי כדי לשכנע את ראשי הפועל ת"א ברצינות כוונותיו. הרי עבור שחקן כמוהו, שהרוויח בקריירה שלו כ־25 מיליון דולר, הכסף שיקבל בהפועל (כ־65 אלף דולר) הוא הריבית השבועית על הכסף שצבר. "הוא בא לכאן בגלל תשוקה למשחק", הסביר אחד הגורמים המקצועיים בהפועל.

מלבד תשוקה, רובינסון הגיע גם עם לא מעט ביטחון, אבל לא על חשבון החברים לקבוצה, והחזיר את הצבע והאטרף לאוהדים. היו כאלה שהמליצו להנהלה להעלות את מחירי הכרטיסים ב־50 אחוזים עד סוף העונה, ויש כאלה שמפנטזים על פיינל פור בהסתמך על דבריו של אותו גורם: במקרה הרע רובינסון יהיה מצוין. במקרה הטוב - מפלצת. עם זאת, בשביל שהפועל תסתכל למעלה היא חייבת לשפר את משחק ההגנה שלה, כי לא בכל יום היא תקבל רגליים עצלות בהגנה, כפי שהפגינה מכבי ראשל"צ אתמול.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות